Page 490 - 4

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫˙‬

‫יאמרו )אי ( קדושי תופסי באחותה‪ ,‬צריכה להחזיר‬ ‫]˜„‪[ ˙È ÔÈÚ·ËÏ È‡ ÔÈ˘Â‬‬
‫גו החפ ‪.‬‬
‫‪ ‰ ‰Â‬כל זה בסבלונות קוד החתונה או אחר‬
‫‪ ‰¯Â‡ÎÏÂ‬קשה לאמימר אי יחלוק על ר' יהודה‬
‫החתונה הכל לא נית לה אלא מתנה ע"מ‬
‫דלא חייש לשמא יאמרו )אי ( קדושי‬ ‫להחזיר בשעה שלא מתקשטת לפניו כגו מת הוא‪,‬‬
‫תופסי באחותה אי אמורא יחלוק על התנא‪ ,‬וצ"ל‬ ‫אבל כס קדושי דנית לחלוטי ולא ע"מ להחזיר‬
‫דס"ל דלא פליגי בטבועי דלכ"ע לאו לטבועי‬ ‫דבקדושי אינה מקודשת דדמי לחליפי כמבואר‬
‫ניתנו‪ ,‬ור"מ גזר שמא יאמרו ומשו"ה לא הדרי ור'‬ ‫)קדושי ו‪ ,‬ב( וא"כ ע"כ לחלוטי נית לה‪ ,‬אלא‬
‫יהודה לא גזר והלכה כר"מ בגזרותיו כנ"ל‪ .‬וא"נ י"ל‬ ‫דפליגי במס' ב"ב קמ"ה ע"א אי לטבועי או שלא‬
‫דאמימר ס"ל ע"כ לא פליגי בברייתא אלא במקו‬ ‫לטבועי ‪ ,‬פי' אי לטבועי היינו כמו טבע בי שאפי'‬
‫שכתבו כתובה לארוסה ונותני לה מנה ומאתיי‬ ‫תמות היא ולא יהנה ממנה כלל‪ ,‬מ"מ נת מתנה‬
‫ומנכי לה דמי קדושי ‪ ,‬בהכי לא שיי שמא יאמרו‪,‬‬ ‫מוחלטת‪ ,‬ולחד מ"ד אעפ"י שנות בהחלט כקונה‬
‫דמא דשמע בהא ישמע בגביית כתובתה וידעו‬ ‫חפ ‪ ,‬מ"מ היינו ליהנות ממנו ולא לטבוע בי‬
‫שתפסו בה קדושי שהרי גבתה כתובתה ולא תפסי‬ ‫ולאבד‪ ,‬ע"כ כשמתה היא חוזרת‪ ,‬אבל כשמת הוא‬
‫באחותה‪ .‬ואמימר מיירי במקו דלית כתובה לארוסה‬ ‫והיא אנוסה תאמר ת לי בעלי ואשמח בו‪ ,‬כיו שלא‬
‫והיא מחזרת החפ שקידשה בה אז שיי ה גזירה‪.‬‬ ‫נית במתנה ע"מ להחזיר כסבלונות ופשוט‪ .‬אמנ‬
‫למ"ד אפי' לטבועי נמי ניתנו מכ"ש כשמת הוא ולא‬
‫אלא שלא מצאתי לי חבר בעני זה‪.Ë‬‬ ‫צרי לטעמא תנו לי בעלי ואשמח בו וכפירש"י‬

‫]‪[ÌÈ˘ÂÏ˘ ¯Á‡Ï ÂÈ˘ÎÚÓ ‰˘‡ ˘„˜Ó‰‬‬ ‫בכתובות ע"ו ע"ב יע"ש‪.Á‬‬

‫‪ ‰ ‰Â‬ב"ש סי' מ' רסק"ב מייתי פלוגתת הר"‬ ‫‪ ‰ÊÓÂ‬הקשה תורת חיי )ב"ב קמה‪ ,‬א( אמ"ש שפסק‬

‫)קדושי נט‪ ,‬א( ותשו' הרא"ש )כלל לה סי' ט(‬ ‫רמ"א סימ נ' לפי הבנתו בתשו' ]מהרי"ל[ סי'‬
‫ופר"מ העמיק בזה ונכנס עוד להביא ממרחק די‬ ‫)ס"ד( ]ס"א[ דקידושי הדרי אחר נישואי במת הוא‪,‬‬
‫דאקנה ואבאר בקיצור ע"ד פשוט‪ .‬המקדש מעכשיו‬ ‫משו דלא שיי לומר אי קדושי תופסי באחותה‪,‬‬
‫ולאחר ל' יו מקודשת אפי' נתאכלו המעות‪ ,‬ולא‬ ‫ונמש אחריו מהרמ"ל בתשובה סי' י"ט‪ .‬וזה תימא‬
‫דמי למלוה דהת בשעת נתינת המעות לא נית לש‬ ‫דלא שיי לטיבועי אלא מ האירוסי דבמת אחד‬
‫קידושי רק להוציא‪ ,‬ושוב כשמקדשה אי כא‬ ‫מה נטבעו הקידושי בי ‪ ,‬אבל מ הנישואי שכבר‬
‫מעות‪ .‬אבל הכא נהי ]ד[בשעת חלות הקדושי לית‬ ‫נהנה ממנה פ"א עכ"פ אי כא טיבועי ‪ ,‬ואפי' למ"ד‬
‫כא מעות‪ ,‬מ"מ בתר נתינה אזלינ ואז נית לש‬ ‫לאו לטיבועי ניתנו מה שיי טיבועי הרי נהנה‬
‫קדושי ‪ ,‬ועפי"ז ס"ל לתשו' הרא"ש דבי )חזר בו(‬ ‫ממנה‪ .‬ועוד במת הוא תאמר תנו לי בעלי ואשמח בו‬
‫]חזרו בה [ היא או הוא לעול צריכי להחזיר כס‬
‫קדושי ‪ ,‬ומ"מ כשלא חזרו מקודשת אפי' נתאכלו‪,‬‬ ‫וכ הקשה באבני מילואי )סי' נ סק"ב(‪.‬‬
‫דבתר נתינה אזלינ ולא בתר חלות הקידושי ‪ ,‬ואז‬
‫בשעת נתינה הוה מעות קדושי ‪ .‬והר" ס"ל נהי א‬ ‫‪ Ì Ó‡Â‬ב"ש )ש סק"א( בש מהר" מינ )ש (‬
‫חזרה היא צריכה להחזיר דלאו כל כמינה דתאכל‬
‫וחדי‪ ,‬אבל בחזר הוא א"צ להחזיר‪ ,‬דא"כ לא יהיב‬ ‫]סי' צו[ ס"ל לחלק דודאי פרוטה אחת נית‬
‫לה מידי וה"ל כמקדש במתנה ע"מ להחזיר‪ ,‬ולא דמי‬ ‫לחלוטי א מה ששוה יותר לא נית רק לקישוטי‬
‫לדמהרי"ל דס"ל דכל המגרש אשתו חוזרי‬ ‫בעלמא ואותו תחזיר‪ .‬והקשה אבני מילואי א"כ מ‬
‫הקידושי מ הנישואי ‪ ,‬דעכ"פ אהני ליה קדושיו‬ ‫האירוסי תחזיר נמי המותר‪ .‬ולפע"ד עכ"פ צריכה‬
‫דמ האירוסי לא יכול לחזור בו‪ ,‬או כס קידושי‬ ‫להחזיר גו הטבעת והיורשי נותני לה פרוטה כס‬
‫קידושי ‪ ,‬אבל גו הטבעת תחזור ויאמרו קדושי‬
‫תופסי באחותה כיו שמחזרת גו החפ ע"כ לא‬
‫הדרי‪ ,‬משא"כ מ הנישואי כיו דלא שיי שמא‬

‫‪.˘"Ú ÌÈ È„ ȘÂÏÁ ‰˘˘ ‰Ê· ˘È˘ ԇΠ˙ÂÁ˙ÙÓÏ  ȷ¯ ˙·Â˘˙Ï ÔÈȈ „"È˜Ò ˆ 'ÈÒ Ú"‰‡ ˘"˙Ù· .Á‬‬
‫‪.‰˜ 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰Ê·  ȷ¯ Î"˘Ó ‰‡¯ .Ë‬‬