Page 790 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 790
Pg: 790 - 25-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
בא"ד עודפות .מקשים דהו"ל לרבי אבא להקשות שמונח בד' אמות דלוה הוי שלו וכן דמלוה ,משא"כ
לו אמאי לא אוקמה כרע"ק ולא נבעי מחיצות בגט שהוא גוף אחד ואי אפשר ליחלק ,ואפילו היה
עודפות ,ולא קשה ,חדא דאפשר משום דהלכה נסכא או שהיה רובם לצד א' מהם ,מ"מ התם לא
כרבי שהיא סברא אמצעית ,דלרע"ק קלוטה אפילו בעינן נתינה ממש שיתן הכל ליד המלוה דנימא הא
בלא מחיצות כמי שהונחה ולרבנן אפילו במחיצות אגיד ביה ואפילו מה שמונח לצד המלוה עדיין
לא אמרינן כמי שהונחה ,ולרבי במחיצות מיהא כמי ברשות הלוה הוא דהתם לא בעינן נתינה ,וחציו
שהונחה להכי אוקמה כרבי ולא כרע"ק שהוא רחוק נתון וחציו אינו נתון משא"כ בגט דוק ,וכן גבי
לגמרי מסברת רבנן ,ועד דאפשר ג"כ דזהו שהיה מגורשת שאמרו בעלה חייב במזונותיה אע"ג דלגבי
רוצה רבי אבא להקשות לו ,והכי קאמר ליה כמאן ממון המוציא מחבירו עליו הראיה ,מ"מ מדינא
כרבי ר"ל ע"כ לדידך לא מתוקמא כהלכתא כרבנן אשתו היא דאוקמה אחזקה ולכן בעלה חייב וכו'.
אלא כיחידאה ,ומכיון דכן לוקמה כרע"ק ולא נבעי ומ"מ אפשר היה לומר דנהי דאוקי ממונא בחזקת
מחיצות עודפות אלא מחיצות לחוד כדי שתקרא מאריה ,מ"מ הא איכא חזקה ג"כ דהיה חייב לו זה
חצרה ורשותה ,אלא דלא הניחו לגמור דבריו עכ"פ והפרעון הוא ספק ,ואיירי ע"כ כשהלוה טוען
איני יודע אם קרוב לך או לי ,ועיין הרשב"א ז"ל
ותירץ מיד אפילו כרבנן.
)חי' ר"מ מאימראן( יע"ש.
)חי' ר"מ מאימראן(
מתני' היתה עומדת על ראש הגג כיון שהגיע
לאויר הגג כו' הנה משמע להדיא ממתני' ומכול' דף עט ע"א
שמעתין דאויר החצ' קונה כדין חצר עצמה ובכן יש
לתמוה יגל הטור ז"ל לי"ד סי' קל"ב שכתב דאם והא לא מנטר פירש"י וז"ל אויר הגג כו' ואמאי
הכלי עומד בחצרו של גוי מותר אף אם יש בו עכבת קתני מגורשת מן האויר הא בעינן אויר שסופו
יין בשוליו שמיד שהגיע לאויר הכלי קנאו ולא לנוח ע"כ לא הבנתי דברי רש"י ז"ל שפי' קו' הגמ'
נאסר עד שהגיע לשוליו יע"ש ומשמע להדיא משום אויר שאין סופו לנוח דלישנ' דגמ' לא מנטר
מדבריו דאי איכא עכבת יין בפיו אסר ואמאי הרי משמע משום חצר שאינה מסתתרת כמו שפרש"י
מכי מטא לאוירא דחצר קנה דאויר שסופו לנוח הוא לקמן ד"ה אבל אם היה חצר של אשה וכו' ואפי'
דהיינו בתוך הכלי ויין נסך לא הוה עד דמטא אם הגט יהא מונח בקרקע אם אינו משתמר אינה
לאוירא דמנא וכבר כתבתי בזה בביאורי בהלכות מגורשת ולמה ליה לרש"י ז"ל לפרש משום אויר
שאין סופו לנוח וכן משמע מדברי הרשב"א
יין נסך באורך: בשיטתו דקו' הגמ' הוא משום חצר שאינה
)גבול יאודה( משתמרת ועוד יש לדקדק בלשון רש"י לקמן
בסמוך ד"ה בפחות מג' כו' דכיון דהגג גבוה עשרה
גמ' ובראשו טרסקל .עיין מהר"ש ,ובהדיא איתא הוא כו' דלמה לו לרש"י ז"ל לפרש לדברי ר'
בשבת דר"ח לכ"ע קאמר הכי אפילו לרבנן ע"ש, אושעיא שאינה עומדת שם וצ"ל דגבוה עשרה הרי
וכ"כ תוס' להדיא בריש שבת ד"ה באילן דבר"ה לעולא דה' כמותו אתי מתניתין בפשיטות דעומדת
בעי ד' וברה"י לכ"ע לא בעי ד' על ד' בין לרבנן בין
לרבי אליבא דר"ח ,ואם כונת מהר"ש לומר דרבה האשה שם ומשמרתו מבני החצר.
הוא דהוסיף בדברי ר"ח ונח על גבי טרסקל לפי )ידיו של משה(
שיטתו דרבה דאית ליה ידו של אדם חשובה כד' על
790
