Page 811 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 811
Pg: 811 - 26-Back 22-02-27
אוצר מפרשים קידושין
)חידושי מהר"י בירב( בא"ד שם ,תימה מאי פריך ,הא דוקא איש ואשה
שם ד"ה בפרוטה של נחושת ע"כ .וקשה דהיינו קאמר דקתני בה"א אבל בתולה דלאו לישנא דאשה
שוה כסף ולא כסף ותנא לפרושי כסף קאתי .ונראה הוא לא ועוד אי משום מבוררת תני ה"א א"כ ק'
דכיון דהוי מטבע ,כסף נקרא ,ושוה כסף היינו כל האשה שהלך בעלה דלא ברירא .וי"א שהתוס'
דבר שאינו טבוע דכל דבר שהוא יוצא בהוצאה כמו רוצים להכריח היסוד שלהם דגבי איש ואשה תני
שהוא נקרא כסף .ועיין בפירוש המשנה להרמב"ם בה"א ,וה"ק דאל"כ תני בה"א גבי בתולה ,דאי
שכתב דהפרוטה היינו חצי גרעין כסף ואינו ר"ל תימא דמשום דמבוררת תני הכא האשה ,א"כ ק'
שהיא של כסף אלא שוה חצי גרעין של כסף וק"ל האשה שהלך ,אלא ע"כ גבי איש ואשה תני ה"א.
)אוצר שיטות ,כ"י ד( אבל מלשונו שבפ"א מהלכות אונס ומפתה משמע
דהפרוטה היא של כסף ע"ע.
)אור יקרות(
בא"ד שם ,יש שואלים במה שמתרצים התוס'
שם בד"ה היבמה נקנית ליבם ע"כ ,פי' דלא תימ' ואומרים והכא אקרא קאי וכו' ,דא"כ בכתובות
דאיירי גם אם נתקדשה לאחר למאן דס"ל דתופסין בפרק נערה שנתפתתה ]מא ,ב[ אמאי לא תני
קדושין בחייבי לאוין דאינה נקנית אלא בביאה הנערה בה"א ,שהרי דין פתוי מבורר בהדיא
דוקא דזה אינו דודאי לגבי אחר כל הקנינים שוים בכתוב .ולי נראה שאינה קושי' כלל ,שהרי לא
הוזכר נערה גבי פתוי ,אלא וכי יפתה איש בתולה וק"ל.
)אור יקרות( כתיב .ואין להקשות דליתני בתולה שנתפתתה ,דזה
אינו ממה שיקשה ,ודוקא במה ששונה התנא שייך
תוס' ד"ה האשה נקנית וכו' וי"ל דהכא אקרא למידק דליתני בה"א אבל לא יתכן למידק שישנה
קאי וכו' .וקשה לי איך מתרצים התוספות ההיא הלשון וליתני באופן אחר דהתנא נקט בלישניה
דהאשה שהלכה והאשה שנתארמלה .ונראה דכיון נערה לאשמועינן דינא דמתניתין דהתם בסיפא
דאיש ואשה נזכר בהדיא גבי נשואין שפיר קתני דוקא.
)עצמות יוסף( האשה שהלכה ,כלומר אותה האשה שנשאת
שנתארמלה או הלכה בעלה למדינת הים .וכך צריך
לפרש בההוא דהמדיר את בנו בנזיר ,דאיש ג"כ בא"ד ושמא בהני עבד ואמה וכו' .ומה שכתבו
נזכר בפרשת נזיר איש כי ידור נדר נזיר וכו' .אבל גבי עבד ואמה שאינם מבוררין כל כך .אומר אני
ממה שכתבו התוס' בריש בתולה נשאת נראה הפך בודאי דברי התוספות אינם מבוררין כל כך ולא
מה שכתבתי ,ששם אמרו בפירוש דהני מתניתא לא ירדנו לסוף דעתם .אמנם ראה זה מצאתי בפ"ק
קאי אקרא .ועוד יש גמגום בתירוץ זה דלא דמי דכתובות בריש מתני' דקתני בתולה נשאת וכו'
לאשה דמתני' ,דמאי דקאי אקרא הוי האשה וכל כתבו התוספו' שם ז"ל ,והא דלא תנן בפ"ק
קנייניה דבלקוחין משתעי קרא ,אבל בהאשה דקידושין בעבד עברי אע"ג דכתיב בקרא כי תקנה
שהלכה לא משתעי קרא בההיא עניינא .ובדוחק יש עבד עברי משום דהוה צריך למתני העבד העברי
לישב ג"כ דברי התוס' דהתם קרוב למה שכתבתי שאינו דבוק ואין דרך התלמוד לדבר כן עכ"ל ועיין
וק"ל .ונראה דכיון דבחדא דוכתא קאי אקרא והיא שם .ואומר אני שזהו כוונתם כאן וכן בדין שילמד
האשה נקנית דהכא ,אגב דהכא תנא בכל דוכתא סתום מן המפורש .והכי פי' בשלמא אי לא הוה
כתיב אלא עבד הוה תני העבד כי הכא דקתני דתנא אשה בה"א וכן בכל דוכתא דקתני איש.
האשה .אבל כיון דהוצרך לפרש עבד עברי משום
)עצמות יוסף( עבד כנעני אם כן לא מצי למתני העבד עברי לפי
811
