Page 485 - 4
P. 485

‫‪‰Ó˙ ¯ÙÂÒ‬‬  ‫סימ קיג‬                             ‫‪Ì˙Á‬‬

‫מעתיקי ‪ ,‬מ"מ מילי מעליותא דאית ביה דרשינ‬       ‫כמבואר פ"י מה' מכירה וכו'‪ ,‬ולא ראיתי שהצרי‬
‫בשמיה‪ ,‬וא"כ אפשר ג הראב"ד לא פליג אלא‬         ‫ש הראב"ד ז"ל שיאמר רוצה אני אלא כל זמ‬
‫משו דמסת סת הרמב" אפי' כשאינו אומר הרי‬        ‫שהוא עושה הדבר קיי הוא עכ"ל‪ .‬והלח"מ תמה‬
‫את מקודשת אלא שהיו עסוקי באותו עני וכמ"ש‬      ‫על ה"ה שהרי אדרבא הוא בעצמו כתב פ"י מה'‬
‫ג זה במגדל עוז הנ"ל‪ ,‬אבל כל שעושה מעשה‬        ‫מכירה הל' )ח'( ]ה'[ הלוקח באונס נקרא חמס כל‬
‫המורה על רוצה אני פשיטא שמועיל‪ ,‬ואפי'‬         ‫זמ שלא נתרצה המוכרי והוא גמ' ערוכה ב"ק ס"ב‬
‫להחולקי' בתלוה וזבי א אנו רואי' קצת שלא‬
‫מרצו עושה‪ ,‬ועיי' סמ"ע רסי' ר"ה‪ ,‬מ"מ מודי הכא‬                        ‫ע"א‪.‬‬
‫בנדו דיד שהוא כפרה כל זמ שיש קצת תליה‬
‫לומר דניחא לי' דלהוי לי' כפרה תלינ ‪ .‬כל מ די‬  ‫‪ „"ÚÙÏÂ‬לק"מ דה"ה דקדק בדבריו היטב וכ' אלא‬
‫ידי תיכו ע מעכ"ת כשרוצה לכו אחד לקידושי‬
                                              ‫כל זמ שהוא עושה הדבר קיי הוא‪ ,‬רצה‬
              ‫ואי כא בית מיחוש‪.‬‬               ‫לומר במה שכתב שהוא עושה הדבר‪ ,‬דלאו דוקא‬
                                              ‫צרי שיאמר רוצה אני אלא כל שהוא עושה המעשה‬
‫‡‪ ÔÎ‬מה שרמז דאפשר דנפיק מני' חורבא‪ ,‬לא ידעתי‬  ‫ההוא אני אומרי' שמרצונו עשה ולא מקרי חמס‬
                                              ‫אלא שלוקח בחזקה ויהיב דמי אבל אי יהיב דמי‬
‫על מה נתכוו ‪ ,‬א הוא במ"ש רמ"א בי"ד סי'‬        ‫וכופה שית לו והוא נות לו מיד ליד א"כ אנו תולי'‬
‫של"ד ס"א‪ ,‬הנה אעפ"י שט"ז ש הרבה להשיב על‬      ‫דמחמת אונסי' גמר ונת המקח והיינו רוצה אני ולא‬
‫דברי מהרא"י‪ .‬מ"מ אי דבריו מוכרחי וכבר מחה‬     ‫באו חז"ל למעט אלא שאי ממשכני' על העולה כמו‬
 ‫לי אמוחי' בחו"י סי' קמ"א‪ .‬ויעמ"ש נקודת הכס‬   ‫בחטאת ואשמי אבל ית או יאמר רוצה אני לית‬
 ‫ש ‪ .‰‬ומ"מ למעשה צרי מיתו קצת וא יצטר‬          ‫ואעפ"י שאפשר שכל זה הוא בע"כ מ"מ אנו תולי‬
‫לכיוצא בזה עוד חזו לפלפל אי"ה‪ .‬וא כוונתו‬      ‫דברצונו מקריב א"כ ה"נ גבי תלוה שיקדש אשה אי‬
‫כפשוטו שלא יהיה שלו ביניה ‪ ,‬פשיטא שהאמת‬       ‫ל מעשה יותר מאומרו הרי את מקודשת ואנו תולי'‬
‫אתו‪ .‬וכ אמרתי להמכ"ד כי לדעתי טוב להפריד בי‬
                                                 ‫שאמר זה מרצונו אע"פ שע"י כפייה אמרה„‪.‬‬
                     ‫הדברי ‪.‬‬
                                              ‫‪ ‰"·Â‬שכ כוונתי ואח"כ מצאתיו בס' מגדל עוז‬
‫˙‪ Â‬אי אתי רק שלו לו ולתורתו ולדעתי אי"ה‬
                                              ‫שכ' ש בה' אישות וז"ל ואני אומר איני‬
‫בל"נ אקח מועד להשיב על קצת מפקפוקיו‬           ‫יודע אי יפול זה הלשו כ"א קדשה הוא בעצמו‬
                ‫בתשובה העברה‪.‬‬                 ‫ואמר ]לה[ הרי את מקודשת אי צור ללשו אחר‬
                                               ‫ואי ל רוצה אני יותר מזה וכו'‪ ,‬עוד הארי ש‬
      ‫‪.˜"ÙÏ Ò"˜˙ ˙·Ë· ‰¯˘Ú '‚ ÌÂÈÏ È‰‚ „"Ó‬‬    ‫וסופו מבלבל דבריו כדר הספר ההוא שנשתבש ע"י‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

          ‫‪‚Ș ÔÓÈÒ‬‬

          ‫]‪[È˘ÈÏ˘ ¯Â„· ‰ÁÙ˘Ó Ì‚Ù‬‬

  ‫]¯‪[̇‰ ˙ÂÁ‡Â ̇‰ ÈÁ‡ ¯Á‡ ÌÈ · ·Â‬‬            ‫˘‪‰"ÂÓ ‚ÏÙÂÓ‰ ÔÈÈ„‰ ·¯‰ È˘Ù „È„ÈÏ Ë"ΠÌÂÏ‬‬
                                                      ‫‪.‡"ÚÈ ıËȇ ‡· ˜"˜„ ÔÈÈ„ 'È ‚‡˘ ·˜ÚÈ‬‬
‫‪ ‰ ‰‬הרא"ש בתשובה כלל ל"ד סי' א' כתב אהמירה‬
                                              ‫‪ Â˙¯˜È‬הגיעני נפשו היפה בשאלתו נידו ת"ח אחד‬
‫אחות המשודכת יכול לבטל השידוכי בלי‬
‫שו קנס וחשש שבועה‪ ,‬דאדעתא דפג משפחה לא‬         ‫רוצה לשד בתו ע ההגו להבחו' וטוב‪ ,‬א‬
‫נשבע ולא התחייב בקנס‪ .‬וכ' ט"ז בי"ד סי' רכ"ח‬
                                              ‫אומרי כי אבי א אביו המיר דתו א יש לחוש‬

                                                               ‫לפג משפחה‪.‬‬

                                              ‫„‪.·˘ÂÈÓ ‰"„ Ì˘ Ê"Á Ò"˙Á ˙"¢· ‰Ê· Î"˘Ó ‰‡¯ .‬‬
                                                ‫‪.·Î˘ 'ÈÒ ‰Ú„ ‰¯ÂÈ ˜ÏÁ  ȷ¯ ˙·Â˘˙· ‰Ê· ÔÈÈÚ .‰‬‬
   480   481   482   483   484   485   486   487   488   489   490