Page 264 - מיזוגים ורכישת חברות - ברקלי תשפא
P. 264

‫מנגד‪ ,‬ייתכנו גם מקרים קיצוניים בהם הפגמים הם כאלה שעולים כדי הפרת חובת האמון של חברי הוועדה‪.‬‬
‫מדובר בליקויים שמעידים על כך שהוועדה – חרף כינויה – לא הייתה "בלתי תלויה"‪ ,‬אלא הייתה ועדה שהוקמה‬
‫לשם מראית עין של היעדר תלות‪ ,‬כאשר בפועל היא הייתה תלויה בבעל השליטה ופעלה בהתאם להנחיותיו וכדי‬
‫לקדם את האינטרסים שלו ‪ -‬ולא של בעלי‪-‬מניות המיעוט‪ .‬במקרים כאלה‪ ,‬לא תהיה משמעות להמלצות הוועדה‪,‬‬
‫ובית‪-‬המשפט יתעלם מקיומה‪ .‬בית‪-‬המשפט צריך כמובן להיות ער לחשש מפני ועדה הפועלת באופן כזה‪ ,‬ולוודא‬

                                                                   ‫שמצב כזה אינו מתקיים במקרה הנדון בפניו‪.‬‬

‫‪ .60‬ודוק ‪ -‬חרף היתרונות הרבים בקיומו של המוסד של ועדה בלתי תלויה‪ ,‬על בית‪-‬המשפט להיות ער כל העת‬
‫לכך שהאפשרות להקים ועדה כזו‪ ,‬וההקלה הפרוצדורלית שהיא יוצרת בנסיבות המתאימות על אישור העסקה על‪-‬ידי‬
‫בית‪-‬המשפט‪ ,‬הן גם "פרצה הקוראת לגנב"‪ .‬בית‪-‬המשפט צריך לכן למנוע מאותם "גנבים" לנצל את הפרצה הזו‪ ,‬על‪-‬‬
‫ידי הקמת ועדה שלמראית עין עונה על כל דרישות הפסיקה בהקשר זה‪ ,‬אך שבפועל היא מאפשרת לבעלי שליטה‬

                ‫לפגוע בבעלי‪-‬מניות המיעוט תחת חסותו של בית‪-‬המשפט ובהתבסס על הכללים שנקבעו על‪-‬ידיו‪.‬‬

                                    ‫חשש זה זוכה להתייחסות גם במאמרם של המלומדים חמדני וחנס‪:‬‬

          ‫"תפקיד מרכזי של בית המשפט בהקשר זה הוא לוודא כי ההליך לא התנהל למראית עין בלבד‪.‬‬
          ‫איננו משלים את עצמנו שמדובר במשימה קלה‪ .‬לצורך כך על בית המשפט להתרשם שנעשה‬
          ‫ניסיון ממשי לפעול להשגת ההצעה הטובה ביותר לבעלי המניות האפשרית‪ ,‬וזאת מבלי‬
          ‫שהייתה השפעה פסולה של בעל השליטה או מי מטעמו" )חמדני וחנס – הגינות מלאה!‪ ,‬בעמ'‬

                                                                                             ‫‪.(818‬‬

‫בין המקרה של פגמים טכניים וחסרי חשיבות בעבודת הוועדה לבין המקרה של פגמים שמאיינים את עבודת‬
‫הוועדה ‪ -‬קיימים‪ ,‬כדרכה של המציאות‪ ,‬מקרי ביניים רבים‪ .‬מדובר במקרים שבהם‪ ,‬מחד גיסא‪ ,‬הוועדה התיימרה‬
‫לפעול כנדרש‪ ,‬וחבריה לא חברו לבעל השליטה בקנוניה שנועדה להיטיב את מצבו על חשבון בעלי‪-‬מניות המיעוט;‬
‫ומאידך גיסא – ולמרות זאת – בפעולתם ובתהליך עבודתם של חברי הוועדה נפלו כשלים שמעיבים על היכולת של‬

                                                                 ‫בית‪-‬המשפט לתת אמון מלא בתוצרי עבודתם‪.‬‬

‫‪ .61‬כיצד צריך בית‪-‬המשפט להתייחס למקרים אלה‪ ,‬ומהו סטנדרט הביקורת שיש להחיל עליהם? האם פגמים‬
            ‫כאלה צריכים לשלול אף הם את אפשרות ההסתמכות של בית‪-‬המשפט על תוצרי עבודתה של הוועדה?‬

‫כדי להכריע בשאלה זו יש להקדים ולציין כי הקמתן של ועדות בלתי תלויות בעסקאות משמעותיות כמו‬
‫עסקת ‪ Going Private‬היא לטעמי תופעה רצויה שיש לעודד אותה‪ .‬החלת כלל שיקול הדעת העסקי באותם מקרים‬
‫בהם הוועדה ביצעה את מלאכתה נאמנה מהווה תמריץ חשוב לבעלי השליטה לשקול בחיוב הקמה של ועדה בלתי‬
‫תלויה‪ .‬זאת‪ ,‬משום שקיומה של ועדה מגביר במידה רבה את הוודאות של בעל השליטה ביחס להתערבות עתידית‬
‫אפשרית של בית‪-‬המשפט בתנאי העסקה‪ .‬בעל שליטה הרוכש מניות מבעלי‪-‬מניות המיעוט‪ ,‬יבקש לוודא מראש כי‬
‫מחיר המניות כפי שהוא סוכם בינו לבין החברה‪ ,‬ואשר אושר על‪-‬ידי רוב מקרב בעלי‪-‬מניות המיעוט בה ‪ -‬הוא המחיר‬

                          ‫‪  260‬‬
   259   260   261   262   263   264   265   266   267   268   269