Page 772 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 772

‫‪Pg: 772 - 25-Front 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – גיטין‬

‫אפשר לפרש דזהו עצם שקורין לו בערבית‬                ‫גמרא אמר ליה עולא לרב נחמן מאחר דכשר‬
‫)בבגדאד( "כאנק אל ערוץ" ופירוש חונק הכלה‪.‬‬          ‫אמאי לא תעשה זאת בישראל אמר ליה שמא‬
‫וקורין לו כך לומר שדרך החמות מרוב שנאתה‬            ‫תשכור וכו'‪ .‬קשה ונימא משום דנפיק מינה חורבא‬
‫להגיש לכלתה עצם זה בכדי שתיחנק‪ ,‬ואולי בזמן‬         ‫וכו' כדלעיל‪ ,‬וי"ל כלפי דכתב רש"י לעיל והנך‬
‫התלמוד היו קורין לו להיפך "דחנקא חמתא" רצונו‬       ‫אמוראי דאמרי לקמן תעשה ולא תעשה אליבא‬
‫לומר שחונק את החמות דהיינו שהכלה היתה‬              ‫דרבי מאיר פליגי דלרבי יוסי פסול לגמרי ע"כ‪ ,‬אם‬
‫מגישה לחמותה עצם זה בכדי שתיחנק ובמשך הזמן‬         ‫כן כיון דלרבי מאיר חתם סופר ועד פסול כדכתבו‬
                                                   ‫התוס' לעיל כיון דאית ליה אמרו ליכא חששא לומר‬
                              ‫החליפו את שמו‪.‬‬       ‫שמא יאמרו לסופר וכו' משום כיסופא‪ ,‬ומה שכתב‬
‫)יוד זעירא(‬                                        ‫מוהרש"א בזה לא הבנתי כוונתו בזה דזה פשוט‬
                                                   ‫דלא שייך לרבי יוסי בזה לומר כשר ולא תעשה‬
                 ‫דף סח ע"א‬
                                                                     ‫דלרבי יוסי פסול לגמרי ודוק‪.‬‬
‫שם בד"ה דאמר רב חסדא חיורא וכו' וז"ל‪:‬‬              ‫)תרומת הדשן(‬
‫טלאי לבן בעור שחור וכו' ונהפך העור ללבן‬
‫ע"כ‪ .‬ולא פירש אוכמתא בחוורא וכו' לפי שאינו‬         ‫שם אתקין רב יאודה בגיטא דכולכם‪ .‬נ"ב מלשון‬
‫שייך כאן לגירסתו דגריס התם בנזיר )דף ל"א‬           ‫רש"י שכתב שמא יאמרו לכולכם איכוון ותקין‬
‫ע"ב( שניהם ושם פירש לפי עניינו שם שהוא שחור‬        ‫שיהיו כותבי' בו כך אמר לנו פ' כו' נראה שהתקנה‬
‫בין שורים לבנים לכן לא פירש כאן אלא מה‬             ‫היתה לסופר ולעדים שיכתבו שכך אמר הבעל וכ"כ‬
                                                   ‫הדיב"ה סי' ק"ך וכ"כ הרב שלטי הגבורים ודלא‬
                             ‫ששייך כאן וק"ל‪.‬‬       ‫כהרב המכתב שכתב שאין זה במשמע כלל‪ .‬ומה‬
‫)תרומת הדשן(‬                                       ‫שהקשה מרן דלב"ד טועים לא חיישי' וכן לא הו"ל‬
                                                   ‫לר"י למיחש שמא יוסיפו העדים ע"ד הבעל נ"ל‬
‫שלש מאות מיני שידים היו בשיחין‪ .‬ראיתי‬              ‫דהחששא דשמא יאמרו כו' לאו לב"ד קאי ולא על‬
‫לרבינו ז"ל בעץ חיים‪ ,‬שער קיצור אבי"ע פרק ח'‪,‬‬       ‫העדים אלא החששא הוי לרואים שאמר לעשרה‬
‫שיש שדים שגופם הוא משתי יסודות אש ואויר‪,‬‬           ‫כתבו יאמרו לכולם איכוון וכיון שלא חתמו כולם‬
‫ושוכנים ביסוד הרוח‪ ,‬כי יש להם נפש חי‪ ,‬ויש‬          ‫יוציאו לעז על הגט ובעי' שיצא הדבר בהיתר ולא‬
‫שדים שנפשם נפש דומם‪ ,‬ושוכנים בארץ במחילות‬          ‫תצ שום לעז אמשפחות ישראל וכעין זה כתב רש"י‬
‫עפר ויש מהם גם בנפש הצומחת‪ ,‬ושוכנים בימים‬          ‫בפרק המגרש דפ"ה שלהי ע"ב‪ .‬ולענין הלכה כל‬
‫ובנהרות ובבורות‪ ,‬ואלו השניים הם נקראים‬             ‫שהבעל מפרש כתבו כל אחד מכה הוליכו כל א'‬
‫תתאין‪ ,‬והם רעים מאד‪ ,‬והראשונים בנונים‪ ,‬ויש‬         ‫מכם חתמו כל שנים מכה תו לא בעי' שיכתבו בגט‬
‫בהם מין שלישי שיש בהם גם נפש המדברת‪.‬‬
‫ושוכנים ביסוד אש‪ ,‬ואלו עליונים מכולם‪ ,‬ע"כ‬                                        ‫שכך אמר הבעל‪.‬‬
‫יע"ש‪ .‬ועוד כתב רבינו ז"ל בעץ חיים‪ ,‬שיש שדים‬        ‫)מאמר מרדכי(‬
‫יהודאין‪ ,‬ויש שדים נוכראין‪ ,‬וכתב עוד שם‬
‫דאשמדאי הוא שם יהודי‪ ,‬ע"ש‪ .‬ונ"ל דכל מלך‬            ‫גמרא‪" :‬ואייתו קמיה בישרא ואותיבו קמיה‬
‫שיעמוד על השדים‪ ,‬נקרא בשם אשמדאי‪ ,‬כמו‬              ‫דיסתנא דחנקא חמתא"‪ .‬עיין פירוש רש"י שלא‬
‫שארז"ל על שם פרעה מלך מצרים‪ ,‬ונראה‬                 ‫פירש מלת "חמתא" ועיין ערוך השלם ערך‬
‫דאשמדאי הוא ביסוד האש‪ ,‬ולכן נקרא אשמדאי‬            ‫"דסתנא" וערך "חמתא"‪ .‬ולולא דמיסתפינא היה‬

                                              ‫‪772‬‬
   767   768   769   770   771   772   773   774   775   776   777