Page 794 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 794

‫‪Pg: 794 - 25-Back 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – גיטין‬

‫רש"י ד"ה איש פלוני כהן‪ ,‬מעשה בא לפניו‬                ‫דלא עירב שינה שמו מהאי טעמא‪ ,‬אלא י"ל‬
‫וכו'‪ ,‬חדש בזה‪ ,‬דאין הכוונה דיצא קול הברה‬             ‫מחלוקה דשלום מלכות ואילך והיה במזרח ג"כ‬
‫בעלמא בלא יסוד‪ ,‬דיאן זה קול כלל‪ ,‬אפילו קרו‬           ‫בכולהו פליגי עליה‪ ,‬א"נ בההיא דהיה מכשרי רבנן‬
‫לכתיבה נתינה‪ ,‬וכל קלא דלא איתחזק בבי דינא‪,‬‬           ‫אפילו לכתחילה ולא בדיעבד דוקא‪ ,‬ועיין במרן ב"י‬
‫לא שמיה קלא‪ ,‬לזה פירש רש"י דמעשה היה שכתב‬
‫כהן לגרש את אשתו‪ ,‬אלא שלא נתן לה גט‪ ,‬ובזה‬                                                 ‫ז"ל וק"ל‪.‬‬
‫יש יסוד לקול‪ ,‬וכן משמע מאומרם ויושבת תחתיו‬           ‫)חי' ר"מ מאימראן(‬
‫ומשמשתו‪ ,‬ר"ל דזה הוכחה שלא נתן לה גט‪ ,‬אף‬
                                                     ‫תוס' ד"ה זו דברי ר"מ כו ומה שאנו כותבין‬
                                  ‫שודאי נכתב‪.‬‬        ‫לבריאת עולם משום דהשתא ליכא שלום מלכות‬
‫)שרביט הזהב(‬                                         ‫כו ע"כ ק' כיון דהשתא ליכא שלום מלכות דמזה‬
                                                     ‫הטעם כותבין לבריאת עולם א"כ למאי אצטריך‬
‫גמ' דורות האחרונים‪ ,‬ר' דוסא‪ ,‬מקשים דנימא רבי‬         ‫לשנויא דהר' אלחנן וכמ"ש לקמן לפר"ת אבל לפי‬
‫דוסא כב"ה‪ ,‬ואינה קושיא דאפילו ב"ה מודו‬               ‫שאמר בשם מהרש"ל ז"ל דמ"ש התו' דלדידיה‬
‫בשבויה‪ ,‬דהא קי"ל שבויה אינה אוכלת‪ ,‬וקי"ל‬             ‫אסו' לגרש בו כו פירש ז"ל דה"ק אפי' לדידן דליכא‬
                                                     ‫קפידא אית ליה דמ"מ אסור לגרש בו לכתחילה‬
                               ‫כב"ה דמתניתין‪.‬‬        ‫דמנלן להקיל בו כ"כ ע"כ תורף דבריו מ"ש דלא‬
‫)שרביט הזהב(‬                                         ‫יספיק האי טעמא דהשת' ליכא שלום מלכות אי‬
                                                     ‫אמרי' אסור לגרש כו לכתחלה אך אכתי ק' לפי‬
‫שם דרך גגות ודרך קרפיפות‪ ,‬הקרקיפות היו בצד‬           ‫מ"ש בסמוך לפר"ת ומגורשת היינו שמגרש‬
‫החצר‪ ,‬ויש להם פתח לחצר‪ ,‬והיו מכניסין התבואה‬          ‫לכתחי' א"כ משמע דס"ד דיעבד א"כ אי לא ק"ל‬
‫לקרקף‪ ,‬ומן הקרקף לחצר‪ ,‬ומן הדין אינו מתחייב‬          ‫כרב באיסורי מ"מ תיקשי דהא בין לרב בין‬
‫כי אם כשיכניס דרך הכבושה לחצר‪ ,‬ומייתי ראיה‬           ‫לשמואל מגורש' דיעבד ותו הרב יוסף מה חדש‬
‫מדר' ינאי דקאמר פני הבית‪ ,‬ופני הבית פירש"י‬
‫בב"מ דפ"ח וז"ל‪ ,‬פני הבית‪ ,‬שיכנס דרך הפתח‬                ‫במה שפירש דעכשו אין המלכות מקפדת וי"ל‪.‬‬
‫שהם פני הבית‪ ,‬ולא דרך גגות‪ ,‬ורש"י שכתב דרך‬           ‫)מר דרור(‬
‫חצרות‪ ,‬הוא תמוה‪ ,‬ויש לפרש חצרות כעין‬
‫קרפיפות‪ ,‬וטוב למוחקה‪ ,‬וק"ק ר' ינאי גופיה מנ"ל‬        ‫שם לא כל וכו'‪ ,‬לאבד זכותו של שני‪ ,‬ק"ק והיאך‬
‫הא‪ ,‬דקא קרא לא קאמר אלא הבית‪ ,‬וי"ל דיליף‬             ‫נישאת כלל‪ ,‬כיון שלא ראו העדים הגט ביד האיש‬
‫מבשעריך‪ ,‬כמ"ש רש"י‪ ,‬והכי איתא התם‪ ,‬ור' ינאי‬          ‫כשמסרו לאשה‪ ,‬ואיך תפול הכחשה כזה‪ ,‬וי"ל‬
‫הא כתיב בשעריך‪ ,‬ההוא מבעי ליה דמעיילי דרך‬            ‫שסמכו על הסופר‪ ,‬וראו שנתן ליד הבעל שטר ולא‬
‫שער‪ ,‬ופירש"י דאפילו הבית לא קבע ליה עד‬               ‫קראוהו‪ ,‬ושוב ראיתי בב"ש סי' קנ"א תירץ משם‬
‫דמעיילי ליה דרך שער‪ ,‬ונראה לפי"ז לר' יוחנן חצר‬       ‫התוס' ע"ש‪ ,‬דקראוהו‪ ,‬ועי"ל וכו'‪ ,‬ולא הבנתי דהא‬
‫קובעת כמו שמכניסין לה‪ ,‬אפילו דרך גגות‪,‬‬               ‫הבעל טוען שלא קבל כלל מיד הסופר כ"א השובר‪,‬‬
‫דבשעריך לדידיה‪ ,‬היינו חצר‪ ,‬אך קשה דהוא עצמו‬
‫משם ר"י בר אילעאי חלוק בין דורות ראשונים‬               ‫וצ"ע‪ ,‬גם בתוס' הכא לא מצאתי‪ ,‬ועי' סי' קל"ה‪.‬‬
‫לאחרונים‪ ,‬לכך נראה דלר"י תרתי ש"מ חצר ודרך‬           ‫)שרביט הזהב(‬
‫שער‪ ,‬מדקרי לחצר בשם שער‪ ,‬וכן נראה מדברי‬
                                                                      ‫דף פא ע"א‬
                      ‫הרמב"ם פ"ד מה' מעשר‪.‬‬

                                                ‫‪794‬‬
   789   790   791   792   793   794   795   796   797   798   799