Page 263 - מיזוגים ורכישת חברות - ברקלי תשפא
P. 263

‫הדגש בביקורת השיפוטית במקרים אלה אינו מצוי אם כן בבחינה מהותית של תנאי העסקה‪ ,‬אלא בבחינת‬
‫התהליך שהתנהל עד להתקשרות בה‪ .‬כך‪ ,‬על בית‪-‬המשפט לבחון האם אכן התקיים הליך אמתי של משא‪-‬ומתן הדומה‬
‫למשא‪-‬ומתן בין שני צדדים זרים‪ ,‬שדי בו – בצירוף אישור האסיפה הכללית של החברה ברוב מקרב בעלי‪-‬מניות‬
‫המיעוט – כדי להביא למסקנה שתנאי העסקה הם הוגנים‪ ,‬וזאת בלא להידרש לתנאים אלה לגופם‪ .‬זאת כמובן בתנאי‬
‫שתנאי העסקה אושרו גם על‪-‬ידי האסיפה הכללית ללא כפייה‪ ,‬וכאשר בפני בעלי‪-‬המניות עמד מידע מלא על העסקה‬

                                                                                                     ‫ותנאיה‪.‬‬

‫באותם מקרים בהם ניתן לקבוע כי הוועדה הבלתי תלויה אכן פעלה באופן המדמה משא‪-‬ומתן בין צדדים‬
‫זרים‪ ,‬וכי האישור שניתן על‪-‬ידי בעלי‪-‬מניות המיעוט ניתן על בסיס מידע מלא ‪ -‬על בית‪-‬המשפט להימנע מהתערבות‬

 ‫בתנאי העסקה לגופה‪ ,‬וההחלטה להתקשר בה תחסה כאמור תחת חזקת התקינות שבסיס כלל שיקול הדעת העסקי‪.‬‬

    ‫סטנדרט הביקורת כאשר המשא‪-‬ומתן התנהל באמצעות ועדה בלתי תלויה שבתהליך עבודתה נפלו פגמים‬

‫‪ .58‬כפי שצוין לעיל‪ ,‬בין המקרה בו תנאי העסקה גובשו ללא סיוע של ועדה בלתי תלויה )וסטנדרט הביקורת‬
‫הוא של ההגינות המלאה(‪ ,‬לבין המקרה בו תנאי העסקה גובשו על‪-‬ידי ועדה בלתי תלויה שניהלה משא‪-‬ומתן המדמה‬
‫משא‪-‬ומתן בין צדדים זרים )וסטנדרט הביקורת הוא של כלל שיקול הדעת העסקי(‪ ,‬מצוי מקרה ביניים‪ ,‬בו המשא‪-‬‬
‫ומתן התנהל באמצעות ועדה בלתי תלויה‪ ,‬אולם תהליך העבודה שלה לא היה חף מפגמים‪ .‬מה יהיה סטנדרט הביקורת‬

                                                                     ‫שיופעל על‪-‬ידי בית‪-‬המשפט במקרה כזה?‬

‫אני סבורה‪ ,‬כפי שאפרט להלן‪ ,‬כי סטנדרט הביקורת במקרה כזה יהיה סטנדרט ביניים‪ ,‬בו יהיה על בעל‪-‬‬
‫המניות המבקש מבית‪-‬המשפט להתערב במחיר העסקה להוכיח כי המחיר הזה חורג ממתחם הסבירות‪ .‬השאלה מה‬
‫יהיה מרחב שיקול הדעת של בית‪-‬המשפט במסגרת ההתערבות האפשרית שלו בתנאי העסקה‪ ,‬קרי ‪ -‬מה יהיה המרחב‬
‫של "מתחם הסבירות" של המחיר‪ ,‬תוכרע תוך מתן משקל לאיכות העבודה של הוועדה הבלתי תלויה‪ ,‬ומתוך כך‪,‬‬

               ‫למשקלם של הפגמים בעבודתה ושל מידת האמון שיכול בית‪-‬המשפט לתת בתוצריה לאור כל אלה‪.‬‬

‫‪ .59‬בהקשר זה יובהרו להלן מספר נושאים‪ .‬ראשית‪ ,‬כי יש להבחין בין סוגי פגמים שונים בעבודת הוועדה; שנית‪,‬‬
‫כי אם מדובר בפגמים שאינם עולים כדי הפרת חובת האמון של חברי הוועדה ובעלת השליטה‪ ,‬יש לתת משמעות‬
‫מסוימת לתוצרים של עבודת הוועדה חרף הפגמים שנפלו בה; ולבסוף‪ ,‬כי כאשר נפלו בתהליך העבודה של הוועדה‬
‫פגמים שאינם שוללים מיניה וביה את התהליך שהיא ביצעה‪ ,‬בית‪-‬המשפט יחיל על המחיר שנקבע על‪-‬ידיה סטנדרט‬
‫מקל יותר של ביקורת שיפוטית )ביחס לסטנדרט המחמיר של ההגינות המלאה(‪ ,‬אשר יביא לידי ביטוי את העובדה‬

                                         ‫שהתנהל משא‪-‬ומתן בין בעלת השליטה לבין החברה באמצעות הוועדה‪.‬‬

‫הפגמים בעבודת הוועדה יכולים להיות מגוונים‪ .‬ישנם‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬פגמים שהם טכניים וחסרי משמעות‪.‬‬
‫במקרים כאלה‪ ,‬בית‪-‬המשפט לא ייחס חשיבות לפגמים‪ ,‬וסטנדרט הביקורת שיוחל על העסקה יהיה זה של כלל שיקול‬

                                                                                                ‫הדעת העסקי‪.‬‬

                          ‫‪  259‬‬
   258   259   260   261   262   263   264   265   266   267   268