Page 498 - 4
P. 498

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬                     ‫˙‪Á‬‬

‫יב"ח ר"ח אדר שני‪ ,‬מ"מ כשיגיע פורי הראשו‬          ‫שקורי פ' זכור ונמצא א הוא שנה מעוברת עוברי‬
‫יזכור ויתעצב וכדומה‪ ,‬וכ בכל עני ולק"מ קושית‬     ‫על לא תשכח‪ ,‬אע"כ ילפינ מערי חומה שכ הוא‬
‫שבו"י‪ .‬ואולי יש טע אחר‪ ,‬ומסתיי דמוכח מספר‬
                                                                 ‫שיעור שכחה‪.Á‬‬
                 ‫אורייתא דמשה‪.‬‬
                                                           ‫]‚„¯ ˘ ‪[˙¯·ÂÚÓ ‰‬‬
‫‪ ‚"Ú‡Â‬דלשו ר"ת בס' הישר סותר מ"מ כיו דרישא‬
                                                ‫‪ ÔÈ ÚÏÂ‬חקירתו של שבו"י וכי בשנה פשוטה ישכח‬
‫מתה תו יב"ח אינו אלא דיוק‪ ,‬הא לאחר‬
‫יב"ח לא‪ ,‬ואמנ )סיפרא( ]סיפא[ עד שעברה שנתו‬      ‫אחר יב"ח ובשנה מעוברת בעינ י"ג‬
‫הוא מאמר מבואר ומוחלט‪ ,‬לא שבקינ מאמר‬            ‫חדשי ‪ ,‬א מחוייבי אנחנו לדרוש טעמא דקרא‬
‫מפורש מפני דיוק‪ .‬וכעי זה כתב מג"א רס"י )תס"ז(‬    ‫נאמר כמ"ש הראשוני הפשטני ‪ ,‬דבשנה יש היק‬
‫]תמ"ז סק"ד[ גבי ריחא מילתא ע"ש‪ .‬נקטינ דחדש‬       ‫של כל הימי ימי שמחה וימי צומות ושארי עניני‬
‫עיבור בכלל התקנה ה לו ה לה‪ .‬והנלע"ד כתבתי‬       ‫שיש לכל יו ביומו שמעורר לזכור עני ‪ ,‬וא עבר‬
                                                ‫שנה בהיק כל זמני כבר הוציא מדעתו‪ .‬וא כ‬
                       ‫א"נ‪.‬‬                     ‫כיו שלא כלו המועדי ושינוי הזמני עד י"ג‬
                                                ‫חדשי אינו מוציאו מלבו‪ ,‬ע"ד משל א כלתה לו‬
               ‫‪.˜"ÙÏ ‰"ˆ˜˙ ˙·Ë ‚"È '„ ÌÂÈ ·"Ù‬‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫‪Θ ÔÓÈÒ‬‬

‫]˙˜ ‪[‰¯ÊÁ È ˘ ÔÈ Ú· Ì"¢ ˙Â‬‬

‫שלשי יו ניזו הבעל מהנכסי ‪ .‬וצרי פי' לפי'‬        ‫‪ ÍȯډÏ‬בקיצור דיני תקנות שו" בעני שני‬
‫והכונה כ ‪ ,‬כי כבר מיו ירידת ב"ד לפקח על עסקי‬
 ‫עזבו רואי מה שנמצא ומה שאבד אבד וא"כ א‬         ‫חזרה יהיה ה' עמנו להעמיד על האמת‪.‬‬
‫ימש זה מש זמ מה והחת אשר חי ניזו מתפיסת‬         ‫הנה תקנות הקהלות כשיבא ב"ד להזדקק כל‬
‫הבית אחר מיתה ולעת בואו בדי חשבו יחסר מה‬        ‫שנמצא בעי חוזר בשנה ראשונה והחצי בשנה‬
‫שניזו מהתפיסה‪ ,‬וע"ז כ' הח"מ וב"ש )סקי"ט( בכונת‬  ‫שניה אמנ מה שאינו בעי כי כלה ונאבד או‬
‫המרדכי כיו שיש לו רשות לדחות בל ושוב‬            ‫הפסד במו"מ אפי' פשע ואפי' בזבז במזונותיו‬
 ‫שלשי יו א כ כל מה שניזו באות שלשי יו‬            ‫והוציא הרבה ואפי' נתבע מהנושה שמקוד‬
‫מהעזבו בלי בזבז אלא כסדר אותו ינוכה ג כ‬         ‫החתונה ושיל לה הכל נחשב לפי ער מה‬
‫משא"כ א איחר לעמוד עצמו לב"ד מאוחר‬              ‫שהכניס הוא ומה שהכניסה היא‪ ,‬על דר משל היא‬
‫לשלשי יו הוצאות המזונות על הוצאותיו ולא מ‬       ‫הכניסה אל זוז ושלו הי' אלפיי ולא נמצא עתה‬
‫העזבו וממילא נשמע א לא דחה בל ושוב אלא‬          ‫אלא ב' אלפי נמצא חסרי אל אזי ינוכה השליש‬
‫מיד עמדו ב"ד על החשבו העזבו אי לנו אלא עד‬       ‫מאל שלה ושני שלישי יחזור וינוכה מאלו ב'‬
‫יו זקיקת ב"ד וכי יש לו ליתבע שיזינהו מנכסי‬      ‫שלישי מה שהוציא בחלי' וקבורתה וכבוד‬
                                                ‫קבורתה וכדומה זה ינוכה כלו מב' שלישי' הנ"ל‬
              ‫אשתו שמתה אתמהה‪.‬‬                  ‫ובתנאי שלא יבזבז ולא יוציא הוצאות שלא כסדר‬
                                                ‫ודר של כל עול כיו שרואה המות עולה בחלונו‬
‫‪ Ï"ÊÂ‬תשו' ב"ח סי' ב' ומה שהוציא בפירעו חובות‬
                                                                 ‫יש לדאוג ע"ז‪.‬‬
‫שלו פשוט שאינו חייב לשל דהתקנה לא‬
‫נתקנה אלא ע"ד שנשאר בעי ואפי' בזבז שלא‬          ‫‪ ‰ ‰Â‬כתב המרדכי פ' נערה שנתפתתה )סי' קנה(‬
‫לצור פטור מלשל כ"ש פרעו חובו וכו' וכ"ז‬
                                                ‫שניתנה לו זמ שלשי יו להעמיד עצמו‬
                   ‫ברור עכ"ל‪.‬‬                   ‫לב"ד וכ' החלקת מחוקק )סי' נג סקכ"ג( שבאות‬

‫‪„ÈÓÏ˙ „ÈÚÓ ÍÎ ,‰È ÙÏ˘ ‰ ˘· ‡ˆ˙ ÈÎ ˙˘¯Ù· ˜ÏÓÚ ˙¯ÈÎÊ Á"„È ˙‡ˆÏ ÔÈÂÎ˙Ó ‰È‰ ˙¯·ÂÚÓ ‰ ˘·Â ÂÓˆÚÏ ¯ÈÓÁ‰ Ò"˙Á‰ Ìχ .Á‬‬
‫‪[Ï‚Ò È"¯‚‰Ï] ‰„Â‰È Áӈ  'ÈÒ ˙ÂÈ˘¯Ù Ú·¯‡ (˜ ¯Ù Ù"ˆ¯‚‰Ï) ˘„˜ ȇ¯˜Ó 'ÈÚ .‰"¯˙ ‰ÂˆÓ ˙ÂÂˆÓ ‚"ȯ˙ ÏÚ Â¯ÙÒ· ˜È˘ Ì"¯‰Ó‬‬

                                                                                                               ‫‪.‡Ò 'ÈÒ ‡"Á‬‬
   493   494   495   496   497   498   499   500   501   502   503