Page 139 - 4
P. 139
Ì˙Áסימ כו ˈ ¯ÙÂÒ
ראה דברי מכוערי וג לא מצא דברי בדאי ע"כ .˜"˜Ï ÍÂÓÒ Ô‚¯ÚÈ . "‡ „"Î
נ"ל דמותרת להחזיר לו ומותרת לכולי עלמא בלי .˜"ÙÏ Á"ˆ˜˙ ÊÂÓ˙ 'Á '‡ ÌÂÈÏ ¯˜Â· ¯Â‡Î ·"Ù
.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó פקפוק בעזה"י.
ÂÎ ÔÓÈÒ
][‰¯ÈÊÁ‰Ï ‰ˆÂ¯Â Ú¯ Ì˘ ÌÂ˘Ó Â˙˘‡ ˘¯‚Ó‰
)ש ד"ה מפני( דאע"ג דהסנהדרי לא מצו אסרי כיו ]‡ ‡˙„Âנחשדת שיצא עליה קלא דלא פסיק ואפשר
שלא נתקבלו עדות בפניה ,וע"פ דברי רוה"ק שידע
המעשה ע"פ נביא אי פוסקי די ,וא"כ לא קשה אפי' עידי כיעור והבד" דיברו על לב
על הסנהדרי מ"ט לא אסרוהו ,אבל על דהע"ה הזוג להפרד זה מזו בגט פטורי טר שיוגבה עדות
עצמו קשה שהרי ידע בעצמו שבא עליה ונאסרה וכ נעשה והתפשרו לית לה מאתי לכתובה תיכ ,
עליו ואי לא אסרה על עצמו ולשו מ"ט לא ועל מאה זהובי ח"כ· לפרוע לה לזמ והתרו
אסרוהו פי' שהסנהדרי היה לה להודיע לו שא הבד" להנטע שלא ישא אותה כי היא אסורה לו
יודע בעצמו שבא עלי' נאסר' עליו ]ומ"ש ע"י נביא ולא שמע לקול ונסע למקו אחר וקדשה ונשאה
לא נאסרה ביארתי במק"א[‚ .הארכתי בזה ,כי היה ש וכפי הנשמע לא הי' בשעת קידושי רק עדי
קרובי ורוצה לחוות דעתי א חייב להפריש
משמע לי מדברי מעלתו שלא פי' כ . בבוא לבית כיו שנשאה אחר התראת ב"ד ומכ"ש
שלא הי' כא קדושי ויצטר לקדשה שנית בפני
¯ÂÊÁלהנ"ל ,וא"כ על קושיא זו ע"כ צריכי אנו עדי כשרי וזה ודאי לאו שפיר דמי ,עוד מסתפק
השואל א הבעל ראשו המגרש מחויב לשל לה
לומר או אונס הוה וכיו שלא אסרה על הבעל הח"כ של מאה זהובי שנת לה בשעת הגירושי [.
לא נאסרה על הבועל ,אבל לעול חטא דוד ,או נאמר
גט כריתות כתב .ועתה בא רבי להוכיח ע"כ גט ‰ ‰Âפאר רו מכ"ת צלל במי אדירי בהא דכ'
כריתות דאל"ה אי לו בה ליקוחי ואי כתיב ולקחת,
ועל זה הוקשה ]לה [ דאפי' אי ]אמרינ [ חטא שלא בית שמואל סי' י"א סק"ג דמשמע מתוס' פ'
נכתב גט כריתות והא דלא אסרוה משו דאונס משרי במה בהמה )נו ,א ד"ה ליקוחי ( דהיכי דלא גר איסור
שרי עכ"פ יש לו בה ליקוחי ,ולא הו"מ תוס' לשנויי לבעל אינה נאסרת לבועל והכא לא גר איסור
דרבי ס"ל מסברת חו דאפי' אונס נמי נאסרה על לבעל .ומזה קשיא ליה שיטת ר"ת )בתוס' יבמות כד,
הבועל ומש"ה אמר גט כריתות ז"א ,דעכ"פ מקרא ב ד"ה אמר( דתצא מרוכל ולא מבעל דהוה קלא דבתר
דליקוחי לא מוכח מידי אלא ה"ל למימר מ"ט לא
אסרוהו שהרי פשיטא ליה אפי' באונס אסורה לבועל נישואי ,א"כ ג מבועל לא תצא והארי בזה.
וע"כ לא חטא וגט כריתות כתב ,ומדלא אמר הכי אלא
אמר ליקוחי יש ל בה ,משמע אפי' יש ל תירו על ‰ ‰Âנכתוב לקמ אי"ה דאינו עני לכא כלל ,א
קושיא מ"ט לא אסרוה היינו אונס הוה ,מ"מ מקרא
מוכח דגט כריתות כתב ,מדיש לו בה ליקוחי ,ועל זה אדאתאינ להכא נדבר מדברי בית שמואל
קשה הא לתי' דאונס נמי יש היתר לקוחי ,ונדחקו האלו ,דבאמת מתוס' פ' במה בהמה לא מוכח מידי
תוס' ליקוחי של היתר גמור לא הוה .מ"מ לפ"ז לא דהת קאמר ש"ס רבי מהפ בזכותיה דדוד דדריש
מוכח מידי ,דס"ל תוס' למסקנא דדוד לא חטא דגט לקחת ל ליקוחי יש לו בה ומוכח מקרא זה דגט
כריתות כתב י"ל אזלי' לחומרא ואונס אסורה לבועל. כריתות כתב ועל זה הוקשה לתוס' דילמא לעול לא
כ' גט כריתות .ולפו אותה הס"ד דלא כתב גט
ודברי המביאי ראיה מדברי תוס' אלו צ"ע. כריתות תקשי קושית ש"ס )כתובות ט ,א( מ"ט לא
אסרוה עליו ,וזו קושיא עצומה כמ"ש תוספ' כתובות
ÂÎ ÔÓÈÒ
‡.Ô¢‡¯ ÒÂÙ„·˘ ¯ÙÒ‰ ˙ÂÁ˙ÙÓÓ ÛÒ ‰ ·Ï ȇˆÁ È ˘ ÔÈ· ԇΠÛÒ ‰Â ,‰¯ÒÁ ‰Ï‡˘‰ ¯Â˜Ó· .
·.ÛÒÎ ÛÂÏÁ = .
‚.Á"¯ 'ÈÒ Á"‡ ˙"¢ ‰‡¯ :Ô‡Î Ì˘¯ ˜"‰ÂÙ„· .
