Page 198 - 4
P. 198

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬                  ‫˜‪Á‬‬

 ‫פ יאבדו כל הדר ( ולא הובא לנו יותר כי א‬     ‫אי איה גליי ערקאנט שאלנוהו עוד אולי ראית‬
‫הוועסט של קארטו ממראה געלב ע שלשה בתי‬        ‫לבד אחר סימ החוט ולא יותר האט ער משיב‬
 ‫כיסי כאשר תאר מע"ל במכתבו א הערלי‬           ‫געוועזע אי האב איה א דער נאזע אויגע אונד‬
‫המוצאי' חתכו מה ג ההויזע דושעסטר א לה‬        ‫מויל ערקאננט אונד ווא טויזענד מענשע געוועזע‬
‫הי' מראה גרי ולא געלב ואפשר שט"ס נפל במכתבו‬  ‫ווערע דיא איה פא פארהער געקאננט האבע זא‬
‫ג שו ע שנאלל נשאר ביד הק' רק יאקב‬            ‫העטטע זיא איה אוי גליי ערקאננט‪ ,‬שאלנוהו‬
‫והשטרומפ נאבדו ג ארבע כנפות לא הי' עליו עוד‬   ‫עוד אי הכרת אחרי שהי' לפי דברי עדי מלא ד‬
 ‫בשעת תחלת עסק היהודי עמו או שנאבדו במי‬      ‫אשר שתת מפיו ותמיד נשמע רתיחת דמו ולפי‬
‫או ע"י הערלי שהוציאוהו‪ .‬שכחתי כי ג זאת‬       ‫שגופו היה נפוח היה ראשו לאחוריו וג הד שתת‬
‫העידו שני עדי הראשוני כי זקנו הי' משערות‬     ‫לאחוריו ובפניו והשיב כי אעפ"כ הכרתיו היטב כי‬
 ‫שחורות וג הי' בתוכ שערות הרבה געלבלי וג‬
 ‫מעט שערות לבנות כ"ז העידו לפני ח"מ בצירו‬            ‫חוטמיו וסביביו לא היו מלוכלכי ‪.‬‬
‫בד"צ שלי ביו ד' ח"י תמוז וכתבתי וחתמתי פה‬
‫עיר פעסט יו הנ"ל הק' ישראל סג"ל החופק"ק‬      ‫˜ˆ˙ הדבר שנה ושלש כי הכירו היטב ומשמעות‬

                     ‫הנ"ל‡‪.‬‬                   ‫לשונו מבורר שהכירו בט"ע ממש ווייל אי‬
                                             ‫איה גאנ גוט געקאננט האבע דע אי בי מיט‬
‫‪ ÏÎ‬הגב"ע דהכא ודפעסט הנ"ל העתקנו אות באות‬     ‫איה געבאהרע אונד אויפגעצאגע ווארדע א‬
                                             ‫אחרי שידענו כי הכרה זו גרוע היא לפי שלא חזוהו‬
‫מגופי' גב"ע בחתימות ידינו ובח"י הרב מפעסט‬     ‫בשעתו והרוצה לחפש בהתירא דהאי אתתא יצר‬
‫לראי' בעה"ח הק' יצחק איצק גריסהאבער מקראקא‬   ‫ג"כ סי' הכלי לכ שלחנו ג אחרי הבגדי אשר‬
                                             ‫כבר נמסר ביד הקצי ר' יאקב מקהלתנו )כי יראנו‬
            ‫חפ"ק פאקש ואגפי' יע"א‪.‬‬

‫‪ÁÓ ÔÓÈÒ‬‬

‫]·‪[‰ Â‚Ú ÔÈ Ú‬‬

‫]‪ÂÙ‚· ÌÈ ÓÈÒ ÔÈÚ ˙ÂÚÈ·Ë .â .‰˘‡ ˙„ڷ ˙"ÏÒÓ È‚ ˙ Ӈ .á .˘Ù ˙‡ÈˆÈ ¯ÂÚ˘· ÈÓ„„· ÍÈÈ˘ ȇ .à‬‬
              ‫‪[ÌÈÓÈ '‚ ¯Á‡Ï Û‡ ÌÏ˘ Û‚ ÏÚ ÔÈ„ÈÚÓ„ Ì˙  ȷ¯ ˙ËÈ˘ ¯Â‡È· .ã .ÂÈÏηÂ‬‬

   ‫]‡‪[˘Ù ˙‡ÈˆÈ ¯ÂÚÈ˘· ÈÓ„„· ÍÈÈ˘ È‬‬           ‫‪ „"Ú‬שאלה בהיתר עגונה אשת ר' ליב בר צבי‬

‫¯‡˘‪ ÔÂ‬תחלה נאמר במה דפשיטא ליה לפאר ר"מ‬      ‫מסעמני מק"ק פאקש כמבואר יפה הכל‬
                                              ‫בגביית עדות על טביעתו במי שאי לה סו‬
‫דע"י מסיח לפי תומו של הערל בעל‬               ‫ועדות המתעסקי עמו בקבורתו והאומרי סי' גופו‬
‫הספינה כבר יצאה האשה מאיסור דאורייתא שראוי‬   ‫ובגדיו אומר האמנ העני חמור מאוד אשת איש‬
‫להאמי על הטביעה ומשאל"ס דרבנ הוא‪ ,‬הדבר‬       ‫ואמנ המצוה רבה מאוד וחשו חז"ל הרבה לתקנת‬
‫צרי קצת לפני ‪ ,‬ולדינא ג אני אומר כ ‪ ,‬אבל‬     ‫בנות ישראל ע"כ נראה על דר משא ומת של הלכה‬
‫בתחלה צריכי לברר‪ ,‬דהנה לכאורה הדבר ידוע‬      ‫מה נעשה לאחותינו ביו שידובר בה ומה' ית'‬
‫ופשוט דא לא המתינו עליו כשיעור יציאת נפש‬     ‫אשאל עזר יסעדני ויתמו לבי שלא יזדקר לפני‬
‫עדיי היא בחזקת איסור אשת איש‡‪ ,‬והשתא אפי'‬    ‫מכשול וטעות ויצילני משגיאות ויתנו עידיה ברור‬
‫נאמר שמתו אריכות לשונו של המסל"ת יש להבי‬
                                                    ‫הראיות אשר על אדני האמת בנויות‪.‬‬

      ‫‪ÊÓ ÔÓÈÒ‬‬

                                    ‫‡‪.ÁÓ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï Â È·¯ ˙·Â˘˙ ‰‡¯ .‬‬
   ‫‪ÁÓ ÔÓÈÒ‬‬

‫‡‪.‡ ‰¯Ú‰·Â ‡Ò 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ‰‡¯Â ÁΘ 'ÈÒ ˙ÂÒÁÂÈÓ‰ ˙·¢˙· ‡"·˘¯‰ ȯ·„Î .‬‬
   193   194   195   196   197   198   199   200   201   202   203