Page 267 - מיזוגים ורכישת חברות - ברקלי תשפא

‫אמור — על פי סעיף ‪)338‬א( ובהתאם להלכה שנקבעה בפס"ד קיטאל — לבחון האם הסכמת המיעוט להצעת הרכש‬
‫היא סבירה‪.‬‬

‫‪ .48‬תפקידו של בית המשפט בבקשה שעניינה סעד הערכה‪ ,‬הוא תפקיד שונה אם כן מאשר תפקידו בבחינת מחיר‬
‫העסקה במקרה של עסקת מיזוג — בה בעלי מניות המיעוט אינם זכאים לסעד הערכה‪ ,‬אך הם יכולים לפנות לבית‬
‫המשפט בטענות כלפי החלטת דירקטוריון החברה לאשר את עסקת המיזוג‪ .‬במקרה כזה בוחן בית המשפט את סבירות‬

‫ההחלטה‪.‬‬

‫כאמור‪ ,‬תפקידו של בית המשפט בהליך של סעד הערכה הוא שונה‪ ,‬שכן בית המשפט אמור להכריע בעצמו‬
‫מהו השווי ההוגן של המניות‪ ,‬ולהשוות שווי זה למחיר המניות בהצעת הרכש‪ .‬אם התמורה שהוצעה פחותה מהשווי‬

‫ההוגן כפי שזה נקבע על ידי בית המשפט‪ ,‬בית המשפט יקבל את התביעה‪.‬‬

‫)ראו בעניין זה את פסק דינו של בית המשפט במדינת דלאוור בארצות הברית ‪Reis v. Hazelett Strip-‬‬
‫)‪ ,Casting Corp., 28 A.3d 442, 466 (Del. Ch. 2011‬שם נקבע כי כאשר מדובר בעסקת מיזוג ייבחן המחיר בהתאם‬
‫לשאלה האם המחיר נמצא בטווח הסבירות )‪ ,(fell within the range of fairness‬מה שאין כן במסגרת תביעה לסעד‬
‫הערכה )‪ (appraisal value‬שאז על בית המשפט לבחון מהו השווי ההוגן; וראו גם ‪Cede & Co. v. Technicolor,‬‬

‫)‪.(Inc., 884 A.2d 26, 30 (Del.2005‬‬

‫‪ .49‬בית המשפט נדרש אם כן לכאורה לבצע בחינה עצמאית של השאלה מהו המחיר ההוגן — אלא אם כן‬
‫קיימים לו "עוגנים" חיצוניים‪ ,‬שמהם הוא רשאי להסיק כי המחיר ההוגן הוא אכן המחיר שהוצע על ידי בעלי השליטה‬
‫בחברה לבעלי המניות מקרב הציבור‪ .‬כאשר קיים "עוגן" כזה‪ ,‬או במילותיו של בית המשפט העליון‪ ,‬כאשר קיימת‬

‫"אינדיקציה משמעותית" כי המחיר הוא הוגן‪ ,‬תידחה בקשת האישור של התביעה כתביעה ייצוגית‪.‬‬

‫להלן נתייחס לשני "עוגנים" אפשריים כאלה‪.‬‬

‫חזקת הסכמת הרוב‬

‫‪ .50‬בהחלטה בעניין קניאל )ת"א )ת"א( ‪ 1209/03‬שקולניק נ' קניאל )‪ ,8.5.07‬להלן "עניין קניאל"( הוצע על‬
‫ידי מנגנון שיכול לשמש כ"עוגן" לקביעה בדבר הגינות המחיר — עצם הסכמת רוב בעלי המניות הניצעים‪ .‬ההנחה‬
‫הייתה כי הסכמה של בעלי המניות לעסקה עדיפה על פני הערכה של בית המשפט בקביעת השווי ההוגן של החברה‪.‬‬

‫בפסק דין קיטאל )בו נדון גם הערעור על פסק דין קניאל(‪ ,‬דחה בית המשפט העליון את ההנחה לפיה‬
‫הסכמת רוב בעלי המניות הניצעים מהווה ראיה לכאורה להגינותה של ההצעה‪ .‬בית המשפט העליון )כב' השופט‬

‫דנציגר בדעת רוב( קבע כי‪:‬‬

‫"אין מקום לקבוע כי קיימת חזקה בדבר הוגנות התמורה בהתבסס על הסכמת רוב הניצעים‬
‫להצעת הרכש‪ .‬חזקה שכזו פירושה כי די בהתקיימותו של מנגנון הגנה אחד על מנת לייתר את‬

‫‪ 263‬‬