Page 478 - 4

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫˙‪ÁÏ‬‬

‫כ בכל הני דוכתא ביבמות )צ‪ ,‬ב‪ ,‬קי‪ ,‬א( וכתובות )ש (‬ ‫ה"ה בהפקר א לא ברצו כל הציבור ומטע‬
‫וגטי )לג‪ ,‬א‪ ,‬עג‪ ,‬א( וב"ב )מח‪ ,‬ב( וכה"ג כ' תוס' בע"ז‬ ‫שותפי שהפקירו את של עצמ וכבר כתבתי לעיל‬
‫ס"ה ע"ב ד"ה אית בי' וכו' ועיי' מג"א סי' תס"ז‬
‫מה שיש לפקפק על זה‪.‬‬
‫סק"ב‪.‬‬
‫‪ „"ÚÙÏÂ‬היתה ראויה לעשות ההסכמה באופ זה‬
‫‡‪ Î"Ú‬נ"ל דודאי היכי דבשעת קידושי עשה שלא‬
‫שבכל שנה ביו כנופיה כגו ביוה"כ‬
‫כהוג כבב"ב ועובדא דנרש אז פשוט‬ ‫וכדומה יאסרו על עצמ האבות והבנות כל‬
‫דמפקירי הכס וג מפקירי זרעו וכאלו קולטתו‬ ‫הקידושי שיקבלו שיתברר אח"כ שהי' שלא כדת‬
‫מ האויר‪ ,‬א גבי בטלו מבוטל ואונס בגטי שכבר‬ ‫הקדוס"י יהי' אסור בהנאה ע"ד רבי שאי לו התרה‬
‫עבר זמ הקידושי מזמ רב לא שיי הפקר ב"ד‬ ‫ואפי' א הסכימו בקידושי כל חכמי ישראל וכל‬
‫למפרע כיו שהקידושי הי' כהוג וע"כ משו דיש‬ ‫הקרובי מ"מ הואיל ולא נעשה בדת הקדוס"י יהי'‬
‫כח ביד חכמי לעקור דבר מ התורה אפי' שלא יהי'‬ ‫המעות ההוא אסור בהנאה ובזאת התקנה די לכל בני‬
‫מ הדי ועל כל אלו הסוגיות לא הקשה רבינא עיקר‬ ‫העיר בלי שו סני אחר דהיינו בא יודע הדבר בי‬
‫קושייתו א בסוגיא דיבמות צ' ע"ב דבעי הש"ס‬ ‫קידושי לבעילת מצוה שיש לו אשה במקו אחר או‬
‫להוכיח מבטלו אינו מבוטל דיש כח ביד חכמי‬ ‫כה"ג שאז אי לחוש להני קידושי כלל משא"כ‬
‫לעקור דבר מ התורה ודחי לי' דאפקועי רבנ‬ ‫כשיודע כ אחר בעילת מצוה ויש כא עידי יחוד‬
‫לקידושי' מני' והת ע"כ א"א לפרש משו דיש כח‬ ‫ואיכא למיחש שבעל לש קידושי ומכ"ש דהכא‬
‫ביד חכמי לעקור דבר מה"ת דהא אכתי לא קיימא‬ ‫קרוב לודאי שהוא ידע בנפשי' שאי קידושי'‬
‫ל הת הכי‪ ,‬וג לא משו הפקר כס קידושי'‬ ‫הראשוני' כלו וגמר ובעל לש קידושי ועידי‬
‫מעיקרא שהרי כבר הנחנו כיו שבשעת הקידושי לא‬ ‫ייחוד ה ה עידי ביאה ואי אד עושה בעילתו זנות‬
‫פעל או ניקנית האשה לו וא"א להפקיר הכס‬ ‫וגמור ובעל לש קידושי ‪ .‬וכבר בארתי בתשובה‬
‫למפרע וחשב רבינא שיש בזה טע שמפקירי' אשתו‬ ‫הראשונה שלזה לא יועיל שו איסור הנאה ולא שו‬
‫לכל הרוצה לזכות בה ולא שיהי' הכס הפקר‬ ‫תיקו ב"ד שבזה"ז לכ"ע‪ .‬וכמה טרחות טרחוהו‬
‫למפרע אלא כיו שקידושי ]כס [ אינ מפורשי‬ ‫האחרוני ז"ל במקדש על תנאי כדי לפטור אשתו‬
‫בתורה רק ילפי' להו משדה עפרו ‪ ,‬א"כ לא עדי‬ ‫מייבו כמה תנאי צרי בשעת בעילה ולמד ותיק‬
‫קני אשה הניקנית בכס משדה הניקנה בכס ‪ ,‬וכש‬ ‫בס' נודע ביהודה ]מהדו"ק[ בחלק א"ע סי' נ"ו ומ"מ‬
‫ששדה הנקנה לבעליו בכספו יכולי חכמי להפקיע‬ ‫כשבא מעשה לידי היה לי פקפוקי עליו ותקנתי‬
‫השדה ממנו מבלי שיצטרכו להפקיר כס מקנתו‬ ‫באופ אחר קצת„‪ ,‬מ"מ מבלעדי כל שו תיקו א"א‬
‫מעיקרא‪ ,‬ה"נ אשה הניקנית בכס א אח"כ נות לה‬
‫גט ומבטלו שלא ברצו חכמי או ניתק מחולי‬ ‫להתיר אחר בעיל' כלל‪.‬‬
‫לחולי או שאר אונס בגטי הפקירו אשתו ממנה‬
‫‪ Ó"¯ÙÂ‬הבי שכונתי הי' על המקדש בביאה וכתב‬
‫מעתה ולא מעיקרא‪.‬‬
‫שזה לא שכיח‪ ,‬ובאמת לא הי' כונתי אלא‬
‫‪ ÏÎÂ‬זה שיי בקדיש בכספא שאינו מ התורה ר"ל‬ ‫על המקדש והדר בעל אבל המקדש בביאה אפשר‬
‫דלא חמיר כל כ דהרי איכא רבותיו של רש"י ז"ל‬
‫שאינו מפורש גבי אשה אלא בגז"ש ילי ליה‬ ‫דס"ל דאפקועי רבנ לקידושי מניה כפירש"י בשמ‬
‫וכ קרי הרמב" לקידושי כס קידושי מדברי‬ ‫בכתובות ג' ע"א וא כי שיטת צ"ע במ"ש קידושי‬
‫סופרי כיו שאינ מפורשי' בתורה אבל קדיש‬ ‫כס דרבנ בעלמא הוא וג במ"ש דאפקועי רבנ‬
‫בביאה המפורשת באשה ובעלה אי יכלו להפקיע‬ ‫לכל קידושי ביאה משו דרב מנגיד מ"מ לאו קטלי‬
‫אשתו הניקנית ע"י קני כזה שזה אינו בכלל יחר‬ ‫קני' באגמא נינהו‪ ,‬והנלע"ד דהא בלאה"נ צ"ע מה‬
‫כל רכושו‪ ,‰‬ועל זה משני הא מעיקרא לא קשי ל‬ ‫פרי קדיש בביאה מא"ל ע"כ רצו המקש אי‬
‫אלא משו שלא פעל או בשעת קידושי אינו‬ ‫אפשר להפקיר זרעו של אד וא"כ מאי משני עשו‬
‫מהראוי שתהי' בעילתו למפרע בעילת זנות ע"י‬ ‫לבעילתו בעילת זנות הא על זה אנו דני א היכולת‬
‫קלקול הגט של עכשיו‪ ,‬אבל המקדש בביאה הוא‬ ‫ביד או לא‪ ,‬ג קשה לומר דרבינא הקשה לרב אשי‬

‫„‪.‡È˜ ,Ș 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .‬‬
‫‪.· ,ÁÓ ·"· Ò"˙Á 'ÈÁ· ‰Ê· „ÂÚ ‰‡¯ .‰‬‬