Page 768 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 768
Pg: 768 - 24-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
והכא נמי גבי עירוב נמי מדעתיה הוא וצ"ל כיון קדושיה דהיינו שיעורא דצרור וזורקו שפיר
דקי"ל אין מערבין אלא לדבר מצוה הוי כמו בע"כ מתקדשת למיאון בשיעור זה ולישנא נמי שפיר
דבע"כ צריך לעשות המצוה וזה טעם רש"י ז"ל מתפר שבהכי וכדהוה קאמר ר"י לענין גט ואנן
שפי' בע"ת דב"ח מערבין אפילו לדבר הרשות ועיין לענין גט לא משמע לן האי פירושא כיון דבעינן
למהרש"א ז"ל בתוס' בד"ה הא: משלחה ואינה חוזרת וזו משלחה וחוזרת.
)משמרות כהונה ,ועד לחכמים( )גבול יאודה(
תוס' ד"ה התקבל כו' משום דחזקה שליח כו' רש"י ד"ה פטרו לא אמר כלום דדילמי לשון כו'
ק"ק דלפ"ו אמאי בהתקבל לי גטי ממקום פ' אסורה עיין בדברי מרן סי' קמ"א שכתב למש' מדברי
לר"א לאכול בתרומה מיד משום דספיקא דשמא רש"י ז"ל דאם כתבו ונתנו לה הוייא א' מגורשת
מצאו חוץ לעיר ולא אוקמינן אשה בחזקתה שעדיין ע"ש ולע"ד נר' דלישנא דמתני' דקתני לא אמר
לא נתגרשה ותו במאי דמשמע מדבריו דאי לאו כלום היינו דכוונתו הוי לענין הגט ולא אמר כלום
משום חזקת שליח הוה מוקמי' לה אחזקתא וזה אינו דאם איתא דאנו מסופקים מה היה דעת הבעל הרי
דאף מדאורייתא סמכינן אחזקה מ"מ מדרבנן מיהא איהו שפיר קאמר אלא שאנו מסופקים בו וכך
מחמרינן בספיקא דאוריי' אף דאיכא חזקה דהיתרא הול"ל לא יכתבו ויתנו דשמא לדבר אחר נתכוון 24
ועיין פר"ת י"ד בכללי הספיקות וכבר הארכתי בזה מדקא' לא אמר כלום היינו לומר דאפי' דהאומדנ'
בתי' לח' י"ד בסי' קי"א .הוי דלענין גט קאמר מ"מ כיון דהלשון הוי מסופק
דדלמא פטור אחובו קאמר אפי' אם האמת הוא )גבול יאודה(
דלענין גט קאמר הרי ליכא ציווי הבעל והוו כמי
בד"ה ופדו וכו' הגיעו לע"נ כשם שנדרן נדר כך שנכת' בלי ציווי הבעל דהוי שלא לשמה ובטל ודוק.
)ידיו של משה( תרומתן תרומה וכו' עכ"ל .כ' מהרש"א דלפ"ז כי
היכי דתרומתן תרומה ה"נ עושה שליח ע"ש ולפ"ד
הגיע לע"נ איש מקרי שהרי גבי תרומה איש כתיב שם רש"י בד"ה רבי נתן אומר פטרוה דבריו
ומה"ט הוא דממעטי' מגם אתם קטן וכמ"ש בפ' קיימים וז"ל :לשון גט פטורין כך שמעתי ולי
אז"נ דע"א וק' דהרי גבי חליצה לר"י לא מקיש נראה הפוך וכו' ע"כ .ממשמעות לשונו משמע
אשה לאיש ואפ"ה בעי' הגיע לע"נ לרבא ביבמות דלשון פיטורין בעינן הפ"א פתח והטי"ת דגש
והביאו התוס' בד"ה כנגדן ואי איתא דהגיע לע"נ ולשון פטור וחובה הפ"א חיריק והטי"ת רפה מה
מקרי איש אפי' מקיש אשה לאיש נמי ושם אמרי' שאין כן בלשון בית יוסף )סימן קמ"א( וז"ל :זה
דר"י לא מקיש אשה לאיש וצ"ל דדוקא בתרומה הפ"א דגש וזה רפי אי נמי הפ"א פתח וחיריק עיין
והקדש הוא דמקרי איש משום דמרבי' מופלא שם וק"ל.
)תרומת הדשן( הסמוך לאיש מקרא דכי יפלא:
)משמרות כהונה ,ועד לחכמים(
איבעיא להו הוציאוה מהו עזבוה מהו התירוה
מהו כו' ולא פשיט ופי' רש"י ז"ל התירוה לשון דף סה ע"ב
מותרת לכל אדם הוא או לשון התרת נדרים או
גמ' הא ר"א דאמר מראה מקום וכו' קשה דהא התרת חגורה עכ"ל ויש להבין מה בין זה להא
לעיל אמרי' בגמ' דר"א מודה גבי בעל דמדעתיה דאמרי' לעיל בירש פרק השולח אמר אביי בטל
768
