Page 268 - מיזוגים ורכישת חברות - ברקלי תשפא
P. 268
המנגנון השני ולצמצמו למקרים חריגים .חזקה שכזו מאיינת את סעיף 338לחוק החברות,
ולמצער מצמצמת אותו למקרים חריגים ביותר ,ולפיכך סותרת את לשון ותכלית החוק".
לכן ,העובדה שרוב הניצעים הסכימו להצעת הרכש אינה מהווה אינדיקציה כלשהי להוגנות המחיר שהוצע
במסגרת הצעות הרכש.
חזקת ה"ניצע המתוחכם"
.51בהחלטה בעניין קניאל ניתנה משמעות גם להסכמתו של אחד הניצעים — חברת אנליסט אי.אם.אס .שירותי
ניהול והשקעות בע"מ )להלן" :אנליסט"( ,חברה העוסקת בפעילות בשוק ההון ובין היתר בניהול השקעות בניירות
ערך ,להצעת הרכש.
כך נקבע באותו עניין כי:
"אנליסט היא משקיע מתוחכם .חזקה עליה שבטרם הסכימה להצעת הרכש ,היא בררה את כל
הפרטים הרלוונטיים )וכאמור כל המידע הרלוונטי נמסר לאנליסט יחד עם כל הניצעים
האחרים( .לאור כל המידע הגיעה אנליסט להחלטה מושכלת להיענות להצעות.
יש להדגיש כי אנליסט הייתה מודעת לכך שללא הסכמתה לא תוכל הצעת הרכש להתקבל.
לכן ,בניגוד לנטען על ידי המבקש ,להסכמתה של אנליסט להצעות הרכש יש משקל רב לביסוס
טענת המשיבים לפיה התמורה שהוצעה בהצעות הייתה הוגנת.
יודגש שוב כי המבקש לא העלה כל טענה ולא הוכיח בכל דרך שהיא כי בין אנליסט לבין
המשיבים או מי מהם הייתה קנוניה או שנערכה מניפולציה כזאת או אחרת ,שבשלה אין לתת
משקל להסכמה של אנליסט להצעות".
הסכמתה של אנליסט להצעה הייתה אם כן בנסיבות אותו מקרה ראיה לכאורה להגינות המחיר שהוצע
במסגרת הצעת הרכש.
.52בית המשפט העליון בפסק דין קיטאל ,קיבל את ההנחה שישנה משמעות ראייתית להסכמת אנליסט להצעת
הרכש .כך קבע כב' השופט דנציגר בחוות דעתו במסגרת פסק הדין:
"סבורני כי המסקנה שגזר בית המשפט המחוזי מהסכמתה של חברת אנליסט להצעת הרכש
בדבר הוגנות הצעת הרכש הינה מסקנה סבירה בנסיבות העניין .אנליסט הינה ניצע גדול ובלתי
תלוי )ובלשונו של בית המשפט המחוזי — 'ניצע מתוחכם'( ובכוחה היה 'לטרפד' את הצעת
הרכש ,בשים לב להיקף אחזקותיה בחברות .בנסיבות אלה יש ליתן להסכמתה להצעת הרכש
משקל ראייתי נכבד ,אף אם לא מכריע .סבורני כי ניתן לראות בהסכמתו של ניצע בנסיבות
כאלה אינדיקציה חלקית להוגנות התמורה ,בהיקש לעסקה שנערכת מרצון קודם להצעת הרכש,
במסגרתה רוכש מציע בלוק מניות בחברה .בנסיבות אלה הנטל המוטל על מבקש סעד ההערכה
הינו להוכיח כי הסכמתו של ניצע מסוגה של אנליסט אינה מהווה אינדיקציה שכזו או כי
משקלה הראייתי של ההסכמה הוא נמוך .אכן ,שקולניק טען כי אנליסט הייתה מצויה בניגוד
עניינים ולכן הסכמתה אינה מהווה אינדיקציה להוגנות ההצעה .כאמור ,טענה זו נדחתה בבית
המשפט המחוזי ונקבע כי הטענה לא הוכחה מבחינה עובדתית .שקולניק שב וטען טענה זו גם
במסגרת הערעור לפנינו ,מבלי לבסס אותה בראיות כלשהן מלבד אמירה כללית בדבר ניגוד
264
