Page 197 - ספר מבחנים לשכת רואי חשבון 2022
P. 197

‫בחינה ‪ | 06/2020‬פתרונות‬

                                                                                           ‫תשובה ד‪.‬‬   ‫‪.28‬‬
                                                                  ‫סעיף ‪ 30‬לחוק הגנת השכר קובע‪:‬‬
‫" (א) עבר מפעל מיד ליד או חולק או מוזג‪ ,‬אחראי גם המעסיק החדש לתשלום שכר עבודה‬
‫ולתשלומים לקופת גמל המגיעים מן המעסיק הקודם‪ ,‬אלא שהמעסיק החדש רשאי‪ ,‬על ידי‬
‫הודעה שיפרסם במפעל ובעתונות בדרך הקבועה בתקנות‪ ,‬לדרוש שתביעות תשלומים כאמור‬
‫יוגשו לו תוך שלושה חדשים מיום ההעברה‪ ,‬החלוקה או המיזוג‪ ,‬ואם פרסם את ההודעה אחרי יום‬
‫זה ‪ -‬מיום הפרסום‪ .‬המעסיק החדש לא יהיה אחראי לתשלום תביעות שיוגשו לו כעבור התקופה‬

                                                                       ‫של שלושה חדשים כאמור‪" .‬‬

‫לפי נתוני השאלה‪ ,‬המעסיק החדש לא פרסם כל הודעה עם הנחיות לעובדים או דרישות כלשהן‬
‫מהם‪ .‬כלומר‪ ,‬לא פורסמה הודעה לפי סעיף ‪ 30‬לחוק הגנת השכר‪ .‬לפיכך‪ ,‬גם המעסיק החדש‬

                                                                 ‫יהיה אחראי לתשלום תביעות אלה‪.‬‬

                                                                                           ‫תשובה ד‪.‬‬   ‫‪.29‬‬
                                                              ‫סעיף ‪(8‬א‪ )1‬לחוק הגנת השכר קובע‪:‬‬
‫"היה שכר העבודה משתלם על בסיס של יום‪ ,‬יהיה הסכום שאינו ניתן לעיקול ‪,‬להעברה או‬
    ‫לשעבוד משכר העבודה היומי – החלק העשרים וחמישה מהסכום כאמור בסעיף קטן (א)‪".‬‬

‫שכר עבודתה של דבי משתלם על בסיס של יום‪ .‬מעסיקה של דבי קיבל צו עיקול על שכרה לשם‬
                                                                                 ‫תשלום חוב מסחרי‪.‬‬

                                 ‫עלינו לבדוק מה הסכום שלא ניתן לעקל לפי הנמוך מבין השניים‪:‬‬
                                     ‫‪ .1‬סכום לפי טור ג' לפי הרכב המשפחה (אלמנה ‪:)1 +‬‬
                                                   ‫‪) 9,015 X 42.5% ( - 145 = 3,686.38‬‬

 ‫לפי סעיף ‪(8‬א‪ )1‬לחוק‪ ,‬על מנת לבדוק במקרה זה מה הסכום שאינו ניתן לעיקול משכר‬
            ‫העבודה היומי‪ ,‬עלינו לחלק את סכום זה ב‪3,686.38 / 25 = 147.46 :25-‬‬

                       ‫‪ 80% .2‬מהשכר היומי לאחר ניכויי חובה‪1,136 X 80% = 908.8 :‬‬

        ‫הסכום שלא ניתן לעיקול משכר העבודה היומי‪] 147.46 | 908.8 [ = 147.46 :‬‬

‫כעת נפחית מהשכר היומי לאחר ניכויי חובה‪ ,‬את הסכום שלא ניתן לעיקול ליום‪ ,‬נכפיל במספר‬
‫ימי העבודה בחודש הנתון‪ ,‬ונמצא מהו הסכום שיעוקל (עלינו לוודא שסכום זה אינו גבוה מסכום‬

                                                                                         ‫צו העיקול)‪:‬‬
              ‫סכום שיעוקל ‪) 1,136 - 147.46 ( = 988.54 X 5 = 4,943 | 5,241 :‬‬

                                                                                           ‫תשובה ב‪.‬‬   ‫‪.30‬‬
          ‫ברק עבד ‪ 16‬חודשים רצופים אצל מעסיקו עד שפוטר‪ ,‬על כן יהיה זכאי לפיצויי פיטורים‪.‬‬
‫היות והוא עבד כמות שעות משתנה כל חודש‪ ,‬עלינו למצוא את ממוצע שעות עבודתו מתחילת‬
‫העסקתו [על סמך פסיקה מכוח תקנה ‪ 7‬לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים‪ ,‬והתפטרות‬

                                              ‫שרואים אותה כפיטורים)]‪ ,‬ואותו לכפול בערך לשעה‪.‬‬
                              ‫הפרמיה ששולמה לו אינה רכיב לפיצויים ועל כן לא תילקח בחשבון‪.‬‬

                                                      ‫סך שעות עבודתו ב‪ 16-‬החודשים האחרונים‪:‬‬
     ‫‪142+167+83+120+178+182+67+131+92+49+176+45+78+124+163+174 = 1,971‬‬

                                              ‫ממוצע שעות עבודה לחודש‪1,971 / 16 = 123.19 :‬‬
              ‫שכר לעניין חישוב פיצויי פיטורים‪( 123.19 x 44 = 5,420 :‬ללא התייחסות לפרמיה)‬
           ‫הוותק שלו במקום העבודה הוא ‪ 16‬חודשים ולכן נחשב‪5,420 x 16 / 12 = 7,227 :‬‬

‫‪191‬‬
   192   193   194   195   196   197   198   199   200   201   202