Page 137 - 4
P. 137
Ì˙Áסימ כה ʈ ¯ÙÂÒ
‰Î ÔÓÈÒ
][‰¯ÈÊÁ‰Ï ÏÂÎÈ È‡ „˘Á ÌÂ˘Ó Â˙˘‡ ˘¯‚Ó‰
מעכשיו ,מ"מ לדעת ר"ת נעשה כמי שאמר מעת ˘‚ÏÙÂÓ‰ ·¯‰ ˜È˙Ú ‡ÏÓ ˜È˙‰ È„ÈÓÏ˙Ï Ë"ΠÌÂÏ
שהוא בעול ואי הגט חל עד שעה קוד מותו, ˜"˜„ „"·‡ È" Ô‡ÓÙÈÏ 'Â‰Ó ˙"˘Î Ô ˘Â ı¯Á‰
ואי קרעו את הגט ,ש"מ דלא הי' שו תנאי ע"ש.
וא"כ תינח בגט שכ"מ אבל במוציא משו ש רע .‡"ÚÈ ‡˜Ë‡·‡Ò
אעפ"י שאמר בלי שו תנאי ,י"ל בלי שו תנאי
אחר ,אבל לעול דעתו כאשר אמר בפירוש משו ˙ÂÓÈÚימינו הגיעני נידו זוג שהיתה מריבה
ש רע אני מוציא ,ועד"ז מגרשה בלי שו תנאי
אחר זולת זה ,ואי משו שיקרע הגט הרי הכא הוא ביניה ההוא אמר שחושדה שנתנה עיניה
תנאי דלעבר א אי הדברי בדאי תהי' מגורשת באחרי והיא ג היא שנאה אותו ,ורב אחד סידר
לה גט פטורי ,ושוב אח"כ בא אביו של המגרש
ויכול לקרוע הגט. והוכיח על פניו ונתחרט הבעל על הגירושי ורוצה
להחזירה .ונפשו היפה בשאלתו אי מותרת לו או
˙ˆ˜Âיש לעיי' לפמ"ש בתשו' מהרמ"ל סי' )קפ"ב( לעלמא כמבואר ג' דעות בש"ע א"ע סי' יו"ד )סע'
ג( .ומעלתו הארי בחריפות דתנאי בגובר כדרכו,
]קכ"ב[ מדקדוק לשו רש"י גטי מ"ו ע"א ואני בעו"ה מיוסר ביסורי בחולה רגל ,ע"כ אני
)ד"ה טעמא( וכשגרשתי היה בדעתי להחזיר א עצור פה במרח ואי לי פנאי ולא הרוחה לעיי
ימצאו דברי בדאי עכ"ל .וכ ש מ"ו ע"ב )ד"ה במה שאינו נוגע לנידו שלפנינו ע"כ אשיב בקיצור.
ר' יהודה( ולדעת כ גרשתי שא יבואו ל שאחזיר
עכ"ל .משמע מזה שאפי' ימצא דברי בדאי או ‰ ‰רו מעלתו ראו עיניו מ"ש נב"י קמא חא"ע
יבואו לה סימני ,מ"מ תהא מגורשת וצרי
להחזירה בקידושי ושבע ברכות רק שא תרצה ססי"א עובדא הוה אשה אמרה לבעלה
להנשא לו אחר שנמצא דברי בדאי אז אינו גט ניטמאת והבעל האמי באמת ושאל להמורה והורה
שא בלבו מאמי מתחייב להוציאה וגרשה .אח"כ
ע"ש במהרמ"ל. נתברר הדבר ששקר הדבר ויש להאשה אמתלאות
הראוי' .והורה הגאו נב"י זצ"ל דמטע חתיכה
˜Â„˜„Âנכו הוא בלשו רש"י ,ומיהו טעמא בעי דאיסורא שריא ,א מטע מוציא אשתו משו ש
רע אע"ג דלא אמר בשעת גירושי משו ש רע אני
מה ראה רש"י על ככה ,ובחידושי· אמרתי מוציא ,מ"מ כיו שהורה המורה שמחייב להוציאה
דבתשו' מהרי" לב )ח"ג סי' צא( אחד אמר שמגרש אי ל אמירה גדולה מזו ואסורה לו .ומ"מ מותרת
אשתו משו שאינה רוצה לתת לו קרקע ידוע ,ואחר לעלמא דכיו דנהגינ עכשיו עפ"י סדר גטי שלפנינו
גירושי נתרצית לתתה לו ,וכתב דמאי דפליג רש"י לומר שמגרש בלי שו תנאי הא מגרש בפירוש בלי
ותוס' דלרש"י הוא תנאי גמור ולתוס' לעז בעלמא,
היינו דלא ]אמר[ א אלא משו ,וס"ל לתוס' דאי שו תנאי כלל אלו דבריו ז"ל ש .
זה לשו תנאי .ומעתה י"ל ע"כ לא פליגי תוס' אלא
בלשעבר משו ש"ר אני מוציא ולא א שטית אבל ‰ ‰Âדבריו לקוחי מדברי הב"ח א"ע סס"י קמ"ח
בלהבא כגו משו שלא תת לי קרקע פלונית מודי
תוס' דהוה תנאי דלהבא ע"ש ,ומעתה אומר אני בגט שכיב מרע שנותני' עפ"י תיקו מהר"י
רש"י נמי לא ס"ל דלשו משו ש"ר יהי' לשו תנאי מפרי"ש בלי שו תנאי ,אע"ג דכולנו יודעי שאינו
לשעבר ולעז לא ס"ל לרש"י ע"כ פירש"י דהתנאי מגרש אלא משו חשש מיתה וזיקת יבמי ,מ"מ
היא בלהבא א ימצאו הדברי בדאי ולא תרצה כשק ממטתו לא חיישינ לומר אלו הי' יודע
להנשא לו לא יהי' גט כנלע"ד ,ולפ"ז בזה"ז שיבריא לא היה מגרש ,משו שנוהגי לומר לו
שיגרש בלי שו תנאי‡ א"כ תו ליכא למיחש .אלא
שקורעי' הגט מוכח דלא הוה תנאי וא"ש. דחזינא דהב"ח הוסי שא יש לפקפק על זה הרי
קורעי הגט ,ובשכ"מ שמגרש על תנאי אפי' אומר
‰Î ÔÓÈÒ
‡[„È 'ÈÒ Ú"‰‡ Ò"˙Î ˙"¢ 'ÈÚÂ] .Ú¯ Ì˘ ‡ÈˆÂÓ È·‚ ‰"‰Â .
·.˘"Ú · ,‰Ó ÔÈËÈ‚Ï 'ÈÁ· Î"˘ÓÏ Â˙ ÂÂÎ ‰‡¯ .
