Page 141 - 4
P. 141
Ì˙Áסימ כז ‡˜ ¯ÙÂÒ
לכופו ע"י כפיות מ הצד ,שעי"ז יתרצה לגרש כגו נולד ספק א אסורה לבועל או לא ,נמצא כשנתגרשה
מבעלה נתחזקה מאיסור לאיסור ,כמו יצאה מחזקתה
להפרישו מהקהל ולאסור ביתו עד שירצה לגרש. מחיי ביבמות ל"א ]ע"א[ ובש"ע י"ד סי' נ' ,ורק
לבעלה לא נאסרה ,לא נאמר שהוא לא גר איסור,
ומדנישאת לו וחז"ל אמרו דעי"ז נתחזק החשד ע"י בודאי א בא עליה הרי גר איסור והבעל לא ידע
ואש ,והוא הבועל בעונו של בעל יומא"ס ,Êרק אי
עצמ ,א"כ פשיטא דיכול הבעל לפטור עצמו בנו כח להוציא מחזקת התירה לבעלה הראשו ,אבל
להשני נתחזקה מאיסור לאיסור .על כ לפע"ד כל מה
מתשלומי המאה זהובי .ולא דמי לחליצה מוטעת שיש בידו לעשות להפריד זה מזה יעשה וה' עמו.
שכ' כמה פוסקי דאע"ג דחליצה כשרה ,מ"מ ‡ Íמ"ש שלא הי' קידושי כ"א בעדות קרובי
כופי לשל לו שכר פעולתו שהתנה עמו ככל ויוציא' בלא גט .יהיה מתו מעיי בדבר אי
יהיה ,וא תצטר גט יהיה מתו בעני הכפיה ,טוב
פועל שהתנו עמו לשל כ וכ א ראוי לית
הרבה ה"נ .אבל בעובדא דיד לית דינא לפע"ד
שהבעל פטור.
.„"ÚÏ ‰ È˙·˙Î ‡ È„Ï Ú‚Â ‰
.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó . "‡ ‰Î¯·· ÌÂ˙Á‡Â
ÊÎ ÔÓÈÒ
][È ˘ Ë‚ Íȯˆ˘Î ÌÂÈ 'ˆ ˙ ˙Ó‰
שכתב לוי ולא היה המגרש לוי שהוא בטל מדינא ˘„·ΠÔȈӉ ÔÈÈ„‰ ‚ÏÙÂÓ‰ ·¯‰ ‰"‰Ï Ë"ΠÌÂÏ
וכמא דליתא ג ר"ת מודה דמוני משני .וכ הקשה .‡"ÚÈ Û‡ÁÂÙ ˜"˜„ ÔÈÈ„ È" Á¯Ê '‰Ó
ב"ש )סקי"ג( והניחו בקושיא. ‚ ‰"Èהגיעני .נידו מא דהוא שסידר גט ונמצאו ד'
][Ï"Ó¯‰Ó Ï˘ Â˙Ϙ ·Â˘È ערעורי שעל ידי זה הצריכו לגט אחר.
ונפשו היפה בשאלתו אי צריכה להמתי צ' יו מגט
‡Ï„Âלשויא להגאו מהרמ"ל טועה נ"ל דיש להבי השני או לא ,כי כבר נשתדכה ויש לחוש לביטול
מ"ש בקידושי טעות דלא צריכא קטנה שידוכה.
להמתי ולא אמרינ לא פלוג רבנ משו דלא
שכיחא לא גזרו ביה רבנ וכמבואר בש"ע ש מש"ס ‰ ‰דבר זה במחלוקת שנוי בתוס' שלהי גיטי )צ,
יבמות ל"ד ע"ב דהחליפו לא שכיח ע"ש ,ומאי שנא
בגט בטעות דלא נימא כ .צ"ל טעות בגט שכיח א ד"ה והלכתא( ר"ת ס"ל גט שנפסל מחמת
ובא ,משא"כ בקידושי דהחליפו ודאי לא שכיחא, ערעור ולעז והצריכה גט שני אינה צריכה להמתי
וס"ל להרמ"ל דטעות כי האי לכתוב לוי במקו צ' יו מגט שני ,ור"י פליג דלא פלוג רבנ בתקנתי'.
שאיננו לוי הוה לא שכיחא כמו החליפו בקידושי . וקיי"ל בש"ע ]אה"ע[ סי' י"ג )סעי ט( כהר"י
ונהי להר"י דהחמיר בנפסל גט הראשו בלעז בעלמא להחמיר .אלא שמהרמ"ל בתשובה סי' קי"ז הקיל
שהיה ראוי להקל ,ומ"מ החמיר שלא לבדות מלבנו בגט שנכתב בו לוי ונודע שלא הי' לוי והצריכה גט
מה שלא נזכר בהדיא בש"ס ,הה"נ דאי להקל אחר והגט השני נשתהה בי כתיבה לנתינה שנה
בהחלי בגט לוי במקו שאינו לוי שאי לנו לבדות תמימה ,וכ' משו ביטול שידוכי יש לצר ב'
קולא מלבנו .מ"מ לר"ת דמקיל בגט שנפסל משו קולות ,קולת הרי" דס"ל מוני משעת כתיבה,
לעז מכ"ש שנקל בנפסל בטעות גדול דלא שכיחא וקולתו של ר"ת דמוני מגט הראשו ויש להקל
כנ"ל .ע"כ ציר שיטה זו ע שיטת הרי" דמוני משו ביטול שידוכי .והקשה הרב חלקת מחוקק
)סק"ז( דדברי מהרמ"ל תמוהי ]ד[ע"כ לא התיר ר"ת
משעת כתיבה. אלא א הגט הראשו היה כדינו רק מחמת לעז
בעלמא נפסל ,אז ס"ל מוני מגט הראשו ,אבל הכא
.[˙ÓÂÈ :·Â˙Ή Ô¢ÏÓ] .Ê
