Page 194 - 4

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫˜„‬

‫להפטר ממנה ואי זה רחוק בחק העכו" ‪ .‬וא"כ‬ ‫דקרוב לאו משו דמשקרי אי הפירוש כי ברור‬
‫אולי כאשר באיבה גילה מה שלא היה לגלות אולי‬ ‫שאינ עתה בעדות זה משקרי דא"כ וודאי אי‬
‫כ שקר ענה בה ורק עלילות דברי ש עליה‬ ‫אפשר לפסל דהא לא איברי סהדי אלא לשקרי רק‬
‫להכחידה מ העול ומחמת איבה אמר מה שאמר‬ ‫דאנו אומרי שאי טע פסלות לעדות דחשידי‬
‫וכבר כתב בעזרת נשי בס"ק ק' בש מהריב"ל דכל‬ ‫לשקר כמו בגזל ואינ רק גזירת הכתוב הוא‬
‫היכא שיש לחוש כי מחמת איבה אמר העכו" כ‬ ‫כדאיתא הת בב"ב יע"ש אבל לעול עתה שגזרה‬
‫אינו נאמ והוא מסיק כי תלוי בראות עיני הדיי ‪.‬‬ ‫התורה כ אמרינ דמשקרי ואינ נאמני לעדות וס"ל‬
‫והב"י הביא בש רי"ו דכל היכא שיש לחוש כי‬ ‫לר"ע כיו דהתורה אמרה דאלו אי נאמני לעדות‬
‫שכרה את הנכרי אי להאמי רק מ הסת אי‬ ‫אי אפשר להאמינ בעדות אשה רק ע"א כשר‬
‫חוששי ופסקו הרמ"א ועכ"פ נראה שצרי לחקור‬ ‫דהתורה האמינו מע"א באיש אבל ק הוא לעדות‬
‫אשה כמו דאיתא בספרי שהביא פ"י בסוגיא דתרי‬
‫כל שיש מקו לתלות ולחוש בדבר‪.‬‬ ‫ותרי והנוב"י‪ ,‬והת ליכא למיל רק עד כשר כמו‬
‫בשבועה אבל מסל"ת אינו עדות כלל והתורה לא‬
‫‪ ‰"‰Â‬כא שהדבר זר שיאמר לפ"ת על אשתו כי‬ ‫פסלתו ולא האמינתו רק הוכחה דאי אד עשוי‬
‫להסיח לפ"ת דברי שוא ושקר והוי כעי חזקה‬
‫שפכה ד נקי בארצות האלה שיש בחמלת‬ ‫וכמ"ש הט"ז בי"ד ריש סימ צ"ח רק דאי הוכחה‬
‫ה' עלינו משפט מות להשופ ד נקי וידוע דבר זה‬ ‫זו אלי כ"כ להתיר ע"י איסור תורה עכ"פ באיתחזק‬
‫לכל וודאי צרי לחקור מה ראה על ככה להגיד כ‬ ‫איסורא‪ ,‬אבל בעדות אשה יש לסמו על דייקא‬
‫על אשתו א לא היה לו איבה עמה‪ .‬וכ אופ‬
‫הריגתו ששפכו זפת לתו פיו ובפניו לא היה חבלה‬ ‫ומנסבא וסמכו על הוכחה דמסל"ת‪.‬‬
‫כלל הוא דבר זה וכמעט א"א לשני ב"א לעשות‬
‫לאד אחד מבלתי שישפו על פניו א לא כדר‬ ‫‪ ‰˙ÚÓÂ‬אי קושיא על הריב"ש שפוסל מסל"ת מפי‬
‫שהיה ב"ד של ישראל עושי בפתילה של אבר וכ"ז‬
‫זר ורחוק לשני ב"א לעשות לאד גדול קומה וג‬ ‫מסל"ת מהא דר"ע כלל דכיו דלרבנ אשה‬
‫מה היה כי שהתה אשה עד עתה לשאול על היתירא‬ ‫וקרוב נאמני בעדות אשה ראוי להאמי א אשה‬
‫אחרי כי כבר זה ששה שני הגיד הנכרי מסל"ת‬ ‫מפי אשה ועבד דהרי אי חשודי לשקר וכמ"ש‬
‫מהריגת בעלה‪ .‬ולזה בכל אלה יש לחוש לפענ"ד‬ ‫הרשב"א במיוחסת סי' קכ"ח ולכ אי הפרש אשה‬
‫אולי יש בזה דברי בגו וצרי לחקור אצל הישראל‬ ‫מפי אשה למפי עצמה אבל מסל"ת שהוא רק כמו‬
‫השומעי דברי העכו" א לא היה חשש בעדותו‪.‬‬ ‫הוכחה כיו דאי הוכחה זו אלימא דהרי בשאר‬
‫איסורי אי סומכי עליה מני לנו כשיש עוד‬
‫‪ È ‰Â‬כותב את כל הדברי האלה לכבוד אדמ"ו‬ ‫ריעותא שהוא לא ראה רק שמע מפי אחר מני לנו‬
‫שיש לסמו דא לא שיקר הראשו לפ"ת אולי השני‬
‫הגאו ני' וא יראה ברוחב לבבו כי אי‬ ‫משקר זכר לדבר תרי מעוטי מש"כ הר" בא"ט‬
‫לחוש לזה יעשה כדבריו‪.‬‬ ‫בביצי דמגרע הרוב ועכ"פ כשאי העכו" בבירור‬
‫מסל"ת יש לעיי למעשה אבל בנידו זה שיש עוד‬
‫„·¯‪.˘"‡ ˘È‡Ó Ô˘‰ Â„È„È È‬‬ ‫ט"ע גמור וכמ"ש מו' ה"ג ני' דרחוק לספק בלאחר‬
‫ג' ימי וודאי שיש לסמו עליו וכדברי רבינו הגאו‬
‫˙˘‪¯ÙÂÒ ‰˘Ó ¯"¯Â‰Ó ‰Ï‚‰ ¯Â‡Ó Ô‡‚‰ ˙·Â‬‬ ‫ובקנ"ע בש מהראנ"ח כ' דתלי' בפלוגתא דלעיל‬
‫‪.Ï" ‰ ÏÚ Ï"ˆÊ‬‬ ‫א בעי קישור דברי והדר לקמייתא וכ"כ ג"כ‬
‫הב"ש אמנ כבר הכריע רבינו מפני ט"ע שיש‬
‫˘‪ÌÒ¯ÂÙÓ‰ Ô‡‚‰ ·¯‰ È˘Ù „È„ÈÏ ·ÂË ÏΠÌÂÏ‬‬
‫‪Ó"¯Â „"·‡ È" ¯È‡Ó ¯"¯Â‰Ó ˙"˘˜Î ‚ÏÙÂÓ‰‬‬ ‫לסמו וכ"ש בהצטר שניה יחד‪.‬‬

‫„˜"˜ ‪.‡"ÚÈ ËÂÓ¯‡È‬‬ ‫‡‪ ˙Á‬היא אשר לבני נוקפי בעדות זה כי נפלאתי‬

‫‪ Â˙¯˜È‬הגיעני בזמנו ואמרתי אניחנו עד עת פנוי‬ ‫אי אפשר שיסיח העכו" לפ"ת על אשתו‬
‫ועכו" אחר בפני ישראל שהרגו לישראל‬
‫לשוב על עמקי פלפולו הג שאינ נצרכי‬ ‫וכמתלהלה יורה זקי וחצי מות על אשתו לפ"ת‪.‬‬
‫להיתר עגונה הלז‪ .‬ואמנ נחליתי בטוב ישמע כל‬ ‫ולזה יש לחוש אולי באיבה גלה מסתורה מפני קנאת‬
‫ימי חנוכה העבר ובי כ ובי כ רבו כמו רבו כמה‬ ‫חמת גבר יתנכל עליה להפילה במכמורת בל תקו‬
‫אגריות הנצרכי לשעה‪ .‬ועוד כמה עניני שוני‬

‫אמרתי למהר המצוה עדי ‪.‬‬