Page 484 - 4

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫˙‪„Ó‬‬

‫תורה שבע"פ מלתא אחריתי וקני באפי' נפשיה‪,‬‬ ‫דהנה משנה למל )פ"י מהלכות מכירה ה"א ד"ה מדברי(‬
‫וע"ז קאי המודעא וא"ש ומוכח כהרמ"א ז"ל‚‪.‬‬ ‫הקשה אמ"ש מרדכי פ' הניזקי )סי' שצה( דאגב אונס‬
‫מיתה גמר ומקני אע"ג דלא יהיב דמי‪ ,‬הקשה משנה‬
‫]‪[Ò ˜Â ̯Á· Ú"Ú Ï·˜˘ ÈÓ· ‰ÈÙÎ‬‬ ‫למל על זה ממה דאמרי' במס' שבת פר"ע פ"ח‬
‫ע"א מכא מודעא רבא לאוריתא והת אונס מיתה‬
‫‡‪ Í‬בכל זאת נ"ל נדו דיד שאני ומלתא אחריתי‬ ‫הוה ומאי מודעא איכא והנה קושיא עצומה היא‪.‬‬
‫ומהתימה כי המרדכי פ' הנזקי ש בעצמו מייתי‬
‫היא ולא דמי לכפוהו )לוקח( ]ליקח[‪ .‬דהרי‬ ‫בסו דבריו ראיה ממודעא רבא לאורי'‪ ,‬דאפי' גבי‬
‫מבואר ש ב"ב מ"ח הנ"ל דגבי קרב כופי אותו‬ ‫שבועה באונס מהני מודעא יע"ש ואי שכח דברי‬
‫עד שיאמר רוצה אני משו דניחא ליה דלהוי ליה‬
‫כפרה יע"ש בתוס' ד"ה אילימא דכל כיוצא בזה‬ ‫עצמו מיניה וביה‪.‬‬
‫דמחוייב לעשות ה"ל כמכירה‪ .‬מעתה ע"כ הא‬
‫דנתחבטו בזה היינו בשכופי לקדש בעלמא דזה הוה‬ ‫]‪[È΄¯Ó‰ ÏÚ Ó"ÏÓ‰ ˙È˘Â˜Ï ·Â˘È‬‬
‫כלוקח‪ ,‬אבל זה שהתחייב עצמו בחר וקנס ואפי'‬
‫א של הקנס לא נפטר מהחר ‪ .‬ומכ"ש בנ"ד אי‬ ‫‡·‪ Ï‬הנ"ל בזה דמכא ראיה לדברי רמ"א הנ"ל‬
‫לו לשל פשיטא דבעי כפרה והקידושי היינו‬
‫כפרתו‪ ,‬וכל קנסי' נמי כפרה הוא כדפסק בת"ה )סי'‬ ‫דודאי תלוה וזבי מחמת אונס מיתה סברא‬
‫רפב( שהבעל חייב לשל קנס עבור אשתו דה"ל‬ ‫הוא דאפי' בלא דמי גמר ומקני דהא כל מוכר אונס‬
‫בכלל כפרה‪ ,‬והבעל חיי' להביא קרב עבור אשתו‬ ‫הוא דזוזי אנסיה כדאיתא הת בב"ב מ"ז ע"ב‪ ,‬אע"ג‬
‫כמבואר ב"מ ק"ד ע"א ויעמ"ש ש" י"ד סי' רמ"ח‬ ‫דש מ"ח ע"א מסיק מטעמא אחריני כל אונסא גמר‬
‫סק"י‪ ,‬אעפ"י שיש לחלק קצת בי קנס מתקנת‬ ‫ומקני‪ ,‬מ"מ סברא מעליא היא דהא כל מוכר אונס‬
‫הקהלה לקונס א"ע לעשות דבר‪ .‬וכ צריכי לחלק‬ ‫הוא וכ הוא מסקנת ש"ס בע"ז ע"ב ע"א ע"ש‪ ,‬א"כ‬
‫ע"כ דלא תקשי ממ"ש מהרי"ק הביאו הרב"י‬ ‫אמרי' דמחמת אונס מיתה פשיטא דגמר ומקני ולא‬
‫והרמ"א בא"ע סי' קל"ד ויע"ש בב"ש סק"ח‪ .‬מ"מ‬ ‫יהיה אונס גופו קיל מאונס ממונו כל זה במכירה‬
‫הכא ודאי לכפרה אתי ולכפרה צרי ‪ .‬ויעמ"ש רמ"א‬ ‫דתחלתה ע"י אונס משא"כ לוקח דכל קנינו ברצו‬
‫בח"מ סי' ר"ז )סע' טז( ויעיי' ב"ש סי' נו" סקי"ד‬ ‫א"כ אפשר אפי' אונס מיתה לא מהני ולכ שפיר הוה‬
‫מבואר ש דמחייב משו בושת‪ .‬וא"כ הוה שפיר‬ ‫מודעא רבא לאורייתא‪ ,‬דהרי אחז"ל פ"ק דברכות )ה‪,‬‬
‫כמו קרב ‪ ,‬וחמיר לפי דעתי מקנסי תקנת הקהל‬ ‫א( בשר וד מוכר חפ לחברו מוכר עצב והקב"ה‬
‫מכר תורה לישראל ושמח שנאמר כי לקח טוב וגו'‬
‫וכופי אותו לכ"ע ואי על זה שו חולק‪.‬‬ ‫נמצא דה"ל תלוה לקח ולא מהני והוה מודעא‬
‫מעליותא‪ .‬וראיתי למ"ו בס' הפלאה ריש מס' כתובות‬
‫]·‪[È ‡ ‰ˆÂ¯ ¯ÓÂÏ ˆ"‡˘ Ì"·Ó¯‰ ˙ËÈ˘ ¯Â‡È‬‬ ‫)ז‪ ,‬ב( גבי ברכות אירוסי על נוסחת מקדש עמו‬
‫ישראל ע"י חופה וקידושי ‪ ,‬שכ' דה"ל תלוה וקדיש‬
‫‡‪ ‡Ï‬דלפ"ז לא עדי מקרב עצמו שצרי שיאמר‬ ‫יע"ש‪ .‬מ"מ נ"ל לפמ"ש הראשוני ‡ דקדימת נעשה‬
‫לנשמע היה על תורה שבכתב וכפיית ההר היה על‬
‫רוצה אני עכ"פ‪ ,‬אבל לפע"ד אי בזה שו‬ ‫תורה שבע"פ‪ ,‬נמצא הא דכתיב וית אל משה ככלתו‬
‫קפידא וז"ל הרמב" רפ"ד מה' אישות אבל האיש‬ ‫דמינה ילפינ שהיה בחיי כלה·‪ ,‬היינו על תורה‬
‫שאנסוהו עד שקדש בע"כ הרי זו מקודשת‪ .‬וכ' עליו‬ ‫שבכתב‪ ,‬וזה קבלוהו כבר ברצו ‪ ,‬והכפייה היה על‬
‫הראב"ד ז"ל והוא שאמר רוצה אני‪ .‬וכ' ה"ה ז"ל‬
‫ואני אומר שהרי זה כמי שמוכר באונס שהמכר קיי‬

‫‪·È˜ ÔÓÈÒ‬‬
‫‡‪.Á ˙˘¯Ù ‡ÓÂÁ ˙ ˘¯„Ó· ‰"Î .‬‬

‫·‪.ÁÈ ‡˜ÒÈÙ ‡˘˙ ÈÎ ˙˘¯Ù ‡ÓÂÁ ˙ ˘¯„Ó· ‰‡¯ .‬‬
‫‚‪.˙ÂÎȯ‡· ˘"Ú ‰„ÂÓ ¯ÂËÚ‰ ÏÚ· Ì‚ ÔÈ˘Â„È˜·Â ,˙ ˜Ï ‰ÂÙÎÏ ‰Ó„  ȇ ÔÈ˘Â„˜Ï ‰ÈÈÙη ˙˜ÂÏÁÓ‰„ ·˙΄ · ,ÊÓ ·"·Ï Ò"˙Á 'ÈÁ· ÔÈÈÚ .‬‬

‫‪.‰È‰ ‡Ï ‰"„ · ,‰ ÔÈËȂ ·ˆÈÈ˙È ‰"„ ‡ ,ÁÙ ˙·˘ Ò"˙Á 'ÈÁ· Ì‚ ÔÈÈÚ ‡˙ÈÈ¯Â‡Ï ‡·¯ ‡Ú„ÂÓÓ È΄¯Ó‰ ÏÚ Ó"ÏÓ‰ ˙ÈÈ˘Â˜ ı¯È˙·Â‬‬

‫‪ÌÂÏ˘ ËÙ˘Ó 'ÈÚ .‰Î 'ÈÒ Ê"Á Ò"Á ˙"¢· ÔωÏ · ,ÁÒ ÌÈÁÒÙ Ò"˙Á 'ÈÁ ,ÔÈ ÚÏ ÔΠ‰"„ ‡ ,‚ (·"Ò˜˙) ˙·Â˙Î Ò"˙Á 'ÈÁ· „ÂÚ ‰‡¯Â‬‬

‫‪.‰"Î˜Ò Ì˘ Ìȯ„ ˙„ȷ „"ÈÒ ·Ï¯ 'ÈÒ Ìȯ„ 'ω ÔÈÓÈ · ˙ÏӢ ‰¯ 'ÈÒ ˘È¯ Ó"ÂÁ‬‬