Page 488 - 4

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫˙‪ÁÓ‬‬

‫היורשי ‪ ,‬משא"כ מקדיש ומערי אי להקדש אלא‬ ‫העמיק עיונו כדרכו בקודש דרכי דרבנ יהיה ה'‬
‫מקומו ושעתו‪ ,‬אפי' אביו גוסס ועתיד למות ולהניח‬ ‫עמנו יורינו דר יבחר‪.‬‬
‫לו ריבוא וספינתו באה מהי בריבוא‪ ,‬נידו בהשג‬
‫יד ואי לו אלא מקומו ושעתו כמבואר בתוס'‬ ‫]·‪[ÂÈÒÎ ˘È„˜Ó‰„ ‡È‚ÂÒ ¯Â‡È‬‬
‫עירוכי י"ח ע"א סו ד"ה לא צריכא וכו'‪ .‬ואפשר‬
‫לעני מכירת טובת הנאה לא שיי כלל במטלטלי‬ ‫‪ ‰ ‰‬בב"ק ק"ב ע"ב מייתי ש"ס מתני' דעירוכי )כד‪,‬‬
‫אפי' אות שאינ עשויי לבלות‪ ,‬כיו שאפשר‬
‫שיכולי להבריח ולא ימצא הקונה כדאמרינ פ'‬ ‫א( אחד המקדיש נכסיו ואחד המערי את‬
‫אלמנה ניזונית ד ק' ע"ב לעני הכרזה במטלטלי‬ ‫עצמו אי לו בכסות אשתו ובניו ולא בצבע שצבע‬
‫לשמ ולא במנעלי חדשי שלקח לשמ ומסיק‬
‫ע"ש‪.‬‬ ‫ש הטע משו כל המקדיש נכסיו נעשה כמי‬
‫שהקנה לה כסות אשתו ובניו מעיקרא‪ .‬וכ' בשיטה‬
‫˘‪ ·Â‬חזר רשב"א )ב"ק ש ( ודנו די אחר דאפשר‬ ‫מקובצת בש הרשב"א· די"מ דוקא במקדיש דלב‬
‫ב"ד מתנה על ככה ורשב"א דחה זה מש"ס פ' נערה‬
‫דלאו קני ממש אקני להו אלא כעי שכירות‬ ‫שנתפתתה )נד‪ ,‬ב( דלשמואל אי שמי מה שעליה‬
‫ושאלה כל זמ שעומדי לפניו‪ ,‬ואפ"ה אמרינ אי‬ ‫ומייתי ש"ס דה מתני' כוותיה דייקי‪ ,‬ואס"ד דוקא‬
‫דעת מקדיש עליה כדאמרינ פרק השותפי )מו‪ ,‬א(‬ ‫במקדיש לב ב"ד מתנה עליה ‪ ,‬א"כ מאי מייתי‬
‫לעני נדרי דאי דעתו על מה שהשכיר לאחרי „‪,‬‬ ‫ממקדיש לאלמנה‪ ,‬דלמא באלמנה שמי דאי כא‬
‫ולדעת זה בע"ח גובה מה ‪ ,‬ומכ"ש שהוא עצמו יכול‬ ‫תנאי ב"ד‪ ,‬וכ קשה נמי לרב דאליביה אמרינ דלא‬
‫להשכיר ולמוכר כי אינו שכירות ושאלה ממש רק‬ ‫אקני למיפק מקמיה תיפוק ליה דלא אקני אלא‬
‫דלא יהיב דעתו עלי' בהקדש ובנדר‪ ,‬אבל בע"ח‬ ‫במקדיש‪ ,‬אע"כ זה הטע ליתא‪ ,‬אלא לאו דוקא‬
‫גובה ומכ"ש שהוא עצמו יכול להשכיר ולמוכר ‪,‬‬ ‫מקדיש אלא אמדינ דעתיה שמעיקרא מיד הקנה‬
‫משא"כ לתי' הראשו אינו יכול למוכרו אפי' בעצמו‬ ‫לה מרצונו וחפצו בקני גמור שיהי' שלה ולא‬
‫כי כבר נתנ לה במתנה ע"מ להחזיר לכשיגיע‬ ‫מצי גזבר ולא שו בע"ח לגבות מה ‪ .‬וצ"ל מ"מ‬
‫שמי מה שעלי' לרב דה"ל כמתנה ע"מ להחזיר‬
‫הזמ שתצא מלפניו ולא קוד ‪.‬‬ ‫לכשתצא ממנו בארמלות‪ ,‬אבל כל זמ שעומדת‬

‫]‪[Â˙˘‡ È„‚·· ÏÚ·‰ ˙ÂÎÊ‬‬ ‫לפניו הרי היא שלה ממש במתנה וקני גמור‚‪.‬‬

‫‪ È ÙÓÂ‬שהרשב"א מסופק בשני תי' אלו ע"כ כ'‬ ‫]‡‪[Â˙ڢ ÂÓÂ˜Ó ‡Ï‡ ˘„˜‰Ï ÔÈ‬‬

‫רשב"א בתשובה )ח"ב סי' רפו( דמייתי ב"י‬ ‫‪ „"ÚÏ Â‬לחלק בי בע"ח הגובה ובי מקדיש ומערי‬
‫סס"י ע"ג וב"ש סי' נו" סקי"ב‪ ‰‬דלא ברירא כולי‬
‫האי שלא יהא הבעל יכול למשכ בגדי אשתו מפני‬ ‫דבע"ח א ימצא מי שיקנה מטלטלי הללו‬
‫שלשיטתו אזל דמסופק בשני תירוצי' הנ"ל‪ .‬ומ"מ כ'‬ ‫בטובת הנאה שא ימות הבעל ותצא האשה ויחזרו‬
‫בתשו' סי' )תתק"ו( ]תתקל"ו[ דמייתי ב"ש סי' )נו" (‬ ‫המטלטלי ליורשי יגבה מה ‪ ,‬א ימצא מי שיקנה‬
‫]צ'[ סקנ"ב דהיינו בבעל שעשה לה‪ ,‬אבל א חמיה‬ ‫זה בטובת הנאה יכול למכר לגבות בחובו או ימתי‬
‫התחייב עצמו לתת לכלתו מלבושי הרי ה שלה‬ ‫עד שימות הבעל ויחזרו המטלטלי ויגבה מ‬
‫ממש ואי לבעל רשות בה ‪ ,‬דבאבי בעלה אי‬
‫אומדנא שעשה לה להתקשט לפני בנו דוקא אלא‬

‫·‪‰ ˙Ó „"· ·Ï„ ÚÓ˘Ó ,ÂÈ ·Â Â˙˘‡ ˙ÂÒÎ ‰ ˜Ó ÔÈÒÎ ˘È„˜Ó‰ ÏÎ ¯Ó‡˜ ‡Ï ,‰ ˜‰˘ ÈÓÎ ‰˘Ú ¯Ó‡˜„Ó :Ì˘ 'ÈÁ· ‡"·˘¯‰ Ï"Ê .‬‬

‫‪È‰Ï˘· ‰È‡¯ È˙ÈÈÓ Í‡È‰ Î"‡ ,ÈÏÈÓ ¯‡˘ È·„Ï ‡Ï ¯Ó‡˜ ÂÈÒÎ ˘È„˜Ó· ,ÌÈÓÎÁ ˙ ˜˙ ÌÂ˘Ó È‡„ ,‡È‰ ‡Ï .¯Ó‡˜ ‰Ê ¯·„ ÏÚ‬‬

‫‪‡Ï ‡˙ ˜˙ Ô ·¯ ‰· „Â·Ú ˘È„˜Ó„ ,ÂÈ ·Â Â˙˘‡ ˙ÂÒη ÂÏ Ôȇ ÂÈÒÎ ˘È„˜Ó· Ô ˙„Ó ‰ÈÏÚ˘ ‰Ó ÔÈÓ˘ Ôȇ ‰ Óχ„ ‰˙˙Ù˙ ˘ ‰¯Ú ˜¯Ù‬‬

‫·˘‡¯ ‪Ì¢Ó ,'ÈÙ· Ô‰Ï Ì ˜‰ ‡Ï˘ Ù"ڇ ,Ô‰Ï Á˜Ï˘ ÌÈÏÎ Â‰Ï ÈÈ ˜‡Ï ‰È˙Ú„„ È„‰Ò Ô ‡„ ÌÂ˘Ó ,È ˙˜ ‡ È„„ Ô ÈÚÓ˘ Ì˙‰Ó ‡Ï‡ .ÈÏÈÓ‬‬

‫„‡‪‰ÈÈ ˜ È˙¯Ù È ÓÏ˘˙ ‰ˆ¯˙ È˙¯Ù · ‚˙˘ÎÏ ÂÏ ¯Ó‡Π‰˘Ú „ȘÙÓ‰ ˜¯Ù ˘È¯· ‰ÂÓΠ.‰ ˜‰˘ ÈÓÎ ‰˘Ú ¯Ӈ ‰È˙Ú„Ï ‰ÈÏ Ô È„Ó‬‬

‫‪.˘"Ú .'ÂÎÂ ‰˙· ‚Ï ÍÂÓÒ ÍÏ‬‬
‫‚‪.ÔÏ‰Ï ‡·ÂÓ .ÂÙ¯ 'ÈÒ ·"Á „ȯ 'ÈÒ „"Á ‡"·˘¯ ˙"¢ ‰‡¯ .‬‬
‫„‪.È˙· ‰"„ÂÒ È˘ 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˜ÏÁ· ÏÈÚÏ Ò"Á ˙"¢ '¯Â .Ì˘ Ìȯ„ ‡"·˘¯‰ 'ÈÁ· Ì‚ 'ÈÚ .‬‬
‫‪‡"·˘¯‰ ˙·Â˘˙ ‡È·‰ ‚Ú Ò"Ò È"·‰ ‰ ‰ :Ï"Ê [Á ˙ÂÚË· ÒÙ„ ˙¯˜Ӊ χ Ú"¢·] ·" ˜Ò ˆ 'ÈÒ ˘"·Ï Â˙ ÂÂ΄ ‰‡¯  ‡ˆÓ ‡Ï .‰‬‬

‫˘‪.˘"Ú 'ÂΠ‰Ï ‰˘Ú˘ Â˙˘‡ È„‚· Ô΢ÓÏ È"‡ ÏÚ·„ ¯ÓÈÈ Ô‡Ó ·˙Î‬‬