Page 90 - ספר מבחנים לשכת רואי חשבון 2022
P. 90

‫בחינה ‪ | 06/2019‬פתרונות‬

                                                                                           ‫תשובה ב‪.‬‬  ‫‪.12‬‬
‫יוגב החל לעבוד אצל מעסיקו בחודש ‪ ,6/2022‬עם תחילת עבודתו מסר למעסיקו אישור תאום מס‬
‫שלפיו עד שכר שנתי של ‪ ₪ 121,080‬יש לנכות מס בשיעור ‪ 35%‬ומעבר לסכום זה יש לנכות מס‬

                                                                               ‫בשיעור מרבי ‪.47% -‬‬
‫שכרו בכל אחד מהחודשים יוני עד אוקטובר ‪ 2022‬נתון לנו בטבלה‪ ,‬המס שנוכה משכרו היה לפי‬

                                                                          ‫אישור תאום המס שמסר‪.‬‬
‫נשאלנו מה הסכום שעל המעסיק לנכות משכרו בחודש ‪( 11/2022‬שכרו באותו חודש ‪)₪ 23,950‬‬

                                                            ‫נבצע את החישוב לפי השלבים הבאים‪:‬‬
                ‫שלב ‪ -1‬נחשב את ההכנסה המצטברת מתחילת השנה עד וכולל החודש הנוכחי‪:‬‬
               ‫‪23,560 + 20,780 + 19,840 + 24,620 + 22,960 + 23,950 = 135,710‬‬

                         ‫שלב ‪ -2‬על ההכנסה המצטברת נחשב את המס לפי אישור תיאום המס‪:‬‬
                    ‫‪) 121,080 X 35% ( + ) 135,710 – 121,080 ( X 47% = 49,254.1‬‬

        ‫שלב ‪ -3‬נחשב את המס ששולם עד היום ללא החודש הנוכחי (בחודש הקודם היה אישור‬
                                      ‫תאום מס ולכן המס ששולם היה לפי אישור תיאום)‪:‬‬

‫הכנסה מצטברת עד אוק' ‪23,560 + 20,780 + 19,840 + 24,620 + 22,960 = 111,760‬‬
                                         ‫מס ששולם עד אוק'‪111,760 X 35% = 39,116 :‬‬

           ‫שלב ‪ -4‬ההפרש בין המס שצריך לשלם (שלב ‪ )2‬לבין המס ששולם (שלב ‪ )3‬יהיה ניכוי‬
                                                               ‫או החזר מס בחודש הנוכחי‪:‬‬

                            ‫ניכוי מס בחודש הנוכחי ← ‪49,254.1 – 39,116 = 10,138‬‬

                                                                 ‫תשובה ב‪.‬‬                            ‫‪.13‬‬
    ‫ראשית נבדוק את שווי הריבית על ההלוואה שאותה מגלם המעסיק‪:‬‬
 ‫‪ .1‬נבדוק את יתרת ההלוואה בתקופת הזקיפה ביחס לסכום ‪₪ 7,920‬‬

                                         ‫(‪)7,920 > 45,000‬‬

                                                                    ‫↓‬

                          ‫דרישת מס הכנסה = ריבית שנתית ‪3.23%‬‬
             ‫‪ .2‬נחשב את דרישת מס הכנסה בהתאם לגובה ההלוואה‪:‬‬
          ‫דרישת מ"ה ← ‪45,000 X 3.23% X 31/365 = 123.45‬‬

                                               ‫‪ .3‬אין השתתפות לעובדת‬
‫‪ .4‬את ההפרש בין דרישת מס הכנסה להשתתפות העובד‪ ,‬נזקוף כשווי‬

             ‫שווי ההלוואה שיש לזקוף (מעוגל)‪123.45 – 0 = 123 :‬‬

        ‫כאשר נתון לנו סכום שווי בנטו ואנו נשאלים מהו סכום הברוטו‪ ,‬עלינו לבצע חישוב גילום‪.‬‬
                                                                      ‫את החישוב נבצע לפי שלבים‪:‬‬

          ‫‪ .1‬הסכום שאותו לא נדרש לגלם (סכום שהמעסיק משלם בברוטו) – ‪.₪ 14,293‬‬
       ‫הסכום שנדרש לגלם (סכום שהמעסיק משלם בנטו) זהו שווי ההלוואה – ‪₪ 123‬‬
‫‪ .2‬אחוז המס שבו נמצא הסכום שלא נדרש לגלם הוא ‪( 20%‬הסכום הוא בין ‪ 9,240‬ל‪-‬‬

                                   ‫‪ 14,840‬ולכן סכום סוף מדרגת המס הוא ‪.)₪ 14,840‬‬
                           ‫‪ .3‬נבצע בדיקה האם הגילום מתבצע במדרגת מס אחת או יותר‪:‬‬

                                  ‫יתרת ברוטו מדרגה א' ← ‪) 14,840 – 14,293 ( = 547‬‬

                               ‫יתרת נטו במדרגה א' ← ‪547 X ) 100 – 20 ( % = 437.6‬‬

                      ‫גילום במדרגת מס אחת → (‪)123 > 437.6‬‬

‫כלומר‪ ,‬ניתן להגדיל את המשכורת בסכום של עד ‪ ₪ 437.6‬בנטו ועדיין להישאר במדרגת‬
‫המס של ‪ ,20%‬אנו מתבקשים להגדיל רק בסכום של ‪ ₪ 123‬ולכן כל הסכום יהיה שייך‬

               ‫למדרגת המס הנוכחית והגילום יתבצע במדרגת מס אחת‪ ,‬נציב בנוסחה‪:‬‬
                      ‫רכיב מגולם (סכום מעוגל) ← ‪123 / ) 100 – 20 ( % = 154‬‬

                                                   ‫נשאלנו מהו השכר ברוטו למס‪ ,‬כלומר‪:‬‬
                                 ‫שכר ברוטו למס = רכיב מגולם ‪ +‬סכום שלא נדרש לגלם‬

                                             ‫שכר ברוטו למס‪14,293 + 154 = 14,447 :‬‬

‫‪84‬‬
   85   86   87   88   89   90   91   92   93   94   95