Page 773 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 773

‫‪Pg: 773 - 25-Front 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – גיטין‬

‫בדקו בכרעיה‪ .‬פירש רש"י ז"ל‪ ,‬רגליו של שד‬               ‫אותיות אש אדמי‪ ,‬ותואר אדמי הוא כמו תואר אדם‪,‬‬
‫דומית לתרנגולים‪ .‬נמצא אין השד יכול לדמות‬                ‫שהוא תואר חשוב‪ ,‬ומפני שהוא יאודי נקרא כן‪:‬‬
‫רגליו לרגלי אדם‪ ,‬אלא נשאר דמות רגליו כאשר‬
‫היה לו‪ ,‬והטעם נ"ל בס"ד‪ ,‬מפני כי כף הרגל דבוק‬          ‫)בן יהוידע(‬
‫בעפר מתחלתו‪ ,‬כי הוא הנוגיע בעפר הארץ‬
‫החמרית‪ ,‬ולכן כח טומאתו של שד בכף רגליו חזקה‬           ‫כי נקיט ליה ואתא‪ .‬נראה בעת שהניח בו השלשלת‬
‫יותר‪ ,‬ולכך אינו יכול לשנותה ממה שהיתה לדמות‬           ‫היה שוכב בגוף בדמות אדם ממש‪ ,‬וכיון שנתן בו‬
‫בריה טובה של אדם‪ ,‬מרוב גסות ועכרירות‬                  ‫השלשלת בטל כח השידים ממנו‪ ,‬שלא היה יכול‬
                                                      ‫להפוך גופו לדמות אחר‪ ,‬ונשאר בדמות אדם‪,‬‬
                             ‫הטומאה שיש בה‪:‬‬           ‫ובודאי ראש השני של השלשלת נשאר ביד בניהו‪,‬‬
‫)בן יהוידע(‬                                           ‫והעולם היו רואין את בניהו תופס אדם הקשור‬
                                                      ‫בשלשלת‪ ,‬ולא היו יודעין שהוא אשמדאי‪ ,‬אלא‬
‫וקא תבע להו בנדתייהו‪ .‬הגאון מהר"ם בתשובה‬              ‫חושבין אדם ממש‪ ,‬וכאשר הפיל הדקל והחריב‬
‫סי' קי"ו‪ ,‬נשאל על אשה הנבעלת לשד אם נאסרת‬             ‫הבית‪ ,‬היה נשאר בו כח מעט להזיק בו‪ ,‬ואם היה‬
‫וכו'‪ ,‬ועיין להגאון חיד"א ז"ל בחיים שאל סי' נ"ג‪,‬‬       ‫רוצה בניהו גוער בו שלא יזיקו אך הניחו לעשות‬
‫שהביא דבריו ופלפל בהם‪ ,‬וזכר להאי סוגיא‬                ‫מה שירצה‪ ,‬כדי לידע סיבות העניינים מה הם‪,‬‬
‫והעלה‪ ,‬דאין הוכחה מהאי סוגיא כלום‪ ,‬ע"ש‪.‬‬
‫ונראה לומר‪ ,‬דאם ביאת שד אסורה‪ ,‬איך היה‬                                          ‫שישאלו אותו עליהם‪:‬‬
‫אשמדאי בא על א"א‪ ,‬דכתבנו לעיל בשם רבינו‬               ‫)בן יהוידע(‬
‫האר"י ז"ל‪ ,‬שהיה יהודי‪ ,‬ואם לא ישמור הלכות‬
‫יהודאין מה נקרא יהודי‪ ,‬ומצינו דחש תחלה שלא‬            ‫גמ' סייר ליה לגושפנקה וכו‪ ,‬ק"ק מאי דעתיה‬
‫ישתה יין‪ ,‬משום דכתיב לן היין וכו'‪ ,‬וכתיב זנות‬         ‫דבניהו‪ ,‬והלא כשיראה אותו יין‪ ,‬לא יסמוך על‬
‫ויין ותירוש יקח לב‪ ,‬ואיך במרד ומעל יבא על א"א‪,‬‬        ‫הסימן‪ ,‬דמהיכן יבוא היין‪ ,‬ואם ישתה בע"כ לצמאו‪,‬‬
‫אלא ודאי ביאת שד באדם אינה כלום‪ ,‬ואם האדם‬             ‫א"כ לא היה צריך להתחכם שלא יסתור הסימן‪,‬‬
‫בא על השידה יש בזה איסור השחתת זרע‪,‬‬                   ‫ונראה שהיה קשור קשר שלא יוכל אדם להתירו‪,‬‬
‫כמשחית זרעו על עצים ואבנים‪ ,‬אבל אם השד בא‬             ‫ממעשה שדים‪ ,‬ולכן הוצרך לחפור בו הבורות‪,‬‬
‫על אשה‪ ,‬אין כאן איסור‪ ,‬ויש מכאן הוכחה לדין‬            ‫וסמך שישתה בע"כ‪ ,‬ועי"ל שסבר בניהו‪ ,‬אולי לא‬
                                                      ‫ירגיש בטעם היין לצמאו וישתה‪ ,‬כיון שראה הסימן‬
                                  ‫מהר"ם ז"ל‪:‬‬          ‫שלו‪ ,‬ויהיה נתפס ביינו‪ ,‬אלא שהוא הרגיש‪ ,‬וכפי'‬
‫)בן יהוידע(‬                                           ‫זה נראה מדברי רש"י דסייר גושפנקיה‪ ,‬שהיה‬
                                                      ‫בודקו שלא נגע בו אדם‪ ,‬ועיין מהרש"א מה‬
‫במוקי קא אתי‪ ,‬כיון שהיה משנה פניו בדמות‬               ‫שתירץ‪ ,‬והוא דחוק‪ .‬ומ"מ חסרה לנו ידיעה זו‪,‬‬
‫שהע"ה‪ ,‬למה לא שינה גם רגליו בדמות בני אדם‪,‬‬            ‫דאיך מי שהוא שותה ומשתכר‪ ,‬נמצא שיש לו חומר‬
                                                      ‫כבני אדם‪ ,‬ואיך יעלה למתיבתא דרקיעא‪ ,‬וצ"ל‬
                                  ‫וי"ל בדוחק‪.‬‬         ‫שהוא רוח ומתלבש בגוף כשבא לזה העולם‪ ,‬ועכ"פ‬
‫)שרביט הזהב(‬
                                                                                 ‫לא נדע איך יהיה זה‪.‬‬
‫גמ' וקא תבע ליהו בנדותייהו‪ ,‬נראה דהם אין להם‬          ‫)שרביט הזהב(‬
‫איסור בשר‪ ,‬כם הם רוחות בעלמא‪ ,‬ואינם ממקבלי‬
                                                                       ‫דף סח ע"ב‬

                                                 ‫‪773‬‬
   768   769   770   771   772   773   774   775   776   777   778