Page 797 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 797
Pg: 797 - 25-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
תוס' ד"ה ועמדה ונשאת וכו' דהכא עמדה לומר דהכא שאני דקאמר שלא תנשאי ושלא
ונשאת לאחר מיתת המגרש קאמר ע"כ והר"ן תבעלי דכיון דאמר שלא תבעלי הוא בעילת נשואין
בהלכות הביא דהך מלתא בפלוגתא מיתנייא דאיכא בכלל וא"כ שלא תנשאי לטפויי קדושין אתא דא"כ
מאן דסבר דאין תנאו מועיל אלא כל זמן שהוא קיים הו"ל בתרווייהו מחד טעמא דמע"מ שלא תנשא
אבל אחר שמת אין כח בידו לאוסרה ואם נשאת גרידא או ע"מ שלא תבעלי גריד' שיכולה להתקדש
אחר מיתת המגרש לא יתבטל הגט למפרע וכ"כ אין ק' דלא דמי לאחות אשה שאינה יכול' להתקדש
הרשב"א בתי' ועיין בס' זרע יצחק ,וחזה הוית ועו' אי מטעם לישנ' יתירה אתינן עלה מנ"ל דאתא
להרב זכור לאברהם אביגדור בתי' למכילתין לטפויי קדושין ואימ' דאתא לטפויי חופה בלא
דקי"ד ססוע"א דרצה לדמות ענין זה לההיא בעילה אלא משמע ודאי דלאו משום לישנא יתירה
דנדרים דמ"ז בעי אבימי קונס לבית זה שאתה נכנס אתינן עלה אלא משום משמעות' דלישנא אלא שלא
מת או מכרו לאחר מהו ת"ש וכו' ש"מ אדם אוסר ראיתי כעת להפוסקי' ז"ל שהביאו דין זה וגם הטור
דבר שברשותו לכשיצא מרשותו ע"כ וזהו כס' ז"ל סתם וכתב כלישנ' דבריית' דלקמן והלכה
התוס' ותמיה רבה על הר"ן והרשב"א הסוברים וניסת לזה שנאסרה עליו גט בטל ובניה ממזרים
הפך ס' התוס' דמה יענו לסוגייא זו דהוא ממש ולא אשמועינן דהה"נ בנתקדשה לזה שנאסרה
כדברי התוס' וכעת צל"ע עכ"ד ולי ההדיוט נראה
לחלק דשאני טובא איסור ערוה דאשת איש דאי עליה.
אתה אומר דמיתת המגרש לא אהני להפקיע ואת זה ראיתי להאחרונים ז"ל שנחלקו בענין
איסורא נעשה הדבר קל ביעני העולם איך מיתת חרגמ"ה הביאם הרב החבי"ב ז"ל בריש א"ה דאיכ'
הבעל מרת אשת איש ועוד דענין איש ואשה כל דאמרי דאירוסין בכלל שלא לישא אשה אחרת
הקנה היא בחיים חייתו כיון שמת מה האיכפת ליה איחיה ויש חולקים ומדברי התוס' שלפנינו נרא'
בדבר כיון דלא חזי ליה ודוק ועמ"ש הרב גבול קצת ראיה למ"ד דאירוסין בכלל נשואין איתנהו
יאודה לדצ"א ע"ב ומאמ"ד דקצ"ד: וכמ"ש.
)עיני כל חי ,פעולת צדיק לחיים( )גבול יאודה(
תוס' ד"ה ועברה ונשאת כו והלא אין נשואין תוס' בד"ה אפי' וכו' ונשאה אחיו של פ' וכו'
חילין כי ע"כ ר"ל ולא הוי אלא זנות וק' לר"י דפי' עכ"ל .ל"ד נשאה אלא קדשה ול"ק מ"ש מהרש"א
לעי' דלא תנשאי ולא תבעלי קאמר א"כ אפי' אי לא ז"ל ובתשו' מרן חא"ה סימן י"ב נסתפק בע"מ שלא
חלין נשואין כדמשמע בתוספתא מ"מ גט בטל ובניה תנשא לפ' אם קדשה אי בטל הגט דקדושין בכלל
ממזרים כיון דאף בזנות אסרה עליו ותו קש' השתא לשון נישואין או לא וה' שמחת יו"ט סי' צ"א תמה
דאכתי לא ס"ד דלאחר מית' המגרש קאמר אלא עליו דממ"ש התוס' בדבור זה בסמוך אבל בע"מ
בחיי המגרש איירי המאי לא הק' היאך ר"ע לא של אתבעל ולא תנשא קשיא מוכח מדבריהם דאפי'
חשש שתנשא לנאסר אלא אחר שתנשא מקוד' קדושין בכלל שלא נתשאי ע"ש וי"ל דשאני הכא
לשוק ולא חייש שמא תנשא לנאסר קודם כל אדם כיון דאמ"ל שלא תבעלי מה הוסיף בשלא תנשא
מיד אחר גרושי ובשלמא אי הוה ר"ע ס"ל דבחוץ אם לא קדושין אבל בע"מ שלא תנשא גרידא אין
פליגי לא קשיא מידי דודאי לא עבדא בניה ממזרים
אלא הולכת מתחלה לינשא לשוק כדי שתהיה קדושין בכלל:
)משמרות כהונה ,ועד לחכמים(
דף פג ע"א
797
