Page 46 - מיזוגים ורכישות - פרופ' אהוד קמר 2022
P. 46
העובדה שלא יתן למ וע לחלוטין את האפשרות של אימוץ עתידי של גלולות רעל על ידי חברות
ש רשמות ברישום כפול צריכה להשליך גם על פרש ות החוק לגבי אותן חברות שמ ג ון כזה קיים או היה קיים לגביהן
ערב רישומן למסחר בישראל .לכן ,גם כאשר חברה מבקשת להירשם למסחר כאשר קיים בה מ ג ון כזה או אחר של
גלולת רעל או של ביצור שליטה ,אין בכך בהכרח כדי למ וע בכל מקרה את האפשרות של רישומה של החברה כזו
למסחר בישראל.
.82זאת ועוד .פרש ותו של סעיף 46ב ביחס לחברות הרשומות ברישום כפול צריכה להביא בחשבון
גם את העובדה כי המחוקק בחר "לוותר" ביחס לחברות כאלה על ההג ות שמוע קות בחוק החברות הישראלי על
בעלי מ יות .כך ,וכפי שטען בא כוח מיילן ,סעיף 39א לחוק יירות ערך קובע כי הוראות חוק החברות והתק ות על
פיו יחולו על חברה זרה הרשומה למסחר בישראל ובה בלבד ,בהתאם לתוספת הרביעית לחוק החברות )בה מפורטים
סעיפי חוק החברות החלים על חברה כזו( .ואולם ,סעיף קטן )ד( לסעיף זה קובע כי "הוראות סעיף זה לא יחולו על
חברה ש יירות הערך שלה רשומים למסחר בבורסה בחו"ל וכן על חברה שההוראות לפי פרק ה' 3חלות עליה לפי
סעיף 35ל )הוא הסעיף החל על רישום כפול(".
כלומר ,המחוקק עמד על אימוץ הסדרים מחוק החברות על חברות זרות שרשומות למסחר בישראל ,אולם
הוא פטר חברות הרשומות ברישום כפול מאימוץ הסדרים אלה .לכן חברות ברישום כפול אי ן כפופות להסדרי
הממשל התאגידי בחוק החברות ,ובכלל זה לחובה למ ות דירקטורים חיצו יים ,ועדת ביקורת ,לכללים ה וגעים
למדי יות התגמול ,לכללים ביחס לחובות ושאי משרה ואפשרויות השיפוי שלהם ולכללים לגבי עסקאות בעלי ע יין.
כל הכללים האלה הם כללים שמ קודת המבט של המחוקק הישראלי ועדו להגן על בעלי מ יות בחברות ,ובכלל זה
בחברות ציבוריות .מדובר בכללים קוג טיים שלא יתן להת ות עליהם ,והם מחייבים לכן כמובן כל חברה ישראלית
ש סחרת בבורסה בישראל.
ואולם ,למרות האמור לעיל המחוקק לא שלל את האפשרות כי חברה זרה תיסחר בישראל חרף העובדה
שהכללים החלים עליה – מכוח הדין של המדי ה בה היא רשומה – לא יכללו את ההג ות האלה .במילים אחרות,
המחוקק ,לצורך קידום האפשרות של תאגידים זרים להירשם בישראל )מטרה שכזכור המחוקק ראה אותה כמטרה
רצויה ,ראויה ובעלת חשיבות( ,הסכים לוותר על הג ות משמעותיות בממשל תאגידי ביחס לתאגידים אלה .מכאן
שהאפשרות לפרש את סעיף 46ב כמאפשר ב סיבות מסוימות רישום של חברה זרה שיש לה מ ג ו י ביצור שליטה,
לפחות ככל שמדובר בחברה הרשומה ברישום כפול ,היא אפשרות פרש ית סבירה ,העולה בק ה אחד עם כוו ת
המחוקק.
.83מעבר לאמור לעיל ,לצורך פרש ותו התכליתית של סעיף 46ב ,יש להידרש גם לשאלה מהי
ההשלכה של מ ג ו י ביצור שליטה על בעלי המ יות בחברה ,והאם מ ג ו י ביצור שליטה הם רצויים או מזיקים .אי י
סבורה כי יתן לקבל הכרעה בשאלה מורכבת זו ,שרבות כתב עליה והדעות לגביה חלוקות .די בכך שאציין כי לקיומן
של גלולות רעל יש ם יתרו ות כמו גם חסרו ות .מעבר לכך ,יש להבחין בין גלולות רעל שו ות ,כאשר יש ן גלולות
42
ש רשמות ברישום כפול צריכה להשליך גם על פרש ות החוק לגבי אותן חברות שמ ג ון כזה קיים או היה קיים לגביהן
ערב רישומן למסחר בישראל .לכן ,גם כאשר חברה מבקשת להירשם למסחר כאשר קיים בה מ ג ון כזה או אחר של
גלולת רעל או של ביצור שליטה ,אין בכך בהכרח כדי למ וע בכל מקרה את האפשרות של רישומה של החברה כזו
למסחר בישראל.
.82זאת ועוד .פרש ותו של סעיף 46ב ביחס לחברות הרשומות ברישום כפול צריכה להביא בחשבון
גם את העובדה כי המחוקק בחר "לוותר" ביחס לחברות כאלה על ההג ות שמוע קות בחוק החברות הישראלי על
בעלי מ יות .כך ,וכפי שטען בא כוח מיילן ,סעיף 39א לחוק יירות ערך קובע כי הוראות חוק החברות והתק ות על
פיו יחולו על חברה זרה הרשומה למסחר בישראל ובה בלבד ,בהתאם לתוספת הרביעית לחוק החברות )בה מפורטים
סעיפי חוק החברות החלים על חברה כזו( .ואולם ,סעיף קטן )ד( לסעיף זה קובע כי "הוראות סעיף זה לא יחולו על
חברה ש יירות הערך שלה רשומים למסחר בבורסה בחו"ל וכן על חברה שההוראות לפי פרק ה' 3חלות עליה לפי
סעיף 35ל )הוא הסעיף החל על רישום כפול(".
כלומר ,המחוקק עמד על אימוץ הסדרים מחוק החברות על חברות זרות שרשומות למסחר בישראל ,אולם
הוא פטר חברות הרשומות ברישום כפול מאימוץ הסדרים אלה .לכן חברות ברישום כפול אי ן כפופות להסדרי
הממשל התאגידי בחוק החברות ,ובכלל זה לחובה למ ות דירקטורים חיצו יים ,ועדת ביקורת ,לכללים ה וגעים
למדי יות התגמול ,לכללים ביחס לחובות ושאי משרה ואפשרויות השיפוי שלהם ולכללים לגבי עסקאות בעלי ע יין.
כל הכללים האלה הם כללים שמ קודת המבט של המחוקק הישראלי ועדו להגן על בעלי מ יות בחברות ,ובכלל זה
בחברות ציבוריות .מדובר בכללים קוג טיים שלא יתן להת ות עליהם ,והם מחייבים לכן כמובן כל חברה ישראלית
ש סחרת בבורסה בישראל.
ואולם ,למרות האמור לעיל המחוקק לא שלל את האפשרות כי חברה זרה תיסחר בישראל חרף העובדה
שהכללים החלים עליה – מכוח הדין של המדי ה בה היא רשומה – לא יכללו את ההג ות האלה .במילים אחרות,
המחוקק ,לצורך קידום האפשרות של תאגידים זרים להירשם בישראל )מטרה שכזכור המחוקק ראה אותה כמטרה
רצויה ,ראויה ובעלת חשיבות( ,הסכים לוותר על הג ות משמעותיות בממשל תאגידי ביחס לתאגידים אלה .מכאן
שהאפשרות לפרש את סעיף 46ב כמאפשר ב סיבות מסוימות רישום של חברה זרה שיש לה מ ג ו י ביצור שליטה,
לפחות ככל שמדובר בחברה הרשומה ברישום כפול ,היא אפשרות פרש ית סבירה ,העולה בק ה אחד עם כוו ת
המחוקק.
.83מעבר לאמור לעיל ,לצורך פרש ותו התכליתית של סעיף 46ב ,יש להידרש גם לשאלה מהי
ההשלכה של מ ג ו י ביצור שליטה על בעלי המ יות בחברה ,והאם מ ג ו י ביצור שליטה הם רצויים או מזיקים .אי י
סבורה כי יתן לקבל הכרעה בשאלה מורכבת זו ,שרבות כתב עליה והדעות לגביה חלוקות .די בכך שאציין כי לקיומן
של גלולות רעל יש ם יתרו ות כמו גם חסרו ות .מעבר לכך ,יש להבחין בין גלולות רעל שו ות ,כאשר יש ן גלולות
42
