Page 788 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 788
Pg: 788 - 25-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
איירי בה תנא הו"ל לפרש תרי גווני דידה ,ועוד גמ' והלכתא בכפות הר"מ בפ"ה מה"ג פ' דישן
כיון דתנא איירי בחצרו מסתמא שהמטה שלו ג"כ מדרבנן הוא דפסול וע"ש להלח"מ ונ"ל דבס"ד
כדמשמע ג"כ לעיל גבי פיסלא ,ועוד דכיון דלא דגמ' ודאי דהוה ס"ד דרבא בישן ס"ל דאינו גט כלל
פסיקא לן אי כליו של לוקח וכו' אי קנו או לא ,לא דמדמה ליה למהלך ומסיק דליתא דלא מדמי' שהרי
מצי לאוקמא במטה שלה ובאינה גבוהה עשרה בכפות קי"ל דכשר אפילו כלתחלה ש"מ דלא בכל
ולהכי אינה מגורשת דדילמא כליו של לוקח קנו גוונא הוי חצר מהלכת וא"כ י"ל דגם ישן כן הוא
ומגורשת ,ועוד דאי במטה שלה אדתני סיפא בחיקה אלא דס"ל להר"מ דישן מיהא פסול מדרבנן כיון
וקלתה לפלוג וליתני בדידה במטה שלה דגבוהה
עשרה מגורשת ,דלא קפיד כמו קלתה דמגורשת דל"ד לכפות.
מהאי טעמא דלא קפיד] ,מיהו כיון דמדין מטתה לא )משמרות כהונה ,ועד לחכמים(
ידעינן דיניה דקלתה דלא קפיד ליכא למיפרך הכי[.
)חי' ר"מ מאימראן( שם תוס' ד"ה מקום חיקה קנוי לה ואומר ר"י
דר"י קסורה ותלויה בעי כו' ע"ש במהרש"א
תוס' ד"ה כגון שקלתה וכו' .ויש לומר דהכא שכתב וז"ל דסתמא בגדיה נגררין ואינן תלויין ולא
וכו' .וקשה תפשוט מברייתא דסייעינן מינה לר"י ניחא ליה לאוקומי כו' ולא הבנתי דבריו דמ"ש
דתני דבר שהוא כקלתה אבל דבר המקפיד ליה ,ואי דסתמא בגדיה נגררין כו' לא משמע הכי אלא
כליו של לוקח וכו' קנו אפילו מקפיד נמי דהכי מוכח אדרבא סתמא אין בגדיה נגררין שהרי האמוראין
להדיא הכא ,ולעיל ג"כ לא אצטריך לשנויי אמקום ראשוני' לא הוצרכו לתרץ אלא אקלתה אבל
כרעי לא קפדי אלא כי אמרינן דלא קנה דוק. אחיקה לא הוצרכו לתרץ כלום וא"א לדברי
ואפשר דהוא מפרש דה"ק לתוך כל דבר שהוא מהרש"א כי היכי דאזקמי ר' אושעיא כגון שהית'
כקלתה שהיא כלי ושם כלי עליו ,לאפוקי חק קפיזא קלתה קשורה ותלויה ה"נ הו"ל לאוקומי דחיקה נמי
בקבא אף שהוא דידה ומונח בחצרו מ"מ אין עליו היתה תלויה וקשורה אלא מס' דסתמא דמילתא הוא
שם כלי אלא פיסלא מקרי ,ופיסלא כיון דלית לה דחיקה קשורה ותלויה ומה שהיק' דלמה לא אוקמא
ר"י בקשורה ותלויה נ"ל דאינה קו' דר"י כך ס"ל
שם לווי ואינה רחבה ד' בטלה אגב חצר וק"ל. דאין הבעל מקפיד וכמו דתנא בהדיא ולא מכח קו'
)חי' ר"מ מאימראן( טוב' כן ותמהני על הפוסקים למה לא הזכירו זה
הדין דקשורה ותלויה לכלים שאינם דומין לקלתה
ד"ה אינו וכו' כדמשמ' וכו' כונת' להוכיח דצ"ל גם על הרמב"ם פ"ה מה"ג יש לקדק שלא הביא הא
הרי את וכו' מדמצריך למיכתב ודין דלא נימא דתנן במיטה שלו אפי' הוא עמה במיטה ואע"פ
דבדבורא דא"ל הרי את קא מגרשה וכפרש"י שם שנרא' שהוא פשוט מ"מ כבר אשמועינן מתניתין.
בפ' המגרש ש"מ דצ"ל הרי את מותרת בשעת )ידיו של משה(
נתינה והא דכתבו שהיו רגילין לומר ל"ד אלא
גמ' לא צריכא דגבוה עשרה .וא"ת ולוקמה
למכתב והפנ"י נעלם ממנו כונתם. ]למתניתין[ במטה שלה ובלא גבוהה עשרה ,לק"מ
)זרעו של אברהם( חדא דמוקי למתני' דקתני למטה אינה מגורשת
במילתא פסיקתא דהיינו במטה שלו ,ולא במטה
גמ' שמונה אמות מצומצמות קשה למאי שלה דיש בה תרי גווני לפעמים מגורשת ,דיא הוה
איצטריך לאוקי בשמונה אמות מצומצמות ואפי' בה
או בו' שהראשון מהם תקדם זכה בד' אמות והשני
788
