Page 54 - מיזוגים ורכישות - פרופ' אהוד קמר 2022
P. 54
לספוג חזרה את המ יות שה פיקה לקרן השליטה .רשות יירות ערך הודיעה שאם לא תעמוד בהתחייבות בתוך ש ה,
היא תימחק מהבורסה בישראל.
השופטת רו ן דרשה אם כן לדון בשאלה אם סעיף 46ב' לחוק יירות ערך ,האוסר על גיוון במ יות ,חוסם
את רישומה של מיילן למסחר בתל־אביב .מיילן ביקשה להירשם למסחר כ"חברה ברישום כפול" .מה זה? חוק יירות
ערך קובע הסדר מיוחד שלפיו חברה הרשומה באחת הבורסות המפורטות בחוק יכולה להירשם בישראל למסחר,
ולהיות כפופה בעיקר לרגולציה במדי ה שבה מצאת הבורסה האם שלה .למעשה ,מדובר בשיטת "ק ה אחד וקבל
עוד אחד חי ם" .הרעיון :לעודד חברות זרות להירשם למסחר גם בישראל בלא עלות רגולטורית וספת.
אפשר היה לפרש את סעיף 46ב' לחוק יירות ערך באופן מרחיב ,המו ע רישום של חברות שיש בהן ביצורי
שליטה השוחקים את הג ות הממשל התאגידי .הצייט־גייסט ,רוח השעה ,ושב בכיוון אחר.
הבעיה :רישום כפול במקלטי ממשל תאגידי
השופטת רו ן סברה שיש לפרש את הסעיף באופן שלא ירתיע חברות זרות להירשם בישראל .לכן השופטת
קבעה כי סעיף 46ב' אי ו מו ע מחברות זרות שיש להן מ ג ו י ביצור שליטה להירשם בישראל ,וכי שיקול הדעת אם
לאשר את הרישום או לא מסור לרשות יירות ערך .היא הבהירה כי המשמעות היא שבאופן חלקי לפחות יהיה על
הציבור בישראל להסתמך על מ ג ו י הג ה של הרשויות והבורסות הזרות שבהן סחרת החברה הדואלית.
במילים אחרות ,אם המדי ה האחרת מתירה שימוש בגלולת רעל ,השופטת מבהירה שעלי ו לקבל זאת גם
אצל ו .זוהי מציאות "בלתי־ מ עת" לדבריה .כדי לחזק את קביעתה מצטטת רו ן את מאמרו של פרופסור עמיר ליכט,
מומחה לתאגידים ,המצביע על כך שמטרת הרישום הכפול אי ה שיפור ההג ה על המשקיעים המשתתפים בשוק ההון
הישראלי.
ליכט ,כמובן ,צודק ,אבל ספק רב אם מחוקקי הסדר הרישום הכפול התכוו ו לפגוע בהג ות לציבור
המשקיעים בישראל – אחרת ,למשל ,לא היו מגבילים את הסדר הרישום הכפול לבורסות ידועות ברמת הממשל
התאגידי הגבוהה שלהן ,כמו יו יורק ולו דון.
אלא שהמחוקק הישראלי לא הביא בחשבון את האפשרות שהדין בארצות הברית יע יק הקלות בממשל
תאגידי לחברות לא־אמריקאיות ) .(Foreign Private Issuerההקלה מאפשרת לחברות זרות להירשם למסחר בארצות
הברית בת אי פיקוח רכים בהשוואה לדין החל על חברות אמריקאיות רגילות .מכאן קצרה הדרך לרישום בישראל,
בלי רמת הממשל התאגידי המקובלת אצל ו.
לגישת השופטת ,לא יתן להגן על בעלי המ יות באופן "הרמטי" כשפותחים את הבורסה לרישום כפול .היא
מסבירה כי לא יתן למ וע לחלוטין מצב שבו חברה ברישום כפול ,הרשומה בבורסה זרה שבה מותרת האפשרות של
אימוץ גלולת רעל ,תאמץ גלולה כזאת גם בעתיד לאחר הרישום הכפול בישראל .במקרה כזה ,הפתרון היחיד שיכולות
50
היא תימחק מהבורסה בישראל.
השופטת רו ן דרשה אם כן לדון בשאלה אם סעיף 46ב' לחוק יירות ערך ,האוסר על גיוון במ יות ,חוסם
את רישומה של מיילן למסחר בתל־אביב .מיילן ביקשה להירשם למסחר כ"חברה ברישום כפול" .מה זה? חוק יירות
ערך קובע הסדר מיוחד שלפיו חברה הרשומה באחת הבורסות המפורטות בחוק יכולה להירשם בישראל למסחר,
ולהיות כפופה בעיקר לרגולציה במדי ה שבה מצאת הבורסה האם שלה .למעשה ,מדובר בשיטת "ק ה אחד וקבל
עוד אחד חי ם" .הרעיון :לעודד חברות זרות להירשם למסחר גם בישראל בלא עלות רגולטורית וספת.
אפשר היה לפרש את סעיף 46ב' לחוק יירות ערך באופן מרחיב ,המו ע רישום של חברות שיש בהן ביצורי
שליטה השוחקים את הג ות הממשל התאגידי .הצייט־גייסט ,רוח השעה ,ושב בכיוון אחר.
הבעיה :רישום כפול במקלטי ממשל תאגידי
השופטת רו ן סברה שיש לפרש את הסעיף באופן שלא ירתיע חברות זרות להירשם בישראל .לכן השופטת
קבעה כי סעיף 46ב' אי ו מו ע מחברות זרות שיש להן מ ג ו י ביצור שליטה להירשם בישראל ,וכי שיקול הדעת אם
לאשר את הרישום או לא מסור לרשות יירות ערך .היא הבהירה כי המשמעות היא שבאופן חלקי לפחות יהיה על
הציבור בישראל להסתמך על מ ג ו י הג ה של הרשויות והבורסות הזרות שבהן סחרת החברה הדואלית.
במילים אחרות ,אם המדי ה האחרת מתירה שימוש בגלולת רעל ,השופטת מבהירה שעלי ו לקבל זאת גם
אצל ו .זוהי מציאות "בלתי־ מ עת" לדבריה .כדי לחזק את קביעתה מצטטת רו ן את מאמרו של פרופסור עמיר ליכט,
מומחה לתאגידים ,המצביע על כך שמטרת הרישום הכפול אי ה שיפור ההג ה על המשקיעים המשתתפים בשוק ההון
הישראלי.
ליכט ,כמובן ,צודק ,אבל ספק רב אם מחוקקי הסדר הרישום הכפול התכוו ו לפגוע בהג ות לציבור
המשקיעים בישראל – אחרת ,למשל ,לא היו מגבילים את הסדר הרישום הכפול לבורסות ידועות ברמת הממשל
התאגידי הגבוהה שלהן ,כמו יו יורק ולו דון.
אלא שהמחוקק הישראלי לא הביא בחשבון את האפשרות שהדין בארצות הברית יע יק הקלות בממשל
תאגידי לחברות לא־אמריקאיות ) .(Foreign Private Issuerההקלה מאפשרת לחברות זרות להירשם למסחר בארצות
הברית בת אי פיקוח רכים בהשוואה לדין החל על חברות אמריקאיות רגילות .מכאן קצרה הדרך לרישום בישראל,
בלי רמת הממשל התאגידי המקובלת אצל ו.
לגישת השופטת ,לא יתן להגן על בעלי המ יות באופן "הרמטי" כשפותחים את הבורסה לרישום כפול .היא
מסבירה כי לא יתן למ וע לחלוטין מצב שבו חברה ברישום כפול ,הרשומה בבורסה זרה שבה מותרת האפשרות של
אימוץ גלולת רעל ,תאמץ גלולה כזאת גם בעתיד לאחר הרישום הכפול בישראל .במקרה כזה ,הפתרון היחיד שיכולות
50
