Page 258 - מיזוגים ורכישת חברות - ברקלי תשפא
P. 258

‫‪ .50‬כפי שצוין כבר לעיל‪ ,‬תנאיה של העסקה נושא הבקשה דנן אושרו ב"אישור המשולש"‪ ,‬אולם הם גם גובשו‬
‫ועוצבו במשא‪-‬ומתן שנערך על‪-‬ידי ועדה בלתי תלויה שפעלה מטעמה של החברה‪ .‬לכן יש לברר את השאלה מהי‬
‫ההשלכה של ניהול המשא‪-‬ומתן באופן הזה על רמת הביקורת השיפוטית שבית‪-‬המשפט צריך להפעיל ביחס לתנאי‬

                                                                                                     ‫העסקה‪.‬‬

‫בעניין מכתשים אגן התייחסה השופטת ד' קרת‪-‬מאיר לאפשרות של הקמת ועדה בלתי תלויה שתישא‪-‬ותיתן בשם‬
                                             ‫החברה בעסקאות מיזוג בהן בעל השליטה עומד משני צדי העסקה‪:‬‬

          ‫"כאשר נערכת עיסקת מיזוג בין חברה אם לחברה בת‪ ,‬כאשר בעל השליטה מצוי משני צדי‬
          ‫העיסקה‪ ,‬נראה כי יש לשקול בחיוב את הצעתם של חמדני וחנס באשר ליצירת הליך מו"מ‪,‬‬
          ‫אשר ידמה ככל האפשר עיסקה בתנאי שוק בין צדדים בלתי תלויים‪ .‬זאת בדרך של הקמת וועדת‬
          ‫דירקטוריון שהיא בלתי תלויה; שהיא מוסמכת באופן אפקטיבי להחליט נגד ביצוע העיסקה;‬
          ‫אשר תנהל מו"מ בפועל ולא למראית עין; יעדרו ממנה נציגי בעלי השליטה ויהיה מקום לאפשר‬
          ‫לה להשתמש במומחים וביועצים שאינם תלויים בבעל השליטה‪ .‬זאת בעיקר על מנת להגביר‬
          ‫את השקיפות בנוגע לתהליך קבלת ההחלטות ולסנן בצורה הטובה ביותר את ההצעות אשר‬
          ‫יובאו בסופו של דבר לאישורה של האסיפה הכללית" )עניין מכתשים אגן‪ ,‬בעמ' ‪ ;25‬ר' גם‬

                                                          ‫חמדני וחנס – הגינות מלאה!‪ ,‬בעמ' ‪.(763‬‬

‫‪ .51‬בעניין מכתשים אגן לא נקבעה חובה להקים ועדה בלתי תלויה בעסקאות בעלי עניין‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הדברים‬
‫שנאמרו בהחלטה "חלחלו" אל השוק‪ ,‬ובעקבותיה התפתחה נורמה שלפיה חברות מקימות‪ ,‬במקרים רבים‪ ,‬ועדות‬
‫דירקטוריון מיוחדות לניהול משא‪-‬ומתן בעסקאות עם בעלי שליטה )להרחבה בעניין השפעתו של עניין מכתשים אגן‬

  ‫על השוק ועל הקמתן של ועדות בלתי תלויות בעסקאות שונות ר' חמדני וחנס – הגינות מלאה!‪ ,‬בעמ' ‪.(770–769‬‬

‫כך לאחרונה אנו עדים ליותר ויותר עסקאות בניגוד ענייניים בהן מוקמת ועדה בלתי תלויה לניהול המשא‪-‬‬
‫ומתן מול בעלי השליטה‪ .‬ביחס לחלק מהעסקאות הללו הוגשו תביעות לבית‪-‬המשפט‪ ,‬שהסתיימו בפשרה )ר' למשל‬
‫את החלטתי בת"צ )כלכלית( ‪ 43859-08-13‬סגל‪-‬לוי ייזום ונכסים בע"מ נ' כור תעשיות בע"מ ]פורסם בנבו[‬
‫)‪ ;(9.1.2014‬ואת החלטותיו של השופט ח' כבוב בת"צ )כלכלית( ‪ 47490-09-13‬תועלת לציבור נ' כלל תעשיות‬
‫בע"מ )‪) (6.8.2015‬להלן‪" :‬עניין תועלת לציבור"( ובת"צ )כלכלית( ‪ 37908-11-12‬ברוך פרילוק נ' קול החזקה‬

                                                     ‫בע"מ ]פורסם בנבו[ )‪) (8.12.2015‬להלן‪" :‬עניין פרילוק"((‪.‬‬

‫הנורמה שהתפתחה בשוק והופעתן ההולכת וגדלה של עסקאות בעלי עניין שתנאיהן מעוצבים במשא‪-‬ומתן‬
‫שמנוהל על‪-‬ידי ועדה בלתי תלויה‪ ,‬מחדדות את הצורך בקביעה ברורה ביחס לאופן בו בית‪-‬המשפט יתייחס אל עסקת‬
‫מיזוג בה רוכש בעל‪-‬השליטה את מניות המיעוט שקיבלה את כל האישורים בדין ושתנאיה עוצבו במשא‪-‬ומתן שנוהל‬

                                                                                    ‫על‪-‬ידי ועדה בלתי תלויה‪.‬‬

‫‪ .52‬כפי שיובהר להלן‪ ,‬אני סבורה כי היזקקות לוועדה בלתי תלויה בגיבוש תנאי העסקה יכולה לסייע בריכוך‬
‫סטנדרט הביקורת השיפוטית על עסקה בניגוד עניינים שאושרה כדין‪ .‬לטעמי‪ ,‬אם בית‪-‬המשפט משתכנע כי המשא‪-‬‬

                          ‫‪  254‬‬
   253   254   255   256   257   258   259   260   261   262   263