Page 802 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 802
Pg: 802 - 26-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
פוסלין וכו' בודאי ופשוט דקאי על המים מתני' כר"מ או כרבנן דלקמן דמוקי לה כר"מ משמ'
המקודשים שבצלוחית שהיא מתניתין שלפניה דכן מסקנא דמילתא דליכא עוד סברא אחרת
ועיין תוספות פסחים דף י"ח בד"ה בטלו במעיה
חולקת ע"ז.
ומצוה ליישב. )מר דרור(
)שדה יצחק(
גמ' מנינא דסיפא למעוטי וכו' ,ק"ק ולמאן דמוקי
מתניתין שנים ששלחו שני גיטין ונתערבו כו' לה כרבנן ,והתם תצא והכא לא תצא ,מאי איכא
לפיכך אבד א' מהם הרי הב' בטל ויש לדקדק למימר ,ועי' בהר"ן מתורץ ,דלעולם כי מוקמינן
דהאי בבא מיותרת לגמרי כיון שכבר אמר נותן ב' כר"מ ,אפילו למ"ד לא תצא ,הכא ,והתם לא תצא,
לזה כו' ודאי אבד' א' מהם הוי ה' מגורשת ומצד ולא אמרינן דהתם תצא אלא כי מוקמינן לה כרבנן,
עצמו נמי הוי הדין פשוט ביותר בשלמא נותן ב' או אבל למסקנא הכא גם התם לא תצא ,וכן פסק
כו' איצטריך לאשמו עינן דלא בעינן נתינה לשעה
אבל היכא שאבד א' מהם ודאי דהב' בטל דהרי הרמב"ם ובש"ע ריש סימן קכ"ח ע"ש.
איכא ספיקא אי הוי האי גיטא דידה אי לא ונראה
לומר לכאורה דאשמועינן מתני' דאפי' אם הנשים )שרביט הזהב(
מכירות בשילוט בעליהן אינן נאמנות כל שהשליח גמרא" :ונטפיק חיורא ושייפי ליה" וכו' .פירוש
שכח ואינו מכיר ומרישא לא נפקא דהוה אמינא
דהוי על צד היותר טוב או הוה אמינא דמיירי נפט לבן ,כן פירש הערוך.
כשהנשים נמי אין מכירין בשילוש בעליהן ושם )יוד זעירא(
אצמו' דלא בעינן נתינה לשמה לכך כתב האי בבא
דאב א' מהן דהב' בטל לאשמועינן דאין הנשים דף פו ע"ב
נאמנות ועיין בשיטת' הרשב"א ז"ל לעיל ד"ב ד"ה
הא דאמרינן סתם מפרי כו' שכתב בסוף דבריו אלא כל העופות פוסלין במי חטאת טעמא משום
שהשליח אינו מכיר איזו מהן רחל בת לבן ואיזו שתהא חיותו בכלי אבל משום מלאכ' אין נפסל
אחר קידוש וכו' עכ"ל כתב מהרש"א ז"ל לא
דינה בת יעקב כו' יע"ש. ידענא מהיכא משמע דאיירי לאחר קידוש ואי
)ידיו של משה( משום לישנא דמי חטאת הא אההיא דעושה מלאכה
במי חטאת פטור מדיני אדם וכו' כתבו התוספות
תוס' ד"ה כל העופות וכו' .אבל משום מלאכה. בריש פרק הכונס דאיירי נמי קודם קידוש ואפשר
פירוש הא דלא פירשנו טעם הפיסול משום מלאכה דלישנא דפוסלין משמע לאחר קידוש עכ"ל כנראה
משום דאין נפסל וכו' ,וא"כ אי הוה אמרינן טעמא לפי ענ"ד דנעלם מזיו עינו מה שפירש ר"ע ז"ל
משום מלאכה א"כ לא הוה איירי ש"ס אלא קודם במסכת פרה פרק תשיעי משנה קמא צלוחית שנפל
קידוש לבד ואחר קידוש אין בו פיסול ,ולפי האמת לתוכה מים כל שהן וכו' ופירש הרב ז"ל וז"ל
גם אחר קידוש פסול מטעם היסח לכך פי' טעמא צלוחית כלי שנותנים בו המים המקודשים לאחר
משום היסח .ועיין מהר"ש ז"ל .ודע דמ"ש התוס' שהשליך האפשר לתוכן קרוי צלוחית והכלי
אבל משום מלאכה לאו קושטא הוא דמלאכה שייך שנותנין בו המים כדי לקדשן קודם שיתנו בה האפר
בשתיה לדעתם דליתא ,וכמ"ש מגן דוד באו"ח ה' קרוי שוקת עכ"ל וכן פירש הרמב"ם ז"ל דמהכא
נט"י ע"ש בשם תוספות ע"ש ,אלא הכי קאמר משמע דהך צלוחית מלאה מים המקודשין והא
דקתני שתת' מהן בהמה או חיה פוסלין כל העופות
802
