Page 776 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 776
Pg: 776 - 25-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
כמ"ש הרב ח"ה ז"ל והשת' כתבו דבהך בדיקה אשמועינן בריש' דאף לכשישתפה אין כותבים דהא
דר"י סגי בלא סירוגין כיון דתלתא מגו שיהא הוא אי הוה אשמועינן דאי אמר בעודו שפוי כתבו אין
בדעתו ואף לגי' אחרינא דל"ג א"נ איכא למימר כותבין כשאחזו קורדייקוס משם איכא למשמע
דלא פריך תלמוד' אלא לחד מהן או בלאו או בהן מינה להיכא דאמר כתבו דעודינו קורדייקו' דלא
אמר כלום ונר' שזה הזקיקו להרמב"ם ז"ל שכתב
כמו לאידך גי' ודוק. בפ"ב מה"ג ואם כתבו ונתנו קודם שיבריא הר"ז
)גבול יאודה( פסול דהשתא ניחא דמש"ה נקט מתני' מי שאחזו
קורדייקוס ואמר כתבו דלא אמר כלום כלו' דגט
דף עא ע"א בטל הוי משא"כ היכא דהיה שפוי בשעת אמירה
גמ' קתני מיהת עדיות ק"ל נוקמה בעדות דקיום דאינו אלא פסול אדבנן.
שטרות לפמ"ש הריב"ש סי' שפ"ב ותי"ג ופ' )גבול יאודה(
מור"ם בהגה בח"מ סי' מ"ו דין ז' דבקיום שטרות תוס' ד"ה חיישי' כו' עיין בהשגות פ"ה מה' רוצח
דרבנן אפילו מפי כתבם ע"ש והש"ך שם הוכיח דאית ליה דבמזיד נמי דינא הכי ומ"ש חובשין אותו
מדברי הרא"ש בשמעתין דלא כהריב"ש וה' תומים דאי חיית קטלי' ליה ה"מ דלא אמרינן הרוח
כ' דבפקח דוקא הוא דכ' הריב"ש מטעם דסמיך בלבלתו או פרכוסו הרגתו אלא בששחט בו ב' או
בקיום שטרות על ס' ר"ת בעדים דעלמא דכשרים רוב ב' אבל חבורה אחרת אין הרוח ופרכוס מקרבין
אבל בנשתתק מודה דבעינן מפיהם ע"ש ולפ"ז את מיתתו ולפי שיטה זו ק' דאמאי נקט לה ברייתא
ניחא מה שהקשיתי איברא מדברי הריב"ש שם לא לענין גלות והו"ל לאשמועי' סתמא דשחט בו ב' או
מוכח הכי ע"ש ועיין בס' א"ז בבתרא ד"מ ע"א רוב ב' פטור וזה נראה שהכריחם להתוס' ז"ל לחלק
בד"ה קיום שטרות מ"ש משם עליות דר' יונה
ביניהם.
דמבואר להדיא ולא כהריב"ש ע"ש: )גבול יאודה(
)משמרות כהונה ,ועד לחכמים(
תוס' ד"ה ריב ר"י תנא כו' סירוגין לא בעי וכתב
רש"י ד"ה ביבמתו .וכו' והוא וכו' לפי שאינו הרב פר"ח ז"ל שדברי תימא הן דמאן לימא לן
וכו' .ק"ק בלאו האי טעמא כיון דלאו בר דעת הוא שאינו טועה ודילמא לא ידע ולא מידי ואינו משיב
היאך חולץ כי היכי דגט דידיה לא מהני ה"נ חליצה. לשאלתם אלא דמיתייא דלאו או דהך נקטיהו צ"ל
וראיתי תוס' דף כ"ב ע"ב ד"ה והא לאו בני דעה שכונת התוס' היא דכשאומרים לו נלך ונלקט מידי
נינהו הרגישו בזה ,אלא שנראה שם מדבריהם פלוגי מן האילן שעושה תנועה ע"י רמיזה שאותו
שכיון שיכולים לכוין חליצתם כשרה ,וכן שוטה לא עדי היום אינו נמצא ע"כ ויש לתמוה עליו דא"כ
מפסיל אלא משום דלאו בר כונה ,ואמאי כיון דלאו בבדיקה דה"ק נמי אי עוס' תנועה בכה"ג נמי לא
בר דעה הוא היאך יכול להפקיע זיקה אף בכונה בעי' סירוגין דע"כ לא בעי' סירוגין לח"ק אלא משו'
כמו הכא גבי גט ,ולא אמרינן התם דכונה מהני אלא חשש דשימיא דלאו או דהן נקטזה ול"נ דהתוס'
בגט שכותב לאחרים שהדבר תלוי בלשמה וכיון אזלי לפי שיטתיהו דלעיל דכתבו דמאי דפריך
דאחר עומד על גביו מכוין ,אבל בזקוקותו היא כמו תלמו' א"נ לאו משו' דלא דבעי תרויהו אלא כלו'
אשתו דהכא דאין מועיל אחר עומד על גביו ולא כו' ולפום ההיא שינויא משמע דמדלא מפריך תלמו'
כונה ,ואין לחלק בין חליצה דלא אגידא ביה כולי בתרויהו ה"מ דכיון דלאו והן הם דברים הפכיים
האי ובין גט ,דא"כ אשת אחיו פקח שנשאה דלא לית לן למתלי דתרויהו אינו בדעתו אלא בחד מהם
776
