Page 487 - 4
P. 487

‫‪ Ì˙Á‬סימ קטו ‪ÊÓ˙ ¯ÙÂÒ‬‬

‫אביה והזק הזה איננו אלא כאפוטרופס ויוע וכיו‬        ‫תמוהי מאי גרמי שיי כא וכי אנו מחייבי על‬
‫דטוע שלא נתפייסה מה לעשות יותר‪ ,‬אבל היכי‬           ‫שגר ‪ ,‬אלא שחייב עצמו לפייס הבת במה שיכול‬
‫שהנד משל האב לא ידעתי אי רשאי לית לה נד‬            ‫ומכ"ש שלא יגרו להיפו ‪ ,‬וא לא עביד כל מה‬
‫ולהתעסק כלל בשו צרכי שידוכי להשני א לא‬             ‫דאפשר מחייב לשל הקנס‪ .‬אלא מ"מ א"א‬
‫שתברר מה שנולד לה אחר שהי' אהובי זה לזה‬            ‫להשביעו על טענת ספק כי אי לנו טענת ברי שהוא‬
‫וכמו שבתשו' רמ"ע הנ"ל שנודע לה שאינינו בריא‬        ‫נתעצל ולא פייס‪ ,‬ומכ"ש שגר ע"כ שבועה אי כא ‪.‬‬
‫אול ולא גרע מאחר נישואי א טוענת מאיס עלי‬            ‫ובתשו' עה"ג סי' ע"ד נכנס בעובי הקורה להפ‬
‫ומתבררת טענתה בב"ד ואז מחויב האב לית לה נד‬         ‫בזכות תלמידו ורצה להשביע להאב וג לחייב הבת‬
‫כדכתי' ואת בנותיכ תנו לאנשי' ולא להשיאה למי‬        ‫בבושת צורבא בלי שו טע שהיה לה רק שטוב‬
‫שמאוס לה א בטענה מבוררת כדי מאיס עלי אבל‬           ‫לה נער רוכב סוס וע"ש‪ .‬ובכל זה לא נ"ל‪ ,‬ובבית‬
‫כנידו שלפנינו שהאב משדכה מיד לאחר הרי לפנינו‬
‫שאיננו אונס כי מי מכריחו לתת לה נד ע"כ ראוי‬              ‫מאיר סי' נו" )סע' ו( חולק עליו ג"כ‪.‬‬
 ‫להחרי עליו שלא לית לה נד ולא להתעסק לשו‬
 ‫צרכי נישואי עד תעמוד למשפט ותברר טע‬               ‫‡·‪ Ï‬אני תמה מאוד על הגאוני הגדולי האלו‬
‫מיאוסה בהראשו וית לו ב"ד רשות לשדכה לאחר‬
 ‫או יפייס הראשו וימחול לה אבל לא זולת זה‡‪.‬‬          ‫אשר קטנ עבה ממתני אי העלימו עיניה‬
                                                   ‫הקדושי מדבר פשוט הרי כל עצמו של הרשב"א‬
‫‪ ̇Â‬ישאל מה מוסי חר זה על הראשו שכבר‬               ‫בנוי על שהאב אונס דיטע עשיתי כל מה שביכולתי‪,‬‬
                                                   ‫ולא נתפייסה ומה לי לעשות עוד ותרקבא דדינרי אי‬
‫קיבל בשעת תנאי ‪ ,‬דבאמת חר בכתב הוה‬                 ‫ביכולתי וכ פירש"י בגיטי למ"ד ע"א וז"ל אטו‬
‫חר דלא כנב"י· כמ"ש במקו אחר‚‪ ,‬יש ויש‬               ‫תרקבא וכו'‪ ,‬והרי אי לו ואונס הוא והרי פייסה במה‬
‫דהעובר על חר שקיבל אינו מוחר א מקרי‬                ‫שבידו לעשות ולא איפייס' וכו' עכ"ל‪ .‬נמצא אי‬
‫עבריי עובר על חר וכשאי מחרימי' אותו‬                ‫ידעינ דהוה ביכולתו לפייסה ולא עביד‪ ,‬הרי חייב‬
‫ונחרימהו בפועל יקשה עליו כ ראוי להורות לגדור‬       ‫בקנס ועובר חר ונניח שיטעו שפייסה בכל יכלתו‬
‫בפני פריצי הפורצי גדר עול ‪ ,‬וה' יגדור פרצות‬        ‫ולא אפשר יותר ונאמי לו זה עכ"פ אסור לו לית‬
                                                   ‫להנד למשוד השני ולסייע כלל בשו סיוע של‬
                  ‫עמו ברחמיו‪.‬‬
                                                             ‫נישואי שהרי זה בידו עכ"פ‪.‬‬
‫‪Â"ˆ˜˙ ‰Î Á„ '· '‰ ÌÂÈÏ È‰‚ ·"Ù . "‡ „"Ή‬‬
                                            ‫‪.˜"ÙÏ‬‬  ‫‪ '¢˙·Â‬הרשב"א הנ"ל לא נזכר כלל מהפרזת נד ‪,‬‬

‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬                                 ‫וש הוה עובדא בבת הבת היתה והיתה‬
                                                   ‫יתומה ויש לה נדוניא וכל צרכי נישואיה מירושת‬

                                      ‫‪¢ ÔÓÈÒ‬‬

‫]·‪[‰ÈÏÚ˘ ‰Ó ÔÈÓ˘ ̇ ‰ Óχ ÔÈ Ú‬‬

‫˘‪ ÈÏ· ı¯Á‰ ‚ÏÙÂÓ‰ ‚"‰‡Ó‰ ·¯‰ 'ÂÁÓ "ÈÏ Ë"ΠÌÂÏ‬ספק כבר בא ליד פר"מ העתק מתשובתי‡ בעני‬
‫די אלמנה שמי מה שעליה וש נדרתי לפר"מ‬               ‫·‪̉¯·‡ ‰"ÂÓ ˙"˘Î ˙ÂÈÙÏ˙ Ï˙Ï „ÓÂÚ‰ ˙ÂÈÙÈÙ ÏÚ‬‬

‫ליקח מועד לעיי בהאי דינא ובמתיקות דבריו אשר‬        ‫‡‪.‡"ÚÈ ·"Ï ˜"˜„ „"·‡ È" ÔÓÏÂ‬‬

                                                    ‫‪„Ș ÔÓÈÒ‬‬
‫‡‪Ê"‰Ú·‡ (·" ˘˙ ÌÈÏ˘Â¯È) ·"Á ‰ÓÏ˘ ÔÈ · ˙"¢· ‰Î¯‡· ‰‡¯ ,È ˘‰ ÍÂ„È˘· ‡È „ Â˙·Ï ˙˙Ï ·‡‰Ï ¯ÂÒ‡„  ȷ¯ ·˙΄ ‰Ê ÔÈ Ú· .‬‬

                                                          ‫‪.ԇΠÎ"˘ÓÏ ¯˙ÂÒ ‰‡¯ ˘ ͇ ‰"„ „Ϙ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ‰‡¯Â .‰ 'ÈÒ‬‬
                                                             ‫·‪.·È ˙‡ Ï ÔÓÈÒ Ó"ÂÁ ÁÒ ,ÂÒ 'ÈÒ ˜"„‰Ó ‰Ú„ ‰¯ÂÈ ˜ÏÁ .‬‬

                                                  ‫‚‪.Êί 'ÈÒ Ì˘ ¯Â‡È· ¯˙È·Â ,̯Á·Â ‰"„ ί 'ÈÒ ‰Ú„ ‰¯ÂÈ ˜ÏÁ ÏÈÚÏ ‰‡¯ .‬‬
                                                 ‫‪¢ ÔÓÈÒ‬‬

                                                                      ‫‡‪.‡Ó˜ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ‰ÒÙ„ ˘ ‰·Â˘˙Ï ÔÂÂÎÓ‰ ‰‡¯ Î .‬‬
   482   483   484   485   486   487   488   489   490   491   492