Page 224 - מיזוגים ורכישות - פרופ' אהוד קמר 2022
P. 224
)) Inc., 638 A.2d 1110 (1994להלן" :פסק דין .("Lynchהכפפת העסקה לאישור על ידי רוב מקרב בעלי מ יות
המיעוט או המו"מ והל על ידי ועדה מיוחדת של הדירקטוריון שכל חבריה היו בלתי תלויים בבעל השליטה ,ית ו
לה כלים ל הל מו"מ עצמאי ,לרבות יכולת לשכור יועצים מקצועיים שאי ם קשורים בבעל השליטה .על הליך המו"מ
לדמות ככל האפשר מו"מ בת אי שוק בין צדדים בלתי תלויים )עמ' .(85
באשר לעסקאות מיזוג ,מסבירים חמד י וח ס במאמרם חופש העיצוב כי בשל היות המיזוג עסקה שעל
הדירקטוריון לאשר במפורש על פי חוק החברות ,הרי אישור דירקטוריון מקבל משמעות מיוחדת כאשר בעל השליטה
גוע ב יגוד ע יי ים .בעסקאות מיזוג מבחין בית המשפט בדלוור בין מיזוגים בין חברות זרות לבין מיזוגים בין חברות
קשורות ,כאשר כלל ההגי ות המלאה מוחל על מיזוגים בין חברות קשורות )ראה בע יין זה גם את פסק די ו של כב'
ה שיא ברק בע יין צבא בסעיף 2והאסמכתאות המופיעות שם(.
באופן מהותי מחיל מבחן זה על יזמי המיזוג קריטריון מחמיר במיוחד של הגי ות — עליהם להראות כי
קיימו פרוצדורה אותה לאישור המיזוג וכן שמחיר המיזוג היה המחיר הגבוה ביותר ש יתן היה להשיג כ גד מ יות
החברה המתמזגת .ראה לע יין זה חביב סגל ,כרך ב' ,עמודים 502–495וההפ יה לפסק דין .Lynchפסק דין זה החיל
את מבחן ההגי ות המלאה בהקשר של מיזוג בין חברת בת עם חברת אם .מדובר אם כן בקו טקסט ברור בו מצא בעל
השליטה מש י עברי המתרס ,ואין ייצוג לאי טרסים של בעלי מ יות המיעוט של החברה המתמזגת.
מבהירה חביב סגל כי תחולת מערכת הכללים המשפטיים תלויה בסיווג עסקת המיזוג ,כאשר ביחס למיזוג
בין חברות קשורות מ הל בית המשפט ביקורת שיפוטית מחמירה .חביב סגל מפ ה למבחן ההפרדה בין האורג ים של
החברה הרוכשת לבין אלה של החברה ה רכשת ,ולמבחן מידת השוויו יות החלה בחלוקת התמורה כ גד כסיה של
החברה ה רכשת .אולם ,לדבריה ,ייתכ ו מצבים בהם מתקיימת הפרדה בין אורג ים שו ים של החברות אך התמורה
המתקבלת אי ה שוויו ית .כך למשל ,ייתכן ולמרות שמדובר במיזוג של חברות זרות הרי שאחד או יותר ממ הליה
של החברה ה רכשת ה ה מתמורה מיוחדת כ גד תמיכתו בעסקת המיזוג .המקרה שבפ יי הי ו וריאציה של סיטואציה
מעין זו.
לדברי חביב סגל ,הרי שעל פי הפסיקה האמריקאית די שאחד המבח ים מצביע על צורך בהתערבות משפטית
מחמירה ,כדי שבית המשפט יחיל את המבח ים ה וקשים יותר גם על מיזוג בין חברות זרות .כך הרחיב בית המשפט
את מבחן ההגי ות המלאה והחיל אותו לא רק במיזוג בין חברות קשורות אלא בכל מקרה בו מופר השוויון בין בעלי
המ יות.
סט דרט ההגי ות המלאה גמיש ומשת ה ממקרה למקרה בהתאם ל סיבותיו )עמ' .(498–500למקרה בו לא
החילה הערכאה הראשו ה בדלוור את כלל ההגי ות המלאה על יסוד פסק דין Lynchלמרות שבעל שליטה היה מעורב
בהליכי מיזוג ,ראה ).In re John Q. Hammons Inc. S’holder Litig., C.A. No. 758–CC (Del. Ch. 2, 2009
אולם ,בע יין זה היו בחברה ש י סוגי מ יות כאשר מ יות השליטה הוחזקו על ידי בעל השליטה; בע יי ם של בעלי
המ יות מקרב הציבור התקיים מו"מ ארוך ו פרד עם החברה הרוכשת על ידי ועדה בלתי קשורה; הסכום שהתקבל
220
המיעוט או המו"מ והל על ידי ועדה מיוחדת של הדירקטוריון שכל חבריה היו בלתי תלויים בבעל השליטה ,ית ו
לה כלים ל הל מו"מ עצמאי ,לרבות יכולת לשכור יועצים מקצועיים שאי ם קשורים בבעל השליטה .על הליך המו"מ
לדמות ככל האפשר מו"מ בת אי שוק בין צדדים בלתי תלויים )עמ' .(85
באשר לעסקאות מיזוג ,מסבירים חמד י וח ס במאמרם חופש העיצוב כי בשל היות המיזוג עסקה שעל
הדירקטוריון לאשר במפורש על פי חוק החברות ,הרי אישור דירקטוריון מקבל משמעות מיוחדת כאשר בעל השליטה
גוע ב יגוד ע יי ים .בעסקאות מיזוג מבחין בית המשפט בדלוור בין מיזוגים בין חברות זרות לבין מיזוגים בין חברות
קשורות ,כאשר כלל ההגי ות המלאה מוחל על מיזוגים בין חברות קשורות )ראה בע יין זה גם את פסק די ו של כב'
ה שיא ברק בע יין צבא בסעיף 2והאסמכתאות המופיעות שם(.
באופן מהותי מחיל מבחן זה על יזמי המיזוג קריטריון מחמיר במיוחד של הגי ות — עליהם להראות כי
קיימו פרוצדורה אותה לאישור המיזוג וכן שמחיר המיזוג היה המחיר הגבוה ביותר ש יתן היה להשיג כ גד מ יות
החברה המתמזגת .ראה לע יין זה חביב סגל ,כרך ב' ,עמודים 502–495וההפ יה לפסק דין .Lynchפסק דין זה החיל
את מבחן ההגי ות המלאה בהקשר של מיזוג בין חברת בת עם חברת אם .מדובר אם כן בקו טקסט ברור בו מצא בעל
השליטה מש י עברי המתרס ,ואין ייצוג לאי טרסים של בעלי מ יות המיעוט של החברה המתמזגת.
מבהירה חביב סגל כי תחולת מערכת הכללים המשפטיים תלויה בסיווג עסקת המיזוג ,כאשר ביחס למיזוג
בין חברות קשורות מ הל בית המשפט ביקורת שיפוטית מחמירה .חביב סגל מפ ה למבחן ההפרדה בין האורג ים של
החברה הרוכשת לבין אלה של החברה ה רכשת ,ולמבחן מידת השוויו יות החלה בחלוקת התמורה כ גד כסיה של
החברה ה רכשת .אולם ,לדבריה ,ייתכ ו מצבים בהם מתקיימת הפרדה בין אורג ים שו ים של החברות אך התמורה
המתקבלת אי ה שוויו ית .כך למשל ,ייתכן ולמרות שמדובר במיזוג של חברות זרות הרי שאחד או יותר ממ הליה
של החברה ה רכשת ה ה מתמורה מיוחדת כ גד תמיכתו בעסקת המיזוג .המקרה שבפ יי הי ו וריאציה של סיטואציה
מעין זו.
לדברי חביב סגל ,הרי שעל פי הפסיקה האמריקאית די שאחד המבח ים מצביע על צורך בהתערבות משפטית
מחמירה ,כדי שבית המשפט יחיל את המבח ים ה וקשים יותר גם על מיזוג בין חברות זרות .כך הרחיב בית המשפט
את מבחן ההגי ות המלאה והחיל אותו לא רק במיזוג בין חברות קשורות אלא בכל מקרה בו מופר השוויון בין בעלי
המ יות.
סט דרט ההגי ות המלאה גמיש ומשת ה ממקרה למקרה בהתאם ל סיבותיו )עמ' .(498–500למקרה בו לא
החילה הערכאה הראשו ה בדלוור את כלל ההגי ות המלאה על יסוד פסק דין Lynchלמרות שבעל שליטה היה מעורב
בהליכי מיזוג ,ראה ).In re John Q. Hammons Inc. S’holder Litig., C.A. No. 758–CC (Del. Ch. 2, 2009
אולם ,בע יין זה היו בחברה ש י סוגי מ יות כאשר מ יות השליטה הוחזקו על ידי בעל השליטה; בע יי ם של בעלי
המ יות מקרב הציבור התקיים מו"מ ארוך ו פרד עם החברה הרוכשת על ידי ועדה בלתי קשורה; הסכום שהתקבל
220
