Page 503 - 4
P. 503
Ì˙Áסימ קכב ‚Ò˙ ¯ÙÂÒ
עירוב שמחה בשמחה ,ואולי נהי דקרב שמחה ליכא אחד מדבר ה"ה הגאו בית מאיר )סוס"י סא( שכ'
בליל א' של יו טוב מ"מ שמחת בשר ויי איכא והב"ש לא הקשה ארוקח דלא הזכיר רק שהשמחה
וכמדומה לי כבר דבר מזה בשאגת אריה )סי' סח(. במעונו פוסקי מלומר ,והטע משו דהשתא
מ"מ ממקומו הוא מוכרע דעיקר שמחה חד יומא בעו"ה ערבה כל שמחה וכמו שכ' סו הסי' שבזה"ז
הוא הוא יו החופה ,ואי הלילה נגררת אחריו אי מברכי שהשמחה במעונו כל י"ב חודש מטע
מנישואי אלמ ואלמנה .ועיי ב"ש סימ ס"ב ס"ק זה .א"כ בימי הרוקח לא ברכו רק יומא קמא דאמרי'
ה' ,ומ"ש בתשו' ב"ח סימ קי"ט ,וא"כ הדרא קושיא במ"ק )ט ,א( עיקר שמחה חד יומא ,אבל הב"ח
לדוכתא מ"ש לילה מיו ב' ועוד דהרוקח תלה הוסי שלא לבר ג אשר ברא ,ע"ז השיג ב"ש .אלו
בבעילת מצוה וזה לא מצינו בש"ס‚. דברי הגאו זצ"ל‡.
][Ï" ‰ ‚‰ Ó ¯Â¯È·· „ÂÚ È ‡Âאומר אי זה כדי להשיג דכיו דטעמא משו
„"ÚÏ ‰Âלהוסי על דברי הגאו בית מאיר ז"ל ערבה שמחה בעו"ה ,א"כ פשיטא דלאו דוקא
שהשמחה במעונו אמר הרוקח שאי מברכי אלא
עפ"י מ"ש ר" פ"א דכתובות דמשו"ה מכ"ש אשר ברא ששו ושמחה· גילה רינה דיצה
הוסיפו ימי שמחה בבתולה טפי מאלמנה משו וחדוה ,והשתא שהשמחה במעונו דקאי אמעונו של
שצריכה פיתוי טפי מאלמנה ע"ש שהארי .והשתא הקב"ה אמרי' דערבה שמחה ק"ו ב בנו של ק"ו
י"ל דז' ימי משתה תקנת קדמוני הוא ממרע"ה ,ואז שאי לבר על שמחה שלנו ,וג כל ז' ברכות מכיו
היו בועלי על ד בתולי ופרצות דחוקות ,והיתה שבטלה השמחה בטלה הברכה כמ"ש הר" פ"ק
צריכה פיתוי כל ז' ימי ,ואח"כ בימי אחרוני דכתובות )ז ,א( למסקנא דלא נפישי ימי ברכה מימי
דחכמי הש"ס דלא מסקו מפ' תינוקות כדמסיק תעלא שמחה ,ובאמת מנהג זה עדיי נהוג באר אשכנז
מבי כרבא ,מ"מ תקנת קדמוני לא זזה ממקומה, ומימי לא שמענו ולא ראינו בפפ"דמיי שברכו מיו
ובימי הרוקח אחר שבעו"ה ערבה כל שמחה בטלו שני ואיל שו ברכה רק פע אחת ברכו בסעודת
ז' הימי שאינ נצרכי והניחו לילה הראשונה שבת ז' ברכות עפ"י הוראת גדול אחד ,ולעזה עליו
שלפני בעילת מצוה שצריכה פיתוי עכ"פ באותה כל המדינה ,ונ"ל דאותו גדול נמי לא אמרו אלא
בשבת דלא שיי ערבה שמחה דאי להזכיר חורב
הלילה שהוא העיקר.
בהמ"ק בשבת אבל בחול מודה.
‰ ‰Âמלשו הב"ח סי' שצ"א נראה דקראקא הוא
‡ ‡Ïשטע זה אינו מספיק לי אי מטע ערבה
דהי' מנהג לבעול מיד בלילה הראשונה ולא
בשארי מקומות ,שז"ל שכבר בעלו בעילת מצוה שמחה באנו לעקור ז' ימי משתה א"כ לילה
בליל ב' כפי מנהג עכ"ל .משמע בשארי מקומות ראשונה נמי לא לימא ,ומאי דמייתי מפ"ק דמ"ק
לא היה זמ קבוע לבעילת ,וא"כ די הוא שיברכו עיקר שמחה חד יומא הוא עזר כנגדו דהת קאי דא
ג בשאר הימי כל זמ שצריכה פיתוי ,ומשו"ה לא ע"ג דאי נושאי נשי במועד מ"מ ערב הרגל מותר
מייתי רמ"א דברי רוקח בש"ע אבעה"ז משו דברוב לישא משו דעיקר שמחה רק חד יומא ,פי' ויהיה
העול מברכי כל ז' כיו שאי זמ קבוע לבעילת כל השמחה ערב הרגל ולא בליל י"ט כלל וכמ"ש
מצוה ובהל' אבילות הוצר לכתוב בא יארע אבל מג"א בסי' תקמ"ו סעי' ד' דאי עושי שמחה אלא
במקו שאי מברכי שהשמחה במעונו ביו ב' ערב הרגל ביו הנישואי' ועלה קאי הש"ס ,אלא
מותר לאכול ש .ולפ"ז נפקא מיניה נמי לדרמ"א שמג"א אוסר מדעתיה דנפשיה לסעוד בלילה משו
במקו שמברכי כל ז' מ"מ בסעודה ראשונה שנגררת אחר היו והא מנ"ל .וג בחידושיי תמהתי
שפוסקי מלבר שהשמחה במעונו א יהי' ש בלא"ה ע"ז דהא קיי"ל והיית א שמח לרבות ליל
סעודה מותר לאבל לאכול ש כיו דעד עתה ברכו י"ט אחרו ולא ליל יו א' )סוכה מח ,א( ,וא כ
ליכא משו ושמחת בחג ולא באשת ולא משו
·Î˜ ÔÓÈÒ
‡.‚Θ È"ÒÂÒ ÔÏ‰Ï '¯Â .Î"˜Ò Â"Ë˜Ò ·Ò 'ÈÒ Ú"‰‡ ‰·Â˘˙ ÈÁ˙Ù‰ ‰Ê· Î"˘Ó ‰‡¯ .
·'ȯӇ„Î ‰Ï‡‚ ·Â¯È˜ ÔÈ‡Â˘È ÏÎ ÈÎ ÈÓ„ ¯ÈÙ˘Â ÔÈ ·‰ ÏÚ ÔÈÏÏÙ˙Ó Î"‡ ÚÓ˘È Â È˜Ï‡ '‰ ‰¯‰Ó Î"‚ 'ȯӇ Ì˙‰ Ì Ó‡ :Á"·Á È˘Ϸ .
·. ÂÚÓ· ‰ÁÓ˘‰˘ Î"‡˘Ó Û‚·˘ ˙ÂÓ˘ ‰ ÏÎ ÂÏÎÈ˘ „Ú ‡· „„ Ô· Ôȇ ¯Ó ¯Ó‡„ ‰Ï‡‚‰ ˙‡ ·ÎÚÓ Â"Ù· ˜ÒÂÚ Â È‡˘ ÈÓ ˙ÂÓ·È
‚.‡ ,Ê ˙·Â˙Î Ò"˙Á 'ÈÁ '¯ .
