Page 136 - 4

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫ˆ‪Â‬‬

‫‪ Î"‡Â‬מכ"ש בנחשדת‪ ,‬או בילדה היכי דאיכא‬ ‫והחזיקו עשרה נשי בכנ איש אחד לאמור לחמנו‬
‫נאכל וגו' רק יקרא שמ עלינו‪ ,‬ומזל ביש דילה גור‬
‫למיחש לקילקולא ויכשלו בה רבי ‪ ,‬הא‬ ‫שלא תזכה לקרוא עליה ש בעל‪ ,‬ומכ"ש במת מ‬
‫חזינ דהתירו וכפו הרב לשחרר שפחתו דעבדי בה‬ ‫הנישואי ‪ ,‬י"ל מזלה גר להצטער צערא דגופא‬
‫אינשי איסורא )גיטי לח‪ ,‬ב( ועובר האדו על לעול‬ ‫מבלי עונה האמורה בתורה ע"כ אי לעשות סני‬
‫בה תעבודו ואפ"ה נדחה העשה כדי להציל רבי‬
‫מקלקולא‪ ,‬ש"מ דמצוה רבה וגדולה היא זו שלא‬ ‫ופירוקא לסכנתא מדברי הגאו נב"י הנ"ל‪.‬‬
‫לית מכשול‪ .‬ומשו"ה כ' תה"ד שהעלימו עי דס"ל‬
‫שהנושא אותה ה"ל כשומר מצוה רבה שראויה‬ ‫‡·‪ Ï‬מה שנ"ל קצת להקל דהנה בב"י )סוס"י ט(‬
‫לדחות המזל ולא ידע דבר רע ולא יאונה לו כל עו ‪,‬‬
‫וא כ אמרו בחששא בעלמא הואיל והיא ילדה‬ ‫מייתי דברי התה"ד )סי' ריא( שכ' שמעלימי‬
‫ואיכא למיחש שמא תבוא לידי מכשול וכולי האי‬ ‫עי מפני שלפעמי הנה ילדות ואיכא למיחש‬
‫ואולי והרי באמת אי דעת תה"ד נוחה הימנו‪ ,‬מכ"ש‬ ‫לקלקול‪ ,‬וקשה מה עני להכניס עצמו בסכנה כדי‬
‫בנידו שלפנינו שהיא חשודה באמת טוב ויפה‬ ‫שלא תתקלקל הילדה וכי מותר לו לזה למסור נפשו‬

‫להציל מעו ‪.‬‬ ‫להצילה מחטוא‪.‬‬

‫‪ „ÂÚÂ‬יש לצר דהא חזינ דהיתה ע בעלה הראשו‬ ‫]˜‪[ÌÂ·È ˙ÂˆÓ Ì˜ӷ ˙È ÏË‬‬

‫עשרי שנה וניזונית ונתפרנסה ממנו ככל‬ ‫‪ ‰ ‰‬דעת הראנ"ח„ דביבו לא חיישי' לקטלנית‬
‫הזיווגי ואח"כ מת כדרכו זק ושבע וצרי לומר‬
‫אח"כ נשתנה מזלה לרע והנה אח"כ לא אתחזקה‬ ‫משו שומר מצוה לא ידע דבר רע והחכ‬
‫אלא תרי זימני ואיכא רמב" וריב"ש )סי' רמא(‬ ‫צבי סי' א' צווח מנ"ל דלמא שכיחא הזיקא ולא‬
‫דמתירי ‪ ,‬ולחולקי י"ל הלא ג שניה לא היה‬ ‫אמרי' גביה שלוחי מצוה אי ניזוקי כדפ"ק דפסחי‬
‫אחד מה שלא היה ראוי למות מחמת עצמו בלי‬ ‫)ח‪ ,‬ב( וכהא דסול )קדושי לט‪ ,‬ב( ע"ש‪ .‬ולפע"ד‬
‫ריע מזל‪ ,‬שהרי הראשו היה ידוע חולי ומכאובי‬ ‫לק"מ מתרי טעמא‪ ,‬חדא אי נימא דברי)א( ושכיחא‬
‫קוד הנישואי ‪ ,‬והשני היה מופלג בזקנה ואי‬ ‫הזיקא כל כ ‪ ,‬הרי לרמב" ס"ל דאינו אלא כעי‬
‫סימ וניחוש בעלמא ומא דלא קפיד לא קפדינ ונהי‬
‫לתלות במזל‪.‬‬ ‫דאזלינ השתא דלא כרמב" ונאמני עלינו פשטיות‬
‫דברי חז"ל‪ ,‬מ"מ א"א שיהא שכיח וברי)א( הזיקא‬
‫‪ ȯ‰‬יש כא צדדי להתיר ופירוקא לסכנתא באופ‬ ‫כולי האי‪ ,‬כי אי יכחיש הרמב" הידוע ומפורס ‪.‬‬
‫ותו אפי' באתחזק תלת זימני דכתב מהרי"ו דג‬
‫שא ירצה הרביעי לסמו על זה אי אנו מוחי‬ ‫הרמב" מודה לחוש‪ ,‬מ"מ אינו דומה לדעלמא הת‬
‫בידו‪ .‬אבל לא אחליט להתיר להורות לרבי ‪ ,‬כ"א‬ ‫ברי)א( הזיקא דמקרה עול הוא‪ ,‬והיכא דשכיחא‬
‫לזה שרוצה למיעבד עובדא בנפשיה לא נחסו‬ ‫הזיקא לא סמכינ אניסא‪ ,‬דכתיב אי אל ושמע‬
‫שאול והרגני‪ .‬אבל הכא קיי"ל כמ"ד מזלא גר‬
‫אותו‪.‬‬ ‫והטבע והמזל משועבד לתורה ולכל הפחות ע"י‬
‫זכות גדול משתנה המזל‪ ,‬וס"ל )להראנ"ח( ]רלב"ח[„‬
‫‪ '‰Â‬יצילהו מכל פגע ונגע‪ ,‬וה' ירפא שבר עמו‬ ‫מכח הראיות שהביא דפשיטא לחז"ל דמצות יבו‬

‫במהרה אמ ‪.‬‬ ‫רבה היא ושומר מצוה לא ידע דבר רע‪.‬‬

‫‪.˜"ÙÏ Â"ˆ˜˙ È"·ÓÏ 'Í ˜"˘Ú ÌÂÈÏ È‰‚ ·"Ù‬‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ˜ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫„‪.‡ ˙‡ Ë 'ÈÒ ‰"‡ ÛÒÂÈ Èί· ÔÈÈÚ ÂÏ 'ÈÒ Á"·Ï¯ ˙"¢· ‡Â‰Â Á" ϯ :Ï"ˆ .‬‬