Page 793 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 793

‫‪Pg: 793 - 25-Front 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – גיטין‬

‫גמרא היינו שינה שמו ושמה‪ .‬עיין בתוספות יום‬           ‫)מאמר מרדכי(‬
‫טוב דכתב דהרמב"ם מפרש שינוי ממש קאמר‪,‬‬
‫ודלא כהתוס' ]בד"ה שינה[‪ .‬ע"ש‪ .‬ומכאן סיוע‬             ‫ומ"ש עו' ומקום עמידה נמי א"צ יש לחקור מה‬
‫להרמב"ם דמפרש שינוי ממש‪ ,‬דקאמר היינו שינה‬            ‫בין מקום עמידה הבעל למקום עמידת הסופר‬
‫שמו ושמה‪ ,‬משמע ]מ[דקאמר היינו‪ ,‬היינו ממש‪.‬‬            ‫וראיתי במר' והביאו מרן בב"י ריש ס' קכ"ח וז"ל‬
‫אבל להתוס' דקאמרי לא שינוי ממש אלא דיש שני‬           ‫אבל הסופר שכתב במנין שאנו מונין בו יש לו‬
‫שמות וכו'‪ .‬ע"ש‪ .‬איך קאמרי היינו‪ ,‬ה לא דמי‪ .‬אבל‬
‫הנראה דהתוס' מפרשי תלמודא דהא דקאמר היינו‬                  ‫לכתוב מקום שעומד בשעת כתיבת הגט כו'‪.‬‬
‫שינה שמו ושמה‪ ,‬אדינה‪ .‬ור"ל במכל שכן היה‬              ‫ונ"ל פי' דבריו דבפ"ק דע"ז מוכח דלא היו כותבין‬
‫במזרח וכתב מערב‪ .‬לא פירוש היינו כפשט היינו‬           ‫כך וכך למלך פ' אלא סתם היו כותבין כך וכך שנים‬
‫בכל מקום‪ ,‬אלא היינו שינה שמו ושמה ומכל שכן‬           ‫ואנו יודעי םסכום המנין ע"י שכותב בשטר מקום‬
                                                     ‫עמידת הסופר וא"כ אם אינו כותב מקום עמידת‬
          ‫נפקא היה במזרח‪ .‬וזה אמרו מורי הרב‪.‬‬         ‫הסופר אינו ידוע סכום המנין דשתא יהיו סוברים‬
‫)יתר הבז(‬                                            ‫שהוא מנין ממלכו' אחרת והו"ל פוקדם ולכך אנו‬

‫רש"י ד"ה זינו לא‪ ,‬וכו' דקם ליה בלא יבנה‪ ,‬הכי‬                   ‫כותבין למנין שאנו מונין כאן במתא פ'‪.‬‬
‫אמרי' ביבמות ד"י דכיון שאמר הכתוב לא‬                 ‫אלא דלפ"ז נ"מ דלדין דכתבינן מיצירה א"צ לכתוב‬
‫יבנה‪ ,‬נתקו הכתוב מצרת דאשת אח‪ ,‬וקיימא‬                ‫מקום עמידת הסופ' ואלו כל הפוסקים כתבו שצריך‬
‫עליה בלאו דלא יבנה וכו'‪ ,‬והרמב"ם ז"ל פ"א‬             ‫למכתב מקום עמי' הסופר ולגבי שלום מלכות לא‬
‫מהל' יבום ה' י"ב כתב שאינה אסורה אלא מדברי‬           ‫קפדינן משום דהשתא אנו מונין ליצירה והרא"ש‬
‫סופרים‪ ,‬ונתן טעם וז"ל‪ ,‬לפי שכיון שמת אחיו בלא‬        ‫בשמעתין כתב דהשתא בזמן הזה אין נפקותא‬
‫זרע‪ ,‬נסתלק מעל כל נשיו איסור כרת‪ ,‬ע"כ‪,‬‬               ‫בשלום מלכות ואילו במקו' הסופר הביא מחלוקת‬
‫ומדבריו ז"ל נראה דאין חלוק בין נשאת או לא‪,‬‬           ‫הראשונים ז"ל אי הוי הולד ממזר או הולד כשר‬
‫דבכולם מדברי סופרים או בלאו‪ ,‬דאיסור כרת‬              ‫והגט פסול או אם כשר אף לכתחילה ואף להרמב"ם‬
‫נסתלק במיתת אחיו בלא זרע‪ ,‬ודברי מהרש"ל ז"ל‬           ‫ז"ל שכתב בסוף פ"א וז"ל וכבר נהגו כל ישראל‬
‫תמוהים‪ ,‬שהקשה על פירש"י‪ ,‬ואמר דלא יבנה‪,‬‬              ‫למנות בגטין או ליצירה או למלכו' אלאכסנדרום‬
‫היינו כשלא נשאת‪ ,‬אבל אם נשאת היא באסור‬
‫כרת‪ ,‬וצ"ע מנין לו‪ ,‬ומה טעם לחלק בכך‪ ,‬ועי' בה"ה‬          ‫דהא רחוקים הם זה מזה כרחוק מזרח ממערב‪.‬‬
‫שהקשה על הרמב"ם ז"ל‪ ,‬דגמ' בהדייא שהיא‬                ‫ומן האמור בזה יש לדחות דברי הר"ב פני יאושע‬
                                                     ‫שר"ל שהוצרכו לתקןמקום עמידת הסופר משום‬
                                        ‫בלאו‪.‬‬        ‫ש"מ דזימנין דמשתלח הגט ממדינה למדינה ואיכא‬
‫)שרביט הזהב(‬                                         ‫קפידה דש"מ במקום הנתינה שיחשבו שהגט נכתב‬
                                                     ‫כאן יע"ש דלפי דבריו עכשיו שאנו מונים ליצירה‬
                  ‫דף פ ע"ב‬                           ‫לא הו"ל להקפיד דומיא דש"מ וכבר מן דין עו' בה‬
                                                     ‫דלשיטת ר"ת ז"ל לקמן אית להו לרבנן דאש"מ לא‬
‫רש"י ד"ה הולד כשר‪ .‬אשלום מלכות‪ .‬לכאורה‬               ‫קפדינן כלל ואפילו לכתחילה ואילו למזרח ומערב‬
‫ר"ל דבהיה במזרח וכתב במערב מודו רבנן דהולד‬
‫ממזר ולא פליגי עליה‪ ,‬וזה אי אפשר דא"כ אמאי‬                                                   ‫פסלי‪.‬‬
‫ערביה בהדי שלום מלכות לתנייה לחודיה כי היכי‬          ‫)גבול יאודה(‬

                                                ‫‪793‬‬
   788   789   790   791   792   793   794   795   796   797   798