Page 785 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 785
Pg: 785 - 25-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
בגיטין מנ"ל לרבא הא אילימא מהא דתנן ה"ז גיטך ד"ה בשלמא לרבא וכו' כיון דרישא נמי וכו'
אם לא באתי מכאן ועד י"ב חדש ומת בתוך י"ב ק"ק דהא כפי מש"כ לעיל דסתם דרב אשי בסתם
חדש אינו גט מת הוא דאינו גט הא חלה ה"ז גט דרבא וגם לרבא סתם הוי כמפ' שתי שנים א"כ במה
דילמא לעולם אימא לך חלה נמי אינו גט והיא גופא ניחא לרבא יותר מר' אשי גם מהריש"ל ז"ל נתקשה
קמ"ל דאין גט לאחר מיתה ופריך אין גט לאחר בזה וספרו אינו מצוי בידינו אלא שב"י הביא זאת
מיתה הא תנן ליה רישא ה"ז גיטך אם מתי וכו' לא הקושיא בשמו ע"ש מה שמיישב הוא והנראה לומר
אמר ולא כלום דילמא לאפוקי מרבותינו דתניא דהתוס' כתבו לעיל בד"ה מתני' רשב"ג וכו'
ורבותינו התירוה להינשא ואמרי' מאן רבותינו להרוחה קמיכוון והנקה ושימוש כל הצורך קאמר
אר"י אמר שמואל ב"ד דשרי משחא סברי לה כר"י ה"נ וא"כ כפ"ז כהא פליגי רבא עם רב אשי דלרבא
דאמר ומנו של שטר מוכיח עליו ע"כ הרי כר' מכאן דאמר דהסתם הוא שנים ב' סבר דהאי גברא
דלסברת רבא האי מתני' לא אתיא לגופיה להדותה קא מכוון ומסתמא כל הצורך קאי שכן הוא
לאשמעינן דאין גט לאחר מיתה דהא שמעינן לה דרך העולם וכי מת הא לא אצטרי' אבל לרב אשי
מרישא מאם מתו אינו גט אלא אתיא לדיוקא הא דא' דהסתם הוא יום א' לא נתכוון זה לצורך ההנקה
חלה ה"ז גט לאשמעינן דאין אונס בגיטין ולסברת אלא לצעורה קמכוון אלא אם פי' כמו בסיפא
הדחה מתני' אתיא לאפוקי מרבותינו וכו' וכתב דמתני' ודוק ובזה הוא מחולק סתם דרבא מדר"א
התוס' ז"ל אבל מההיא דרישא לא שמעינן לאפוקי דלרבא הרוחה ולר"א לעצור' ולעי' השוינו אותם
מדרבותינו וכו' דאיכא לאוקמא בשאין כתוב זמן
בשטר וכו' ע"ש ואין להקשו' לפ"ז דרישא איכא לענין אם מת הבן.
לאוקמא בשאין זמן כתוב בשטר א"כ איך אמרינן )ראש משביר(
לעיל דף ע"ב מתניתין כרבנן ור"ש דאמר כר' יוסי
וכו' הא מצי אתיא מתני' אפי' כר' יוסי כגון דמתני' מאי שנא רישא מאי שנא סיפא קשיא .ואי לא
בשאין זמן כתוב בשטר איירי די"ל דהא דאמרי' מיסתפינא הוה אמינא שאני אם מת אפילו קודם
איכא לאוקמא בשאין זמן כתוב בשטר היינו אי לא שהניקתו כלל הרי זה גט כדכתבו התוסות ד"ה
תני סיפה אבל השתא דתני סיפא לאשמעינן דאפי' ורמינהו וכן הביא הרב רבינו עובדיה וכיון שמת
זמן כתוב בשטר תנו גט ה"ה נמי רישא איירי אפילו הא לא איצטריך אי נמי אי ידע שמת לא היה מתנה,
זמן כתוב בשטר היינו גט ומתני' לא אתיא כר"י והראיה שהרי"ף וכמ הפוסקים וכן ברבינו עובדיה
וק"ל ומעתה מן התימא על הרב ז"ל דנהירין ליה והרמב"ם פסקו כרב אשי אע"ג דאסיק בקושיה
שבילי דתלמודא בשבילי דמתיא איך לחשה וכו'
לסוגיא זו והוצרך לשנויי אחריני שלא הוזכרו בגמ' ועיין בספרתם וק"ל.
)תרומת הדשן(
וצ"ע.
)חק נתן( דף עו ע"ב
בתוס' בד"ה ולא הודו לו וכו' או שמא דוקא מתני' הרי זה גיטך אם לא באתי וכו' אינו גט כתב
הכא דבעל פה לא סבר כרבי יוסי .עכ"ל .הקשה הר"ן ז"ל וז"ל ותמהני דהך מתניתין יתירתא היא
מורי מהרש"א אמאי לא דקדקו דהלכה כרבי יוסי וכו' עכ"ל יע"ש מה שתירץ והנה קשיא זו כבר
אפילו בעל פה ,משום דרבא שהוא בתראה פסק נתעוררו בה ברע"ק דכתובות והכי איתא התם אמר
כוותיה ]לעיל עב .[:וכן יש לדקדק להרי"ף ]דף רבא ולענין גיטי אינו כן פי' דלא טענינן טענת אונס
בתנאי הגט להפקיעו אלמא קסבר רבא אין אונס
785
