Page 787 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 787
Pg: 787 - 25-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
ההוא ש"מ כו' ותיזיל איהו ותיחוד ותפתח כו' ומ"ס חצר משום שליחות אתרבאי הק' מהרש"א
עיין בהרשב"א ז"ל בשיטתו ובהרא"ש בפסקיו ז"ל דבפ"ק דמציעא די"א אמרי' דלכ"ע גבי גט
והר"ן ז"ל שהקשו אמאי לא התירו טיטול הגט משום יד אתרבאי דלשליחות מושלחה נפקא ע"ש
כדרך שהתירו לקנות לה מקומו כז' ועיין מה בפירש"י ול"ק דבגמ' שם די"ב אמרי' דחצר משום
שתירצו הם ז"ל ולולא דבריהם הייתי אומר דיותר יד אתרבאי ולא גרע משליחות ונהי דהתם אמרי'
נקל להתיר להם לקנות לה מקומו דאין עושה הכי לעולא היינו משום דבעי לאוקמה אפי' בע"כ
איסור אלא היא לבדה אבל הנותן המתנה )עיין אבל הגמ' הכא בס"ד לא מיריי אלא מדעתה ועולא
במ"א סימן ש"ו ס"ק ט"ו( מה איסור עושה הוא לא ס"ל משום יד לחוד ור"א דגם משום שליחות ומהני
עושה שום מעשה כ"א שנותן רשות שילך ויקנה זה
הדבר משא"כ בטלטול שעושים הטילטול הבעל אפילו אינו עומד בצדה:
והאשה א"ן י"ל דכיון שצריכ' להתגרש וגירושין )משמרות כהונה ,ועד לחכמים(
אסורין בשבת חשו לתא דקנין ואנו מתירין לה
הגירושין כשמקנ' לה מקומו וגיט' וחצרה באין כא' תוס' בד"ה ותיזיל וכו' בש"מ הקילו עכ"ל .כיון
נמצא דקונ' ב' דבירם בבת א' ואינה עושה לי אם דלא אפשר בע"א אבל טלטול הגט אפשר בע"א
איסור א' של קנין דמה לי אם קונה דבר א' או ב' אע"ג דמ"מ איכא איסורא דאין קונין בשבת שאני
הכל הוי איסור אחד לבד בפעם אחת משא"כ אם קנין דקי"ל כמ"ש קונין בשבת כ"כ הרא"ש ז"ל
היו מתירין טילטול הגט נמצא שהיה עושה ב' ועיין מהרש"ל ז"ל ע"ד הרא"ש ז"ל ופי' רשב"ם
איסורין טילטול הגט וגירושין שהוא קנין בשבת ז"ל דדרך ר"ה מפסקת ביניהם וכתב עליו ולא
שקונה את עצמה כך נ"ל לישב .ועיין בהרא"ש נהירא דהא יכול למוסרו לה ע"י שליח ע"כ מדבריו
שהביא בשם רשב"ם ז"ל שטילטול הגט מותר אלה מוכח דיכול למנות שליח אחר כתיבת הגט
בשבת ועיין בדברי הר"ן שהביא משם בעל העיטור דלא במהר"י מינץ בסדר הגט שלו ע"ש ועמ"ש
שסובר בהדייא דטלטול הגט אסור בשבת אלא
דוקא בכאן התירו משום מצוה ותמהני על מרן באה"ע סי' קכ"ו ע"ש.
בב"י סוף סימן ק"ל שכתב שסברת בעל העיטור )משמרות כהונה ,ועד לחכמים(
כסברת רשב"ם והמעיין יראה דפליגי אהדדי
בהדייא אי טלטול הגט מותר בשבת וצ"ע וע"ש עוד ותיזיל איהי ותיחוד ותפתח .ואיכא מאן דקשיא
בהרשב"א שהביא בשם ר"ח שהק' דלמה לה קנין ליה מסוגיין עמ"ש הרב שפתי כהן בח"מ סימן
דהא קי"ל דבלי ש"מ והכא הוי מצוה מחמת מיתה קצ"ח וסימן ר"ב בדין הנותן קרקע וכלים דבעי
ואפי' במקצת לא בעי קנין כו' ולא הבנתי דבריו לומר אגב ואמאי חצרו לקני ליה וכתב הש"ך דאי
היכי הוי מצוה מחמת מיתה הרי בכאן זה אינו רוצה אפשר לקנות שניהם כא' ע"ש באורך דהרי הכא
לתת שום מתנה אלא המצאתה א' שרוצין לעשו' בסוגיין קאמר תיזיל איהי תיחוד ותפתח וגיטה
ומה שייך מצו' מחמת מית' ואם כוונתו דשייך בכאן וחצרה באים כאחד .ותירץ הרב מוהר"ר אברהם
טעמא דמצוה מחמת מיתה א"כ תירוצו אינו עולה קארו זלה"ה דגט אין צריך להקנותו לאשה רק
שיתנוהו ברשותה ואמטו להכי מהני עכ"ד ופשוט.
יפה ודמן: ועיין בספר מחנה אפרים ה' קנין חצר סימן י"ד.
)ידיו של משה( ובס' דברי אמת בקונטריסים דף ס"ב שכתב דהוי
דף עח ע"א פלוגתא דקמאי עש"ב:
)פתח עינים(
787
