Page 506 - 4

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫˙‪ÂÒ‬‬

‫ע"א ד"ה שאני הכא וכו'‪ ,‬ואע"ג דעדי מעידי וכו'‬ ‫חדשי וביאה חדשה‪ ,‬אבל מ"מ בחדא מינייהו נמי‬
‫יע"ש‪ .‬ולפ"ז צ"ל הא דפשיטא להמחבר בסי' ס"ד‬ ‫מבר ‪ ,‬דהרי אלמ שנושא בתולה אפי' כמה בתולות‬
‫דנכנסה לחופה ולא נבעלה יש לה שמחה כל ז' היינו‬ ‫זא"ז מבר על כל א' כל ז' משו חיבת ביאת‬
‫טעמא נהי שהיא אצלינו בחזקת בעולה מ"מ היא‬ ‫בתולה‪ ,‬והלא הוא כבר נשא ובחיבת נישואי אי לו‬
‫יודעת בנפשה שלא נבעלה והרי צריכה פיוס ופיתוי‬ ‫לבר אלא על נישואי הראשוני ‪ ,‬ומ"ט מבר הכא‬
‫וצריכי לשמחה‪ ,‬וכל זה לפתותה ולשמחה כל ז'‪.‬‬ ‫על כל בתולה ובתולה‪ ,‬אע"כ אחיבת ביאה מבר‬
‫אבל בסי' ס"ב לבר שבע ברכות אינה בחזקת‬ ‫וחיבת ביאת בתולה גור ברכות כל ז' אפי' נשא‬
‫בתולה לבר ז' ברכות דאפילו החת עצמו אחר‬ ‫כמה בתולות דאשתני גופא‪ .‬ולא דמי הנאת גו של‬
‫שבעל ומצא בתולי' ויודע שהיא בתולה מ"מ הלא‬ ‫זה לשל זה כ צ"ל‪ .‬וא"כ בבחור שנשא אלמנה מ"ט‬
‫הוא אינו מבר אלא אחריה מברכי לו ולגבי דיד‬ ‫מבר כל ז' אי משו חיבת ביאה בעלמא‪ ,‬א"כ אפי'‬
‫אפילו עדי מעידי אינ נאמני ‪ .‬ע"כ אי מברכי‬ ‫נושא כמה אלמנות יבר על שינוי גופי' כמו‬
‫בבתולות‪ ,‬וע"כ משו חיבת ביאת בעולה ליכא אלא‬
‫באלמ שנשא אלמנה ולק"מ‪.‬‬ ‫ברכה יו א' והאי בחור מבר כל ז' משו שמחת‬
‫נישואי דיליה‪ .‬נמצא מוכח דעל ביאת בתולה בלא‬
‫‪ ‰ ‰Â‬במי שנושא בשעת נדתה ונמשכו ימי נדתה‬ ‫חיבת נישואי ראשוני מבר ‪ ,‬וג על חיבת‬
‫נישואי ראשוני בלא חיבת ביאה מבר ‪ .‬וא כ‬
‫עד אחר ז' ימי המשתה ועושי' סעודה‬ ‫אע"פ שטע טע ביאה כיו שהיא נישואי‬
‫לבעילת מצוה כ' בני אהובה פ"י מהל' אישות הל'‬ ‫ראשוני שלו מבר כל ז'‪ ,‬ומדמבר כל ז' אפי' היא‬
‫וי"ו מלשו רמב" מבואר דאינו מבר כי ברכה‬ ‫בעולתא דיליה· שלא יברכו והוא ישכי למלאכתו‪.‬‬
‫ראשונה שבשעת נישואי עלתה לו אלא בהג"א פ'‬
‫אע"פ )סי' ו( איתא דמברכי ומסיק הת בשלא ברכו‬ ‫]·‪[· 'ÚÒ „Ò 'ÈÒ Ú"‰‡ Ú"¢‰ ÔÂ˘Ï ¯Â‡È‬‬
‫בשעת נישואי אבל כשברכו כבר בשעת נישואי‬
‫שוב לא יברכו בשעת בעילת מצוה יע"ש והדי די‬ ‫‡‪ ‡Ï‬לפ"ז למאי דשינה ש"ע סי' ס"ד וכי בעולה‬

‫אמת‪.‬‬ ‫במקו אלמנה להורות דנכנסה לחופה ולא‬
‫נבעלה אינה בכלל אלמנה אלא משמחה כל ז' משו‬
‫]·¯‪[‰˙˘Ó‰ ÈÓÈ 'Ê ¯Á‡ ÌÈ ˙Á ˙Î‬‬ ‫דבעי' פיוס ואמת נכו הדבר‪ ,‬א"כ לפי הנ"ל אלמ‬
‫שנשא ונכנסה לחופה ולא נבעלה שהרי יש לו חיבת‬
‫‡‪ ‡Ï‬שלפי הנ"ל היה ראוי לומר ברכה ראשונה הי'‬ ‫ביאה בתולה יש לו לבר כל ז' אע"ג דליכא חיבת‬
‫נישואי שהוא אלמ מ"מ חיבת ביאת בתולה יש‬
‫על הנישואי בלא חיבת בעילה והשניה תהיה‬ ‫כא וא"כ בסי' ס"ב שכ' אלמ שנשא אלמנה אינו‬
‫על חיבת בעילה )באלמ ( ]כאלמ [ הנושא בתולה‪.‬‬ ‫מבר אלא יו א' משמע אפי' נכנסה לחופה ולא‬
‫אמנ ז"א‪ ,‬דחיבת נישואי הראוי לבעילה קאמרינ‬ ‫נבעלה ואמאי וה"ל לש"ע לדקדק ולכתוב אלמ‬
‫והנושא אשה שאינה ראויה לבוא עליה כלל לא‬ ‫שנשא בעולה ולא שנושא אלמנה וצ"ע לכאורה‪.‬‬
‫יבר ‪ ,‬כי עיקר הברכה אע"פ שהיא אחיבת נישואי‬
‫מ"מ נישואי גופיה היינו אבעילה‪ ,‬וזה הנושא אשה‬ ‫]·¯‪‡Ï˘ ‰ Óχ ‡˘ ˘ ÔÂÓχ· ÔÈ‡Â˘ ˙Î‬‬
‫בימי נדת דותה מבר אהנישואי הראויי לבעילה‬ ‫·‪[‰ÏÚ‬‬
‫אחר זמ כשתטהר וא"כ בשעת נישואי כבר ביר‬
‫על שניה ושוב לא יברכו לו בשעת בעילת מצוה‪.‬‬ ‫‪ Ï"ÈÂ‬דהנה בכתובות י"א ע"ב ת"ר כנסה ראשו לש‬
‫ובתשובה אחרת‚ עשיתי קצת סמוכי ממנהג עול‬
‫שנוהגי לבר ‪ ,‬אבל לא משנת חסידי היא וטוב‬ ‫נישואי ויש לה עדי שלא נסתרה וכו' אי‬
‫השני יכול לטעו טענת בתולי ‪ ,‬וע"ש בתוס' י"ב‬
‫לבטל המנהג‪.‬‬

‫‪.˜"ÙÏ Â"ˆ˜˙ Ô¢Á¯Ó Â"Î '„ ÌÂÈÏ ¯˜· ¯Â‡Î ·"Ù‬‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫·‪.‰Ú·˘ ÏÎ ‰ÁÓ˘· ‰ÓÚ ‰È‰È˘ Ï"ˆ ÔÈ Ú‰ ÈÙÏ ¯ÒÁ ԇΠ.‬‬
‫‚‪.·Î˜ 'ÈÒ ÏÈÚÏ .‬‬