Page 480 - 4

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫˙‪Ó‬‬

‫כדת מה לעשות‪ ,‬ואמרתי לו שאיניני אומר דבר מה‬ ‫נעל ‪ .‬והרואה יראה כי כל דבריו דברי אלקי חיי‬
‫שאינו נוגע לדידי וישיב לאחיו שיל לפני פרמכ"ת‬ ‫אי לזוז מה לדינא‪ ,‬וג קבלתי להקל מרבותי‪ .‬לכ‬
‫ני' וא לא ימצא כת"ר תחבולה בזה לדעתי יתבטלו‬ ‫כשבא מעשה לפני בק"ק מ"ד עשיתי מעשה ונעזרתי‬
‫השידוכי ‪ ,‬ונענע לי ראשו‪ ,‬הרי קמ דלא נגמר העני‬ ‫ממ"ש הגאו הנ"ל על חומרת הגאו מו"ה אברה‬
‫עדיי וצ"ע קצת בתוס' ר"פ הכותב )פג‪ ,‬א( סו ד"ה‬ ‫ברודא זצ"ל וז"ל ג כי נוטה מדרכו אשר דר בה‬
‫מעול להקל וליחוש לתקנות של עגונות‪ ,‬וכמה חשו‬
‫כדר' כהנא וכו' ע"ש‪.‬‬ ‫חז"ל עליה ‪ ,‬וביותר במקו שיש ביטול פריה‬
‫ורביה‪ ,‬כמה חשו לתקנת אלו קלי עול חציי עבד‬
‫‪ ‰ÓÂ‬שפר"מ התפלא שלא הוזכר תנאי בשעת פריסת‬ ‫וחציי ב חורי משו לא תוהו בראה‪ ,‬א כי אלו‬
‫בני אברה מי לא יחוש לתקנת ‪ ,‬כי א נסגור‬
‫כיסוי ההינומא בשחרית דהוה חופה לחד דיעה‬ ‫עליה המבוא הזאת לא ימצא לה אחת מבנות‬
‫סי' נ"ה ס"א בהגה'‪ .‬איברא הת לעני קני וכדומה‬ ‫ישראל היות לה לנשי וכו' עכ"ל לענינינו‪ .‬ע"כ‬
‫וכשכבר נתארסה מקוד וכמנהג האיטלי' וספרדי ‪,‬‬ ‫עיינתי אז יישר בעיני ונזדרזתי במצוה זו‪ .‬והאידנא‬
‫אבל להיות זאת החופה לחוד קונה לעני איסור‬ ‫האיר ה' עינינו בס' בית מאיר בקונטרס צלעות הבית‬
‫והיתר בלי אירוסי ואי החת ש באותו מעמד‪ ,‬זה‬ ‫שבסו הספר סי' וי"ו התווכח ע הגאו מו"ה‬
‫לא עלה ע"ד מעול ‪ ,‬ע"כ לא תיקנו בזה שו תנאי‬ ‫טעבל ז"ל שהיה רוצה להחמיר בעני זה והיה בעיניו‬
‫מעול ‪ .‬וכבר אירעו מעשי בימינו שנתבטלו‬ ‫כמתמיה‪ ,‬והגאו בית מאיר דבריו לאמיתה של תורה‬
‫השידוכי אחר שכיסו ראש הכלה והלכה והיתה‬
‫אליו תשמעו ושוב אי לפקפק ולהרהר‪.‬‬
‫לאיש אחר ואי פוצה ומצפצ פיו‪.‬‬
‫]‚„¯ ‪[Ì·È ‰ÈÓ˜ ÏÂÙ˙ ‡Ï˘ ȇ ˙‰‬‬
‫] ‪[ȇ ˙‰ ÔÂ˘Ï ÁÒÂ‬‬
‫‪ È„ÈÓÂ‬עברי עיוני בספר בית מאיר אמרתי ע לבי‬
‫‪ ‰ ‰Â‬בנוסחת התנאי היה קצת שינוי בי הנוסח‬
‫מ"ש והעלה ש דזה אינו בסוג מתנה על מה‬
‫שבנב"י )אבעה"ז מהדו"ק סי' נו( ובי הנוסח‬ ‫שכתוב בתורה אלא בסוג א"א להתקיי בסופו‬
‫שלי‪ .‬ואחר מעשה כתבתי להגאו הרב מהו' יודא‬ ‫כמבואר בדבריו‪ ,‬א"כ הא בהא פליגי תנאי בב"מ )צד‪,‬‬
‫אויש זצ"ל בפראג והודעתיו טעמא דידי וישרו דרכי‬ ‫א( וגטי )פד‪ ,‬א( ר"י ב תימא ורבנ ‪ ,‬ונהי דפסקינ‬
‫בעיניו‪ ,‬והעתיק לי נוסח שבפראג מקוד הגירוש‬ ‫כר"י ב תימא מ"מ האיכא רבנ דפליגי‪ ,‬א"כ‬
‫וחתמו עליו גדולי עול והוא מסכי הול ע נוסח‬ ‫הרווחנו ק' אי ס"ד לתה"ד )ש ( דש"ס דיל )ב"ק‬
‫שלי‪ ,‬מ"מ כיו דבעיקר הדי אי נפקותא כ"כ‪ ,‬לא‬ ‫קי‪ ,‬ב( יתיר עפ"י מתנה עמ"ש בתורה‪ ,‬ולק"מ דש"ס‬
‫אביתי להעתיקו הואיל ונפיק מפומיה דגברא רבא‬ ‫קאי לרבנ דב תימא יבמה שנפלה לפני מוכה שחי‬
‫תיפוק בלא חליצה ולא לישתמיט תנא‪ .‬ובלאה"נ י"ל‬
‫נב"י זצ"ל‪.‬‬ ‫דתליא אי נישואי הראשוני מפילי וודאי עקר הוה‬
‫מתנה עמ"ש בתורה‪ ,‬משא"כ אי מיתה מפלת‪ ,‬י"ל‬
‫‡‪ Í‬דא צרי לאודועא מ"ש ש בסו שלמחר אחר‬ ‫מי יימר )דעבר( ]דעקר[‪ ,‬יעיי מזה בתשו' מעיל‬
‫צדקה‪ .‬ועיי' תוס' כתובות נ"ו ע"א ד"ה ה"ז וכו'‬
‫בעילת מצוה כתבו וחתמו גביות עדות ונתנו‬ ‫שמחלקי בי מתכוו לעקור וצ"ע קצת‪ .‬ובתשו'‬
‫ליד האשה להיות לראיה בידה ליו מועד‪ ,‬אעתיק‬ ‫הנ"ל מבואר בפשוטה דסגי בתנאי פע אחת‬
‫נוסחא דידי שאינו בלשו עדי אלא בלשו ב"ד‬
‫ופס"ד והב"ד יושבי וגובי העדות בדרישה‬ ‫בבעילה ראשונה וע"ש בביאור‪.‬‬
‫וחקירה על כל הנעשה‪ ,‬ופוסקי הדי שעפ"י גביות‬
‫עדות זו אי אשה זו זקוקה ליבו זה בשו אופ‬ ‫‪ ˘"ÓÂ‬דהיא היתה צריכה להתנות כיו שהוא אחר‬
‫כשיארע מקרה ככל התנאי המפורשי ‪ .‬וא אולי‬
‫ח"ו תצטר לכ אינה צריכה לשו הוראה עוד אלא‬ ‫קשר שידוכי ‪ ,‬תמהתי הא התחייב עצמו‬
‫הכתב הזה הוא לראיה בעלמא שכ הורו לה‬ ‫להשתדל שטר חליצה‪ ,‬ואפי' לא נכתב סתמא דכל‬
‫המתקשרי אדעתא דהכי הוה‪ ,‬ופשיטא שא לא‬
‫המורי ‪.‬‬ ‫יכול להשתדל אי ל מו גדול מזה ויתבטל‬
‫השידוכי ‪ .‬ויעי' מזה בתשו' בית מאיר הנ"ל‪ .‬ובאמת‬
‫]·‪[ÌÈ„Ú ÌÈ ˘ È"ÙÚ Ù"‰Ú ‚"Ò¯ 'ÈÙ ¯Â‡È‬‬ ‫שאחיו של ר' משה כ" היה אצלי ושאלני בשמו‬

‫‪ ‡ÓÚËÂ‬קאמינא דא נצטר לזה אחר זמ רב וכבר‬

‫מתו העדי ונשכח הדבר ונבוא להתיר‬