Page 138 - 4
P. 138
˘‡ ˙ÂÏאב העזר חלק א ˙·¢˙ ˆÁ
י"ל אי אד עושה בעילת הפקר בלי קידושי ,אבל ‡ Ì Óנלע"ד עדיי יש לפקפק דהרי אומרי' בשעת
כשהוא ע"י קידושי אע"ג דדינו כדי זנות לא
איכפת ליה כנ"ל לפירש"י .מ"מ הרווחנו לומר מסירת הגט לידה הרי את מגורשת מעכשיו
דמתני' קמייתא משו ש"ר ונדר סתמא כפירושו ואי נימא דחיישי' לגילוי דעת דתנאי א"כ ה"ל תנאי
באמר ,א מתני' דאיילונית דלר"י הוה אסורה לו דמעכשיו שא ימצאו דברי' בדאי' והיא תרצה
מיירי בלא אמר דבאמרה לו לא בעי אמירה כמ"ש להנשא לו יהי' גט מעכשיו ויחזור ויקדש אותה
ר" הנ"ל ואהא קאי רבנ ולדידהו לא הוה איסורא ויבר ז' ברכות וכיו דהוה מעכשיו אי ראי' ממה
שקורעי' הגט דבמעכשיו אעפ"י שיקרע מגורשת ויש
ומדלא אמר לא חשו לקלקולא וא"ש.
לפקפק על הוראת נב"י הנ"ל.
¯ÂÊÁלהנ"ל בנידו שלפנינו יש לפקפק א לסמו
‰ÈÓאעפ"י שיש לפקפק כנ"ל מ"מ הוראתו
במה שאמר בלי שו תנאי .ומ"מ נראה דלרוב
גדולי האחרוני אפי' לא נקרע הגט אי לפקפק כלל בקדושה בעובדא דיליה ,ובמחילת כבודו
ועט"ז סי' קמ"ד סק"ו .ובנידו שלפנינו נ"ל בלא"ה נעל ממנו דברי ר" פ"ב דשבועות )מ ,א( ש אשה
אי חשש דלא אמר אלא המוציא משו ש"ר והוסי שאי לה וסת דלר"מ יוציא ולא יחזיר עולמית ,וה"ה
הטור וש"ע משו ש"ר שיצא עליה ,ולאפוקי א לא לדיד ברואה מחמת תשמיש ,כ' הר" דהת אפי' לא
יצא ש"ר אלא הבעל רוח רעה מבעתו וחושד בכשרי אמר מחמת וסת אני מגרש מ"מ כיו שאסורה לו
כפפוס ב יהודא סו גיטי )צ ,ב( דודאי משו סתמא כפירושו דאי אד מקיי אשה האסורה לו,
פרוצות לא שיי לומר שתוסרנה כל הנשי כי מה שוב הקשה הר" א"כ למאי ניחוש אלו הייתי יודע
עשתה והוא חושדה .ועמ"ש תוס' ש ד"ה שלא יהיה לא הייתי מגרש הרי הי' מוכרח לגרשה ותי' דאי
וכו' ,והת אי שיי פרוצות דמה לו לעשות ע"ש, ב"ד כופי' להוציא ע"ש ,למדנו מהר" ג' דיני יש,
ונהי דלאיד לישנא שיי פרוצות דמ"מ ע"כ עשתה היכי דכופי להוציא אפי' אמר בפי' משו כ אני
מעשי שהביאה עצמה להיות שותא בפי הבריות, מוציא אינה אסורה לחזור לו ,דלא מצי למימר אלו
אבל א לא יצא עליה ש"ר רק הוא חושדה בשג הייתי יודע לא הייתי מגרש שהרי כופי להוציא,
שיש בלא"ה מריבה ביניה שנראה מחמת שנאה והיכי דאסורה ואי כופי אי צרי אפי' אמירה
חושדה וה"ל שקר ולא שיי פריצות ,וכיו דללישנא ואפ"ה אסורה לחזור לו ,והיכי דליכא איסורא אלא
דפריצות דוקא ש"ר ולא חשדא בעלמא ,הה"נ הוא חושש לש"ר או נדר אז כשאומר משו ש"ר
לקלקולא לא מצי מקלקל ]לה ולומר[ אלו הייתי יודע וכו' אסורה להחזירה ,וא"כ בעובדא דנב"י דהמורה
שהדברי בדאי ,היינו א מתחילה האמי למוזרת פסק לו שמחוייב להוציאה לא שיי לומר אלו הייתי
בלבנה ועכשיו נודה שפטומי מילי בעלמא נינהו,
אבל חשד בעיניו מה נולד עתה מה שלא היה יודע יודע וכ"כ בס' בית מאיר סי' יו"ד )סע' ו( ע"ש‚.
קוד .ועיי' רמב" יבמות כ"ה ע"א כ' א לא נודע
דברי בדאי ורוצה להחזיר' הי' מותר דהרי אי נמי Ìȯ·„·Âהללו יש להסביר מ"ש הרב"י ס"י דרבנ
הית' ניסת לא הו"מ לקלקל' דהרי לא נמצאו דברי'
בדאי אלא מ"מ אסורה לו משו דשויה אנפשיה אדרבנ לא קשיא ,דמתני' קמייתא מיירי
חתיכא דאסורא ע"ש ,וזה בש"ס שאומרי' דברי באמר' ומתני' דאיילונית מיירי בלא אמר ע"ש והוא
מכוערי שלפי אומד ש"ר היתה אסורה עליו לפי מה קצת דוחק ,ולהנ"ל ניחא דהא ר' יהודה ס"ל ביבמות
שחשש לו ועיי' גיטי פ"ט ע"א אבל במה שהוא לא )סא ,א( איילונית זו היא זונה האמורה בתורה ואפי'
ישראל דאינו מוזהר על הזונה וה"ל בעילת זנות
ע"ש .וצ"ל מ"ש רש"י בגיטי מ"ו ע"ב אאיילונית
דבעיל לש קידושי דאי אד עושה בעילת זנות
אע"ג דלר"י קיימינ דכל איילונית בעילת זנות הוא,
‚‰˘¯‚Ï ·¯‰ ÂÏ ‰¯Â‰˘ ‰Ó„ Ú¯ÙÓÏ ‡˙ÏÈÓ È‡Ï‚‡„ ‰È„È„ ÔÂ„È È ‡˘„ ,Ô"¯‰ ȯ·„Ó ·" ‰ ÏÚ ˙¢˜‰Ï Ôȇ„ ·˙Î ·"Ò È 'ÈÒ Ó"·‡· .
‡˙Ú„‡ ¯ÓÂÏ ‰Ï˜Ï˜Ï ÈˆÓ ¯ÈÙ˘ Î"‡Â ,‰„ÂÒÈ ˙ÂÚË· Ë‚‰ ˙ È˙ ÏΠ,ÏÏΠʇ ÂÈÏÚ ‰¯ÂÒ‡ ‰˙ȉ ‡Ï ‰˙ ÈÊ ‡Ï ‡‰„ ,‡Â‰ ˙ÂÚË
„„È 'ÈÒ Ú"‰‡ Ò"˙Î ˙"¢ 'ÈÚ .‰˘¯‚Ï Ê‡ ‰È‰ ·ÈÂÁÓ ˙ÂÚË Ì¢ ‰È‰ ‡Ï Ë‚‰ ˙ È˙ ˙Ú˘·„ Ô"¯‰„ ‡È‰‰· Î"‡˘Ó ,ÍÈ˙˘¯‚ ‡Ï ÈΉ
‡·˙Î ‚"˜Ò Ì˘ ˘"˙Ù·Â .Á"˜Ò È 'ÈÒ Ú"‰‡ ‰˘Ó ˙È· ‰‡¯Â .È"·Â ‰ ÏÚ Ó"·‡‰ ˙‚˘‰ ÏÚ Î"˘Ó  'ÈÒ ‚"Á ˙"„‰Ó Ó"¢ ˙"¢ „ ˙Â
·,¯ÈÙ˘ Ì˙‰ÈÓ˙ ‰˙ȉ ,‡ÈˆÂ‰Ï Â˙‡ ÂÙÂÎÈ˘ ·¯‰ ˙‡¯Â‰ ‰˙ȉ ÂÏȇ ȇ„„ ,·" ‰ ÏÚ Ò"˙Á‰Â ¯È‡Ó ˙È·‰ ˙‚˘‰ ÔÈ·‰Ï È˙ÈÎÊ ‡Ï :Ï"‰Ê
‡Ú"¢‰ ÌÈÈÒÓ ,‰‡ÈˆÂ‰Ï ·ÈÈÁ ‰ ÈÓ‡Ó Ì‡„ ' ÛÈÚÒ Â"˘ 'ÈÒ Ú"¢· ¯‡Â·Ó‰ Ù"Ú ‰È‰ ‡ÈˆÂ‰Ï ·ÈÂÁÓ˘ ·¯‰ ÂÏ ˜ÒÙ˘ ‰Ó ‰‡¯ ‰ ÈÙÎ Í
‡·Ô"¯‰ ȯ·„ ‡·¯„‡ Î"‡Â ,ÂÏ ¯ÂÊÁÏ ‰¯ÂÒ‡ ‰¯ÈÓ‡ ‡Ï· ÂÏÈÙ‡„ Ô"¯· Ì˘ ¯‡Â·Ó ÔÈÙÂÎ Ôȇ Ï·‡ ·ÈÂÁÓ„ ‡ ‚ ͉·Â ,Â˙‡ ÔÈÙÂÎ Ôȇ Ï
.[„"ȉ Â"ËÙ ˙Â˘È‡ 'ω ˘"‡ 'ÚÂ] .·"Â Ï ‡˙ÚÈÈÒ Ì‰