Page 778 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 778
Pg: 778 - 25-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
)חי' ר"מ מאימראן( בגיטא מן יומא דנן בו היינו לכתוב בגט וע"כ
לשופרא בעלמא תקן ואפי' את"ל לבדריו דהתקון
גמ' ומי מספקא ליה והתנן ה"ז גיטיך וכו'. היינו בע"פ ע"כ לשופרא קאמר דאל"כ היאך
פירוש ואיירי בדאמר התנאי בעל פה ,דהא קי"ל גט נסתפק לו אם הלכה כר"י בע"פ והא רב לא פסק
שנכתב בו תנאי פסול כדלקמן דף פ"ד ע"ב ופסקו כוותיה בע"פ דהוצרך להתקין מן יומא דנן אלא
מרן סימן קמ"ז. ע"כ לשופרא בעלמא.
)חי' ר"מ מאימראן( )מר דרור(
תוס' בד"ה אמר וכו' ומסיק דרבה וכו' עכ"ל .כ' דף עב ע"ב
מהרש"א ז"ל דמפרש"י נר' דרבא ורבה ל"פ אלא
בסתם וא"כ המ"ל ממתני' דאם מתי מחולי זה גם רש"י ד"ה דאמר מילי ממסרן לשליח דרך ארץ
לרבה ורבא וכו' ונראה דמה שנראה מדברי רש"י וכו' הוק"ל דאי מילי ממסרן לשליח אפי' בכתבו
דמודו בתנאי היינו בתנאי אם מתי לחוד אלב מחולי ותנו ואי לא ממסרן אפי' באמרו לזא דה"ף דרך
זה גרע כמ"ש התוס' בסה"ד ועיין למהרש"א ז"ל העולם בכך ולכן היכא דברירא לן דעושה שליח
דברים מועיל אבל באו' לב' כתבו אינו ברור לנו
מ"ש שם בסה"ד. שעושה שליח לדברים עד שיפרש אמרו אבל למאי
)משמרות כהונה ,ועד לחכמים( דמסיק דלר"י אפי' באו' אמרו לא מהני א"כ יהיה
פי' מילי לא ממסרן שאינו יכול לעשות שליח
שם תנן זה גיטך מהיום כו' למה לי אומדנא הרי
עמד .קצת קשה דנהי דאם עמד חוזר אבל בהא דברים וק"ל.
מתני' דקאמרה אם מתי מחוי זה ,דלא הוה איצטריך )ראש משביר(
ליה למימר כיון דאם עמד חוזר ודאי דכוונתו לומר
דאפילו שיעמוד מכל מקום אם ימות מחולי זה בא"ד והא רב הונא אית ליה וכו' .לא ידענא מאי
שנשאר לו שמץ דבר מהחולי הראשון רוצה שהגט קושיא דהתם עכ"פ סבר כרבה ורבא מדאצטריך
יהיה גט ,שהרי גילה דעתו שאפילו שיעמוד מהחולי לומר פטומי מילי בעלמא ,ואם איתא דסבר כרב
אם לבסוף ימות מאותו חולי שהגט יהיה גט וק"ל. הונא אפילו אם לא היתה אומרת כלום היה יכול
)ברית יעקב( לחזור אם עמד ,אלא ודאי סבר כרבא דאם היה נותן
גט סתם לא היה יכול חזור בו ,ולא בא אלא
דף עג ע"א להודיענו שלא נאמר שמכיון שאמרה אי קיימא
דידך וכו' הו"א דעל תנאי זה סמך ונתן הגט קמ"ל
גמרא ומשום דקשיא רישא אסיפא כו' .הקשה דפטומי ,ולזה פריך ש"ס פשיטא דפטומי ,אבל אין
מהריב"ל לכאורה נראה דלא קאמר ולא מידי, כונת הש"ס לומר פשיטא על עיקר הדין דאינו יכול
דשפיר קאמר רבא דכיון דקשיא רישא אסיפא לחזור בו ,דזה אינו פשוט דהא פליגי בהא ,אלא
מספיקא לא מפקינן ממונא ולא מותבינן תיבותא לומר מכיון דס"ל כרבה ורבא ולא חיישת אלא
מינה .כלומר דאע"ג דנראה דקשיא רישא אסיפא לדברי האשה דלא נימא תנאי גמור פשיטא דאינו
מותבינן מינה כיון דאפשר לתרצה כמו שמפרש תנאי ופטומי מילי בעלמא הוא וק"ל ,ושאר הדיבור
בירושלמי ,אע"ג דתירוצא דחיקא היא דמחולי זה
לא משמע אלא מתוך חולי זה ,וא"ל רבא דבתירוצא עיין בר"ן ז"ל.
778
