Page 771 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 771
Pg: 771 - 25-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
שמפליג הרבה יותר מדאי .והני בי תרי לא שייכי ר"י ע"כ הכת' הגט קאי ושמואל הכי פסק כר"י
הכא .וכן כתב הרב עיון יעקב במסכת אבות .ועוד ולולי דבריהם ה"א הגם דשמואל פס' כר"י דמילי
נראה דהא דלא יספר בשבחו של חבירו הוא בחיים לא ממסר מ"מ נסתפק לו לשמו' אי ר"י כר"מ ס"ל
חיותו אבל אחר מיתה יכול לספר שבחו ואפשר או כר"א ותו דבריהם סתרי אהדדי דלעי' כתבו
דאיסי בן יהודה הוא היה מונה שבחן אחר פטירתן וה"ה דה"מ לאיפכא אי ס"ל דכת' הגט הוא הא כתב
ידו כשר ע"כ ולדבריהם אלו דשמואל ס"ל כר"א
דשרי: דעיקר הוא כתיבת הגט בעידי חתימ' ליכא קפידא
)פתח עיניים(
כלל.
רש"י ד"ה אלא ר"י תרתי קאמר והנך אמוראי )מר דרור(
אליבא דר"מ פליגי מכאן מוכח דמודה ר"מ באומר
אמרו ובהכי ניחא מה שהק' הרב המכתב ד"ה ע"ג דף סז ע"א
ד"ה הן אמרו דאמאי לא קאמר בפרק כל הגט דכ"ט
ע"א דאיכא בינייהו אומר אמרה דלמ"ד משום בזיון רש"י ד"ה לא שכיח כו' ושמואל לית ליה דר"י
שפיר דמי ולמ"ד משום מילי אומר אמרו נמי מילי כו' לשון זה ק' להולמו דאף דאית ליה לשמואל
נינהו ולפי האמור ניחא דלא מצי למימר דלטעמא דר"ן דמס"ו שנינו אפ"ה א"ש דאף דאומר אמרו
דמילי גם אמר אמרו בא מהני שהרי באומ' אמרו כשר אפי"ה חס"ו כשר דהו"ל מילתא דלא שכיח
לר"מ כשר וקרוב לזה הם דברי הרב יע"ש ד"ה כיון דל"ח ואף דקושט' ודאי הכין הוא דשמואל אית
ליה בעי' בתרא דכתב כו' שנינו מ"מ מדברי רש"י
אמנם. ז"ל משמע דמתוך סו' דשמעתין צרכינן מימר הכי
)מאמר מרדכי( ובדוחק י"ל דק"ל דכיון דלפום האי שינויא ע"כ
דלית ליה לשמואל הא דר"ח דחוקי מתני' כר"י א"כ
תניא איסי בן יהודה היה מונה שבחן של חכמים מאי דוחקי לשנויי ולימא דלשמואל לית ליה דר"ח
וכו' .בפתח עינים כתבתי דהא דלא יספר בשבחו ודר"י ולזה כתב רש"י דשמואל לית ליה כלומר
של חבירו הוא בחיים חיותו אבל אחר מיתה יכול דהא פשיטא דשמואל לית ליה כלומר דהא פשיטא
לספר שבחיו ואפשר דאיסי בן יהודה הוא היה מונה דשמואל לית ליה הא דר"י והא פשי' ליה למקשה
שבחן אחר פטירתן שרי .והן עתה נזכרתי דבאבות אבל סבור המקשה דמ"מ לענין דיצא מודה דהס"ו
דר' נתן סוף פרך ח"י שם איתא הא דאיסי בן יהודה כשר לר"י ומש"ה פריך וכמ"ש התוס' וע"ז משני
מונה שבחן של חכמים יותר בהרחבה מסוגיין .ושם שפיר דלענין דינא ודאי מודה שמואל דחפ"ו כשר
בסוף איתא אחר כך מצאו ר' שמעון לאיסי בן אף אליבא דר"מ מטעמא דאמרו לא שכיח כיון
יהודה א"ל מפני מה אתה מפטפט דברי בפני ת"ח
א"ל וכי אמרתי עליך אלא שאתה שונה הרבה דל"ת כזאת בישראל:
ומשכח קמעה ומה שאתה משכח סובין של משנתך )גבול יאודה(
עכ"ל .הרי דהיה בחייו של רבי שמעון ומסתמא היה
בחיי חיותן של תנאים אחרים וה' יצילנו משגיאות תניא איסי בן יהודה היה מונה שבחן של חכמים
וכו' אע"ג דאמרינן פ' גט פשוט לעולם אל יספר
כי"ר: בטובתו של חבירו דמתוך שבחו בא לידי גנותו.
)מראית העין( כבר תגרמוה רבוואתא דההיא מפני שנאיו או
771
