Page 268 - מיזוגים ורכישת חברות - ברקלי תשפא
P. 268

‫המנגנון השני ולצמצמו למקרים חריגים‪ .‬חזקה שכזו מאיינת את סעיף ‪ 338‬לחוק החברות‪,‬‬
                ‫ולמצער מצמצמת אותו למקרים חריגים ביותר‪ ,‬ולפיכך סותרת את לשון ותכלית החוק"‪.‬‬

‫לכן‪ ,‬העובדה שרוב הניצעים הסכימו להצעת הרכש אינה מהווה אינדיקציה כלשהי להוגנות המחיר שהוצע‬
                                                                                       ‫במסגרת הצעות הרכש‪.‬‬

                                                                                                ‫חזקת ה"ניצע המתוחכם"‬

‫‪ .51‬בהחלטה בעניין קניאל ניתנה משמעות גם להסכמתו של אחד הניצעים — חברת אנליסט אי‪.‬אם‪.‬אס‪ .‬שירותי‬
‫ניהול והשקעות בע"מ )להלן‪" :‬אנליסט"(‪ ,‬חברה העוסקת בפעילות בשוק ההון ובין היתר בניהול השקעות בניירות‬

                                                                                          ‫ערך‪ ,‬להצעת הרכש‪.‬‬

                                                                             ‫כך נקבע באותו עניין כי‪:‬‬

          ‫"אנליסט היא משקיע מתוחכם‪ .‬חזקה עליה שבטרם הסכימה להצעת הרכש‪ ,‬היא בררה את כל‬
          ‫הפרטים הרלוונטיים )וכאמור כל המידע הרלוונטי נמסר לאנליסט יחד עם כל הניצעים‬

                        ‫האחרים(‪ .‬לאור כל המידע הגיעה אנליסט להחלטה מושכלת להיענות להצעות‪.‬‬

          ‫יש להדגיש כי אנליסט הייתה מודעת לכך שללא הסכמתה לא תוכל הצעת הרכש להתקבל‪.‬‬
          ‫לכן‪ ,‬בניגוד לנטען על ידי המבקש‪ ,‬להסכמתה של אנליסט להצעות הרכש יש משקל רב לביסוס‬

                                       ‫טענת המשיבים לפיה התמורה שהוצעה בהצעות הייתה הוגנת‪.‬‬

          ‫יודגש שוב כי המבקש לא העלה כל טענה ולא הוכיח בכל דרך שהיא כי בין אנליסט לבין‬
          ‫המשיבים או מי מהם הייתה קנוניה או שנערכה מניפולציה כזאת או אחרת‪ ,‬שבשלה אין לתת‬

                                                              ‫משקל להסכמה של אנליסט להצעות"‪.‬‬

‫הסכמתה של אנליסט להצעה הייתה אם כן בנסיבות אותו מקרה ראיה לכאורה להגינות המחיר שהוצע‬
                                                                                        ‫במסגרת הצעת הרכש‪.‬‬

‫‪ .52‬בית המשפט העליון בפסק דין קיטאל‪ ,‬קיבל את ההנחה שישנה משמעות ראייתית להסכמת אנליסט להצעת‬
                                             ‫הרכש‪ .‬כך קבע כב' השופט דנציגר בחוות דעתו במסגרת פסק הדין‪:‬‬

          ‫"סבורני כי המסקנה שגזר בית המשפט המחוזי מהסכמתה של חברת אנליסט להצעת הרכש‬
          ‫בדבר הוגנות הצעת הרכש הינה מסקנה סבירה בנסיבות העניין‪ .‬אנליסט הינה ניצע גדול ובלתי‬
          ‫תלוי )ובלשונו של בית המשפט המחוזי — 'ניצע מתוחכם'( ובכוחה היה 'לטרפד' את הצעת‬
          ‫הרכש‪ ,‬בשים לב להיקף אחזקותיה בחברות‪ .‬בנסיבות אלה יש ליתן להסכמתה להצעת הרכש‬
          ‫משקל ראייתי נכבד‪ ,‬אף אם לא מכריע‪ .‬סבורני כי ניתן לראות בהסכמתו של ניצע בנסיבות‬
          ‫כאלה אינדיקציה חלקית להוגנות התמורה‪ ,‬בהיקש לעסקה שנערכת מרצון קודם להצעת הרכש‪,‬‬
          ‫במסגרתה רוכש מציע בלוק מניות בחברה‪ .‬בנסיבות אלה הנטל המוטל על מבקש סעד ההערכה‬
          ‫הינו להוכיח כי הסכמתו של ניצע מסוגה של אנליסט אינה מהווה אינדיקציה שכזו או כי‬
          ‫משקלה הראייתי של ההסכמה הוא נמוך‪ .‬אכן‪ ,‬שקולניק טען כי אנליסט הייתה מצויה בניגוד‬
          ‫עניינים ולכן הסכמתה אינה מהווה אינדיקציה להוגנות ההצעה‪ .‬כאמור‪ ,‬טענה זו נדחתה בבית‬
          ‫המשפט המחוזי ונקבע כי הטענה לא הוכחה מבחינה עובדתית‪ .‬שקולניק שב וטען טענה זו גם‬
          ‫במסגרת הערעור לפנינו‪ ,‬מבלי לבסס אותה בראיות כלשהן מלבד אמירה כללית בדבר ניגוד‬

                          ‫‪  264‬‬
   263   264   265   266   267   268   269   270   271   272   273