Page 192 - 4
P. 192
˘‡ ˙ÂÏאב העזר חלק א ˙·¢˙ ˜·
א"כ לכ אמר גזל דבריה מפני שהוא נאמ כאשה והרא"ש ילפי דישראל פסול לעדות מה"ת נאמ
דעלמא א להפסידה כתובתה אבל גזל תורה אינו במסל"ת מכ"ש דנכרי וממילא ה"ה דנאמ ביש
נאמ להפסידה כתובתה אבל להשיאה וכ שלא רגלי לדבר להנוב"י( .והרי חמש נשי ששונאות זה
תשתה נאמ הוא וא נאמר לדעת גדולי האלו את זה גרוע מנכרי מסל"ת דנכרי מסל"ת נאמ ואלו
דפשיטא לתלמוד דא גזל דאוריית' אינו נאמ אי נאמנות ולדברי הנוב"י גריעי נשי אלו א
להפסידה כתובתה בסוטה שיש רגלי לדבר ה"ה מנכרי המתכוי להעיד ביש רגלי לדבר והרי בסוטה
דאינו נאמ להשיאה באומר מת דוחק הוא .ועכ"פ שיש עידי קינוי ועדי סתירה ה' נשי אלו נאמנות
יהי' סתירה לדברי הנוב"י כיו דאינו נאמ עכ"פ לומר שלא תשתה ולאוסרה על בעלה והרי הת יש
להפסידה ברגלי לדבר ה"ה דאינו נאמ לומר מת רגלי לדבר א"כ א נכרי מתכוי להעיד וה"ה
ישראל פסול מה"ת ראוי להיות נאמ ואפ"ה כתב
בעלה להשיאה ואי להארי עוד בזה. הרמב" בפרק א' מהלכות סוטה הלכה י"ד דדווקא
פסולי עדות דרבנ נאמ וכ"כ הכ"מ ש בש רש"י
ÌχÂא אנו צריכי כלל לרגלי בדבר בזה כבר הרי דנכרי כל שמתכוי להעיד אינו נאמ אפילו
אמר רבינו הגאו ני' שנראה שיש קישור היכא דחמש נשי נאמנות.
הדברי למדי בדברי העכו" המסל"ת ומו"ה ני'
כתב מעלתו הארי בתשובתו וחידש דברי ÈχÂיש לדחות דהת חמש נשי אלו אי נאמנות
במחלוקת הריב"ש והר" בזה הדי א צרי להיות
קישור הדברי ולא העתיק מעלתו ני' ,ולא יפה רק משו שיש רגלי לדבר ,וא"כ אי לנו רק
עשה מעכ"ת ני' בזה שלא הי' לקצר במקו שאמרו דמסל"ת נאמ ג"כ אבל שיהיה הנכרי במתכוי
להארי )העתיק לי מכל הפלפול ההוא רק מ"ש מ"ו להעיד נאמ הת אי ראיה כמוב דכא נאמנות
הגאו בזה"ל ונידו דיד דמל"ת א ע"א בעדות נשי אלו מפני שיש רגלי לדבר ולא ידעתי מאי
אשה מדרבנ להקל כי יש כח ביד חז"ל לעקור דבר קשיא ליה להרב המגיד ול"מ ש ממה שכתב
אבל מדאמרינ )נראה שצ"ל מדאורייתא( איתתא הרמב" בהלכות תרומות דאי הצרה נאמנות כלל
בחזקת א"א קיימא לולי שרבנ הקילו וא"כ היכא ומותרת לאכול תרומה מהא דמהמנינ להו כא כי
שנתכוי להעיד הגוי בזה לא האמינו חז"ל וחזר פשוט הטע דסוטה רגלי לדבר וכ מבואר
הדבר לתורה והרי חזקת א"א וא"כ כל ספק בזה
להחמיר א לפמ"ש הרמב" דדאורייתא היא בירושלמי שהביא התוספות ש בסוטה.
שהדבר ידוע שהאמת כ כי כבר מת הבעל וא"כ מה
שלא האמינו בנתכוי להעיד אינו משו דחיישינ ÌχÂקשה להגדולי שכתב הה"מ ומל"מ פרק
ל"א מ"ש )נראה שצ"ל דמשקר"ר( ]צ"ל כדלפנינו
"שמא לא מת"[ אלא שאסור לקבל עדות נכרי נמצא י"ב מהלכות גרושי סו הלכה י"ז דחמש
מחזקת א"א יצאה והבא עלי' פטור רק אסורה לקבל נשי אינ נאמנות אפילו מסל"ת ולדידהו גריעי
עדותו ולעשות מעשה ע"פ א"כ בכה"ג י"ל ספיקא נשי אלו מנכרי דנאמ במסל"ת לדידהו לכאורה
להקל עכ"ל אדמו"ר הגאו ני' לפי מה שהעתיק תמוה וודאי כיו שיש עדי קינוי וסתירה חמש נשי
אלו נאמנות דגריעי מנכרי כ"ש דנכרי וכ"ש ישראל
מעלתו. פסול עדות מה"ת דראוי להיות נאמ א"כ אמאי
התנה הרמב" ש דווקא פסולי עדות דרבנ נאמני
‰Ê·Âלא ירדתי כלל לסו דעתו הרמה דע"כ לא ולא פסולי מה"ת ודוחק לומר דהרמב" לא פסק
ש דפסולי עדות דרבנ דווקא משו דכ' דנאמני
נחלקו הפוסקי אליבא דהרמב" הוא רק
בע"א כשר וכ באשה ועבד וכדומה דפסולי רק א להפסידה כתובתה.
מגזה"כ בזה דעת התשב" וסיעתו דהרמב" ס"ל
כיו דמילתא דעבודי לגלוי הוא ע"א נאמ מה"ת ‰ÊÏÂאי גזל דאורייתא נאמ דג חמש נשי אי
אבל בעכו" דכתיב אשר פיה דיבר שוא י"ל )עיי
נדה ד' מ"ה( ואפי' פסולי עדות דאורייתא נראה דלכ"ע נאמנות להפסידה אבל שלא תשתה דהת
לא מהימני אדאורייתא האחי יורדי לנחלה ע"פ נשי אלו נאמנות ה"ה דגזל ד"ת נאמ כי מלבד
וכ"ה בתשב" ח"א וכ"כ בעזרת נשי למהר" שאי לשו הרמב" מורה כ כי היה לו לפרש עוד
יקשה מאי פרי ביבמות ד כ"ה ע"ב מהא דר'
ב"ח. מנשה דאמר גזל דדבריה כשר לעדות אשה הא
גזל ד"ת לא ומנ"ל לדחוק כ הרי פירש רש"י ש
בד"ה לעדות אשה היינו מת בעלה וסוטה שנסתרה
