Page 782 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 782

‫‪Pg: 782 - 25-Back 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – גיטין‬

‫לרשב"ג דמיקל טפי דפשיטא דאם נתרצה בדמי הוי‬          ‫אלא על הסתם אבל היכא דמפורש בענין דאינה‬
‫כאילו נתנה לו האיצטלית עצמה‪ ,‬אלא דאיהו מוסיף‬        ‫הלכה אף דלפי הכלל בעלמא הוא הלכה לא‬
                                                    ‫משגחינן בכלל דהנהו כללי אינם אלא על הסתם‬
    ‫על חכמים דאפילו בע"כ הוי נתינה וזה ברור‪.‬‬        ‫וכבר פ' מי שהוציאוהו סוף דף מ"ו אמרו ומאי‬
‫)ברית יעקב(‬                                         ‫קושיא היכא דאתמר אתמר היכא דלא אתמר לא‬
                                                    ‫אתמר ופירש"י היכא דאתמר בהדיא הלכה כר"ש‬
                 ‫דף עה ע"א‬                          ‫אתמר וכי כיילינן ר"י ור"ש הלכה כר"י להיכא‬
                                                    ‫דלא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר עכ"ל מ"מ‬
‫גמרא ת"ר הרי זה כו' ה"נ אפשר דמפייסה ליה‬            ‫הכא קים ליה לתלמודא דהלכה כרבה לגבי רב יוסף‬
‫בדמי‪ .‬הקשה פרי חדש ]במים חיים[ מכאן קשה‬             ‫בכל מילי חוץ משמ"ע דהכי אמרינן הלכתא כרבה‬
‫למה שכתב הרא"ש ופסקו בש"ע‪ ,‬דאם הוא מתרצה‬            ‫חוץ משדה ענין ומחצה ובכי האי גוונא דאמרי חוץ‬
‫לקבל דמים במקום האיצטלית שפיר דמי‪ ,‬והרי לך‬          ‫וכו' משמע דכל השאר בכל מקום הלכתא כרבה‪.‬‬
‫בהדיא דקאמר הכא הא מני רשב"ג‪ ,‬ולדברי‬                ‫והוזקקתי לזה לפי שראיתי מי שלא דקדק בזה‬
‫הרא"ש אליבא דכולי עלמא אתיא‪ ,‬דהא אפילו‬              ‫ופשוט וכן מוכח מדברי התוס' הכא ושאר דוכתי‪.‬‬
‫לרבנן אם מפייס ליה בדמי שפיר דמי ע"ש‪ .‬ולפי‬          ‫ואחר זמן בא לידי ספר יד מלאכי לרב רחומי הרב‬
‫מה שכתבתי לעיל ניחא והיא כפורחת דאליבא‬              ‫החסיד הרמ"ך ושפתים ישק משיב דברים נכוחים‬
‫דהרא"ש מפייסה ליה בדמי דקאמר גמרא הכא וגם‬           ‫הן הראנו את עושר כבוד בקיאותו וחקירתו‪ .‬ומידי‬
‫לעיל פשיטא דלאו דוקא היא אלא אפילו שנותנת‬           ‫עוברי ראיתי סימן תקצ"ו שהוכיח במישור דהלכה‬
‫לו דמים בע"כ הוי נתינה לרשב"ג כאילו היא‬             ‫כרבה בכל מילי ודרך קשתו על מי שכתב איפכא‬
‫ברצונו כדמוכח במתני' דלעיל דפליגי רשב"ג ורבנן‬       ‫שלא דקדק והיה העלמה אמבוהא דספר"י רבוואתא‬
                                                    ‫קמאי‪ .‬רוץ מצא את החיצים אשר הוא מור"ה‬
                               ‫וזה פשוט מאוד‪.‬‬
‫)ברית יעקב(‬                                                                   ‫בעמ"ק ויאורו עיניך‪:‬‬
                                                    ‫)פתח עינים(‬
‫תוס' ד"ה לאפוקי כו'‪ ,‬אבל שלא יהיה מתנה כו'‬
‫ואפשר לקיימו ע"י שליח היכי ילפינן כו'‪ .‬קצת‬          ‫שם או דילמא אפילו רשב"ג לא קאמר אלא דקא‬
‫קשה למה לא הזכירו התוספות בקושייתם גם תנאי‬          ‫מפייסה ליה בדמי‪ .‬אינו רוצה לומר שהיא מפייסת‬
‫ומעשה בדבר אחד היכי ילפינן מהתם דילמא הכי‬           ‫אותו עד שנתרצה לקבל דמים ברצון נפשו במקום‬
‫הוה מעשה‪ .‬והראשונים ז"ל תירצו די"ל דקושיית‬          ‫האיצטלית אבל אם ללא ירצה לקבל דמים לא יהיה‬
‫התוס' אינה כי אם אליבא דרבא ורבא לקושטא‬             ‫גט‪ ,‬זה ודאי אינו‪ ,‬דלרשב"ג כשתתן לו דמים צריך‬
‫דמילתא לא ס"ל הא דתנאי ומעשה בדבר אחד‪,‬‬              ‫לקבלם בעל כורחו שלא בטובתו ואפילו הכי הוי‬
‫וכמו שכתב הרמב"ם דלא סבר רבא הא דאמרינן‬             ‫גט‪ ,‬ומפייסה דקאמר גמרא לאו דוקא אלא על דרך‬
‫דבעינן תנאי באחד ומעשה בדבר אחר משום‬                ‫כופין אותו עד שיאמר רוצה אני ונתינה בע"כ הוי‬
‫דמעשה שהיה כך היה ולעולם אימא לך דגם תנאי‬           ‫נתינה‪ .‬תדע שכן כתב הרא"ש בהדיא דאף לרבנן‬
‫ומעשה בדבר אחד מהני לרבא‪ ,‬ולכך מקשים התוס'‬          ‫דבעו איצטלית דוקא אבל יהבה ליה דמי לא הוי‬
‫לדידיה הא דשלא יהא מתנה כו' וגם אפשר לקיימו‬         ‫גיטא כתב זה לשונו‪ :‬נראה לי דאם הבעל מתרצה‬
‫על ידי שליח היכי יליף להו מהתם‪ ,‬דילמא הכי הוה‬       ‫לקבל דמים במקום איצטלית שפיר דמי‪ .‬ופסקה‬
‫מעשה ומאי שנא מתנאי ומעשה בדבר אחד דס"ל‬             ‫מרן באבן העזר )סימן קמ"ג סעיף ו'(‪ .‬וכש"כ‬
‫לרבא דמהני משום דהכי הוה מעשה ה"נ נימא הכי‬

                                               ‫‪782‬‬
   777   778   779   780   781   782   783   784   785   786   787