Page 774 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 774
Pg: 774 - 25-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
לדמא דרישא וכו' כתב מהרש"א ז"ל בחידושי התורה ,ולהכי אף כי נראה כי חשוב הוא שעולה
אגדוחת יש לשאול בכל הני רפואות הנזכרים בהאי למתיבתא דרקיעא עושה זה.
פירקא גם בפרק אין מעמידין אמאי כתבוהו רבינא
ור' אשי בתלמוד הא אמרינן בפ"ק דברכות והטוב )שרביט הזהב(
בעיניך עשיתי שגנז חזקיה ספר הרפואות כדי
שיבקשו רחמים ושבחוהו חכמים על זאת ויש גמ' שדא ביה שושילתא וכו' ע"כ עיין מהרש"א
ליישב דודאי ניתן רשות לרפאות ולידע רפואות כל ז"ל וראיתי לה' עיון יעקב ז"ל שהקשה על
חלאים אלא שאין ראוי לגלות כלם לכל אדם משום מהרש"א שהרי לקן משמע דלא היה יכול להזיקו
אינשי דלא מעלי שלא יבטחו בה' ברפואתם ע"ש עד שנתן לו ג"כ השושילתא וכו' והא דמייתי ראיה
בדברי קדשו ולי ההדיוט לפי ענ"ד נראה הפרש בהאי דקלא דחף ביה מ"מ לא מצינו שהיה יכול
גדול בין הרפוואת שנזכרו בתלמוד לספר הרפואות להזיק אדם וכו' עכ"ל ע"ש ולעד"ן ליישב דעת
שגנז חזקיה דמוספר הרפואות מלבד שהם מהרש"א די"ל דהא דקאמר לקמן שקול שושילתא
מתרפאין מיד אלא דברור להם שיתרפאו ולכן לא מינאי לאו משום דלא היה יכול להזיק
היה לבם נכנע על חולים ולא יבקשו רחמים מה כשהשושילתא עליו אלא דאשמדאי אערומי מערים
שאין כן הרפואות שנזכרו בתלמוד שאינם אלא ואמר שלא היה יכול להראות לו ריבותיה עד
קבלה בידן איש מפי איש מלבד שצריכים טירחא שיסיר ממנו השושילתא כדי שיהי פתוח ובן חורין
גדולה ואינן מתרפאין מיד אלא שמא יטעה זה ועוד כדי לישב במקומו כדמוכח לקמן וזה לא שייך
ששמע באיזה דבר ויבוא לידי סכנה ולכן בודאי אלא עד שיסיר ממנו השושילתא ולעולם היה יכול
שהיה לבם נכנע על חולים ולא ימנעו מלבקש להזיק אפילו כשהשושילתא עליו עוד נראה ליישב
דאף שיכול להזיק מ"מ בענין שיעשה ענין גדול כזה
רחמים מבעל הרחמים. לאותביה לחד גפיה בשמיא ולחד גפיה בארעא
)שדה יצחק( וליפתקיה ארבע מאה פרסי לא היה יכול עד שיסיר
ממנו השולשיתא עוד נר' ליישב דהאמת כן הוא
כתועפות ראם לו .הנה בילקוט תהלים ]מדרש דדוקא להזיק הדקל או בית יכול להזיק אבל להזיק
שוחר טוב[ על פסוק ]תהלים כ"ב כ"ב[ הושיעני לאדם אינו יכול עד שיסיר ממנו השושילתא וכמ"ש
מפי אריה איתא כשהיה דוד רועה מצא את הראם ה' עיון יעקב אבל שלמה המלך ע"ה לא היה יודע
ישן במדבר ,וסבור שהוא הר ועלה עליו ,וננער כן ועלה בדעתו וחשש כיון דיכול להזיק אין חילוק
הראם ועמד ,והיה דוד רוכב עליו והיה מגיע עד בין אדם לדבר אחר ואף שיש לומר דגם שלמה היה
לשמים ,אמ דוד אם אתה מצילני מקרני ראם אני יודע חלוק זה מ"מ ליותר בטחון נתן לו העזקתא
בונה לך היכל של מאה אמה כקרני ראם וכו' ,זימן
לו הקב"ה אריה ,כיון שראה הראם את האריה וק"ל:
נתיירא ממנו ,אמר הושיעני מפי אריה כשם גמ' מ"ט כי חזית להאי סמיא וכו' ע"כ עיין לה'
עיון יעקב ז"ל שהקשה דאמאי לא שאל על דחף
שמקרני ראם עניתני ע"כ. באילן וביתא ושדיה וכו' ע"ש ולענד"ן לתרץ די"ל
)כתית למאור( שזה המקום שעברו בו צר ומכח זה חף בו ושדיה
וכן מוכח מההיא כיבא דארמלתא דקאמ' דכפה
דף ע ע"א לקימתיה מיניה דמשמע שהיה המעבר צר עד
דהוצרך לכפות קומתו ממנו וק"ל:
)שערי ציון(
774
