Page 45 - מיזוגים ורכישות - פרופ' אהוד קמר 2022
P. 45
עוד קבע במאמר כי "התכלית של עידוד שוק ההון הוגדרה במפורש בהמלצות ועדת ברודט כמתואר לעיל,
וגלגוליו של התיקון אך חידדו את עליו ותה על פ י שיקולים אחרים .בעיקרו של דבר ,מטרת ההסדר לא הייתה שיפור
ההג ה על ציבור המשקיעים המשתתפים בשוק הישראלי )בין תושבי ישראל ובין תושבי חוץ(".
היחס בין תכלית הסדר הרישום הכפול לבין הוראת סעיף 46ב לחוק יירות ערך
.78השיקולים שפורטו לעיל ,המתייחסים לחברות זרות ה סחרות בבורסה בישראל ורשומות ברישום
כפול ,הם שיקולים שא י סבורה שיש לקחת אותם בחשבון במסגרת פרש ותו התכליתית של סעיף 46ב בהתייחס
לת אים שיש להת ות על חברות כאלה.
.79עמדת המחוקק בהסדר הרישום הכפול לפיה יש לעודד רישום כזה תוך הסתמכות על כללי הבורסה
במדי ות הזרות בהן רשומות החברות למסחר ,מחזקת את המגמה הליברלית בפרש ות סעיף 46ב ביחס לחברות זרות
ברישום כפול .אין ספק כי קיומם של די ים תובע יים בהתייחס לכללי הרישום עלולים לפגוע באטרקטיביות האפשרית
של שוק ההון בישראל וברצו ן של חברות זרות להירשם למסחר בבורסה בתל־אביב .מאחר שכאמור המחוקק היה
סבור כי רישום כזה הוא רצוי )ואין זה המקום לחוות דעה האם ובאיזו מידה הוא אכן רצוי( ,יש לפרש את הוראת סעיף
46ב באופן שיעודד אותו ,או לפחות לא ירתיע חברות זרות מלהירשם בישראל.
.80כאמור ,ההג ות ש ית ות לבעלי מ יות בחברות הרשומות ברישום כפול ,כוללות את ההג ות
ש דרשות על ידי הבורסה האחרת בה רשומות המ יות למסחר .גם ע יין זה צריך להשליך על פרש ות הוראת סעיף
46ב .אכן ,תפקידן של הבורסה ושל רשות יירות ערך בישראל הוא להגן על ציבור המשקיעים בישראל ,וזאת בהתאם
לאמות המידה ולקריטריו ים המקובלים בהקשר זה על הרשות שהם רלוו טיים לציבור בישראל.
יחד עם זאת" ,ייבוא" של חברות זרות שייסחרו בבורסה בישראל מחייב הב ה והכרה בכך שלא יתן להגן
"באופן הרמטי" על ציבור המשקיעים הישראלי בהתאם לאמות המידה הישראליות .מתן אפשרות לרישום כפול צריך
להביא בחשבון שלפחות באופן חלקי יהיה מקום להסתמך על ההג ות הזרות ,ולא רק על אלה הישראליות.
.81באופן ספציפי ,כאשר מדובר במ ג ו ים של גלולות רעל ,הרי לא יתן למ וע לחלוטין קיום עתידי
של מ ג ו ים כאלה ביחס לחברות הרשומות ברישום כפול .הטעם לכך הוא שאף אם חברה זרה רשמת ברישום כפול
כאשר אין לה כל מ ג ון של גלולת רעל או מ ג ון ביצור שליטה אחר ,הרי עדיין ייתכן כי החברה הזרה תוכל לאמץ
מ ג ו ים כאלה בעתיד בהתאם לדין החל עליה לפי מקום מושבה.
אם מדובר בדין המאפשר אימוץ מ ג ו י ביצור שליטה ללא קושי ,לא יתן יהיה למ וע מהחברה לאמץ
מ ג ו ים כאלה בעתיד ,לאחר שהיא רשמה למסחר בישראל .אם היא תעשה כן ,יוכלו אולי הרשות והבורסה למ וע
את המשך המסחר במ יותיה בישראל – אם ימצאו ל כון לעשות כן .אולם ,אותם בעלי מ יות ישראליים כאשר רכשו
את מ יותיה של החברה ,ייוותרו במצב כזה בעלי מ יות של חברה שכלול בה הסדר של גלולת רעל .כאמור ,תוצאה
כזו היא בלתי מ עת.
41
וגלגוליו של התיקון אך חידדו את עליו ותה על פ י שיקולים אחרים .בעיקרו של דבר ,מטרת ההסדר לא הייתה שיפור
ההג ה על ציבור המשקיעים המשתתפים בשוק הישראלי )בין תושבי ישראל ובין תושבי חוץ(".
היחס בין תכלית הסדר הרישום הכפול לבין הוראת סעיף 46ב לחוק יירות ערך
.78השיקולים שפורטו לעיל ,המתייחסים לחברות זרות ה סחרות בבורסה בישראל ורשומות ברישום
כפול ,הם שיקולים שא י סבורה שיש לקחת אותם בחשבון במסגרת פרש ותו התכליתית של סעיף 46ב בהתייחס
לת אים שיש להת ות על חברות כאלה.
.79עמדת המחוקק בהסדר הרישום הכפול לפיה יש לעודד רישום כזה תוך הסתמכות על כללי הבורסה
במדי ות הזרות בהן רשומות החברות למסחר ,מחזקת את המגמה הליברלית בפרש ות סעיף 46ב ביחס לחברות זרות
ברישום כפול .אין ספק כי קיומם של די ים תובע יים בהתייחס לכללי הרישום עלולים לפגוע באטרקטיביות האפשרית
של שוק ההון בישראל וברצו ן של חברות זרות להירשם למסחר בבורסה בתל־אביב .מאחר שכאמור המחוקק היה
סבור כי רישום כזה הוא רצוי )ואין זה המקום לחוות דעה האם ובאיזו מידה הוא אכן רצוי( ,יש לפרש את הוראת סעיף
46ב באופן שיעודד אותו ,או לפחות לא ירתיע חברות זרות מלהירשם בישראל.
.80כאמור ,ההג ות ש ית ות לבעלי מ יות בחברות הרשומות ברישום כפול ,כוללות את ההג ות
ש דרשות על ידי הבורסה האחרת בה רשומות המ יות למסחר .גם ע יין זה צריך להשליך על פרש ות הוראת סעיף
46ב .אכן ,תפקידן של הבורסה ושל רשות יירות ערך בישראל הוא להגן על ציבור המשקיעים בישראל ,וזאת בהתאם
לאמות המידה ולקריטריו ים המקובלים בהקשר זה על הרשות שהם רלוו טיים לציבור בישראל.
יחד עם זאת" ,ייבוא" של חברות זרות שייסחרו בבורסה בישראל מחייב הב ה והכרה בכך שלא יתן להגן
"באופן הרמטי" על ציבור המשקיעים הישראלי בהתאם לאמות המידה הישראליות .מתן אפשרות לרישום כפול צריך
להביא בחשבון שלפחות באופן חלקי יהיה מקום להסתמך על ההג ות הזרות ,ולא רק על אלה הישראליות.
.81באופן ספציפי ,כאשר מדובר במ ג ו ים של גלולות רעל ,הרי לא יתן למ וע לחלוטין קיום עתידי
של מ ג ו ים כאלה ביחס לחברות הרשומות ברישום כפול .הטעם לכך הוא שאף אם חברה זרה רשמת ברישום כפול
כאשר אין לה כל מ ג ון של גלולת רעל או מ ג ון ביצור שליטה אחר ,הרי עדיין ייתכן כי החברה הזרה תוכל לאמץ
מ ג ו ים כאלה בעתיד בהתאם לדין החל עליה לפי מקום מושבה.
אם מדובר בדין המאפשר אימוץ מ ג ו י ביצור שליטה ללא קושי ,לא יתן יהיה למ וע מהחברה לאמץ
מ ג ו ים כאלה בעתיד ,לאחר שהיא רשמה למסחר בישראל .אם היא תעשה כן ,יוכלו אולי הרשות והבורסה למ וע
את המשך המסחר במ יותיה בישראל – אם ימצאו ל כון לעשות כן .אולם ,אותם בעלי מ יות ישראליים כאשר רכשו
את מ יותיה של החברה ,ייוותרו במצב כזה בעלי מ יות של חברה שכלול בה הסדר של גלולת רעל .כאמור ,תוצאה
כזו היא בלתי מ עת.
41
