Page 786 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 786

‫‪Pg: 786 - 25-Back 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – גיטין‬

‫לפמ"ש מהרש"א שם במציעא דהתוס' לא ס"ל‬                 ‫ל"ט ע"א[ דפק כרבנן‪ .‬ודוק‪ .‬ונראה לי שאין זו‬
                      ‫כרש"י בזה ע"ש אכתי ק'‪:‬‬         ‫קושיא‪ ,‬דמאחר דמסקנא לא הויא הכי דקאמר‬
                                                     ‫ואיבעית אימא לעולם במהיום כרבנן‪ .‬נמצא דהא‬
‫)משמרות כהונה‪ ,‬ועד לחכמים(‬                           ‫דקאמר רבא‪ ,‬כרבנן‪ ,‬וכיון דמסקנא הכי על כן לא‬
                                                     ‫דקדקו דהלכה כרבי יוסי בעל פה מאחר דלפי‬
‫בא"ד ואפילו לר"מ‪ .‬צ"ע מה ראיה מר"מ דאיהו‬
‫ס"ל בעלמא אדם מקנה דבר שלא בא לעולם‬                              ‫המסקנא לא קאים רבא כוותיה וק"ל‪.‬‬
‫משא"כ לדידן דס"ל אין אדם מקנה דבר שלא בא‬             ‫)יתר הבז(‬
‫לעולם ודאי אינו יכול להתנות‪ .‬והיה נראה דתוס'‬
‫סמכי אדרבי יהודה דאמר התם גבי שאר כסות‬                                ‫דף עז ע"א‬
‫ועונה כל תנאי שבממון קיים‪ ,‬ולר"י מסתמא‬
‫כחכמים ס"ל דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם‪,‬‬           ‫בד"ה וכדרב כהנא וכו'‪ ,‬ומביא שפיר מדרב כהנא‪,‬‬
‫והוא דוחק גדול‪ .‬והיה נראה דהכי קאמר דהקושייא‬         ‫וק"ק ולרב כהנא תיקשי ההיא דאיזהו נשך‪ ,‬וי"ל‬
‫תקשה אפילו לר"מ דאית ליה אדם מקנה דבר שלא‬            ‫דההיא דוקא בדבר שבא לעולם‪ ,‬אבל קודם שבא‬
‫בא לעולם וטעמא דנחלת אבות משום דהוי מתנה‬             ‫לעולם‪ ,‬אפילו יתנא הזוכה תנאי שהוא לטובת אידך‬
‫על מה שכתוב בתורה אבל בדרבנן תנאו קיים‪ ,‬סוף‬          ‫מהני‪ ,‬ואך יש לדקדק בהגה סי' ר"ז‪ ,‬הביא סברא‬
‫סוף תקשי כיון דאין תנאי גמור גם לר"מ לא יוכל‬         ‫זו‪ ,‬שהתנאי שהוא לטובת הלוקח‪ ,‬והתנה המוכר לא‬
‫להקנות דבר שלא בא לעולם בלא תנאי גמור‬                ‫מהני‪ ,‬וסיים וה"מ שמכר לו בתחלה סתם וכו'‪ ,‬אבל‬
‫ואפילו לדידיה פריך תלמודא שפיר‪ ,‬תדע דהא רבי‬          ‫אם אמר המוכר בתחלה על תנאי כן אני מוכר לך‪,‬‬
‫ינאי סובר דאדם מקנה דבר שלא בא לעולם ואפ"ה‬           ‫אעפ"י שהוא לטובת הלוקח‪ ,‬ה"ז תנאי‪ ,‬ומהכא‬
‫אליביה אצטריכינן לאתויי דרב כהנא‪ ,‬ולפ"ז יהיו‬         ‫משמע דאפילו בתחלה מהני‪ ,‬כמ"ש‪ ,‬והכא עושהו‬
‫דברי התוס' דהכא היפך דבריהם בכתובות ע"ש‪.‬‬             ‫הבעל שאינו צריך וכו'‪ ,‬ומה בכך כיון שעושהו‬
‫אך קשה כיון דמחלקינן בין תנאי גמור א"כ מאי‬           ‫בתחלה קודם שינשא‪ ,‬ונראה דפליגי התוס' בזה‪,‬‬
‫הוה מייתי ראייה מרב כהנא שאני התם דהוי לשון‬          ‫וס"ל דלעולם התנאי בטל‪ ,‬כיון שעושה אותו מי‬
‫טוב‪ ,‬וי"ל דהש"ס לא מחלק אלא בין תנאי גמור‬
‫דעל מנת למי שלא התנה‪ ,‬אבל בין לשון טוב ללשון‬                                     ‫שאינו צריך לתנאי‪.‬‬
‫גרוע לא מסתבר לחלק כיון דכולם אינו תנאי‪.‬‬             ‫)שרביט הזהב(‬
‫כנלע"ד וכן מצאתי להרב מהריב"ל מזה ועיין עוד‬
‫לקמן בס"ד‪ .‬ועוד כיון דאשכחן שהוא יכול להתנות‬         ‫גמ' ואי אשמועי' גנב הקשה השע"ה מדאמרינן‬
‫שלא ירשנה אף דבעלמא לא מהני תנאה דהאי‬                ‫בפ"ק דמציעא די"א גבי גט לכ"ע חצירה משום ידה‬
‫ממילא גם תנאי גמור לא בעי כמו בעלמא‪ ,‬וממילא‬          ‫ופליגי במציאה וכ' רש"י דדוקא גבי גט דלשליחות‬
‫מסברא אמרינן דאפילו לשון גרוע מהני וק"ל‬              ‫א"צ קרא דמושלחה נפקא אבל גבי גנב י"ל מטעם‬
                                                     ‫שליחות ואצט' דלא תימא אין שליח לד"ע והשתא‬
                                        ‫ועי"ל‪.‬‬       ‫הא לכ"ע חצר משום יד לא ילפי' אלא מגט וא"כ‬
‫)חי' ר"מ מאימראן(‬                                    ‫אמאי אצט' קרא גבי גט ומאי קאמר ואי אשמועי'‬
                                                     ‫גנב עכ"ד וי"ל דהגמ' אצט' ליישב קראי גם אליבא‬
                 ‫דף עז ע"ב‬                           ‫דשמאי דס"ל יש שליח לד"ע לחד שנויא בגמ' בפ"ב‬
                                                     ‫דקידושין וא"כ גם קרא דגנב לא אצט' אלא לידה‬
                                                     ‫אבל לשליחות ילפי' שליחות מגירושין מיהו‬

                                                ‫‪786‬‬
   781   782   783   784   785   786   787   788   789   790   791