Page 510 - 4
P. 510
˘‡ ˙ÂÏאב העזר חלק א ˙·¢˙ ˙Ú
שבעה סי' י"ב מסעי' י"א ואיל ובסו ספר חוט וזה עיקר דינו של מלכות ,א היותו מלכות של חסד
השני )סי' צז( ובתחלת ס' חות יאיר )סי' א( ,והכתובה לא רצה להעמיס עליה בעת הדוחק כשהמדינה
הוא עשרה פעמי ככה ,היינו חמשי ושלשה משובש בגייסות בלא"ה ע"כ אח"כ בשעת הרווחה
ושליש לוט בראנדזילבר וזהו עיקר כתובה המציא לו רווח ע"י פחת המטבע באופ שבי כ
דאורייתא .ונהגו לכתוב ודי נדוניא דהנעלת ליה ישל נושיו והוצאותיו שהי' לו בעתות המלחמה
כנ"ל ממש ,והוסי לה מ דיליה עוד כנ"ל ,באופ והחוב הזה מוטל מ הדי על המדינה לשל וידוע
שס הכל )ק"ס( ]ק"ו[ Âלוט בראנדזילבר העולה דא לא יתק תיקו בפרעו החובות לא יתקיי הא
למאתי זהו' זילבר צוואנציגר )אלא שזה קרוב לט"ו דפחיתת מטבע ,ע"כ ג זה היה מחק המל לתק
שני נפחתו הצוואנציגר קצת ונתייקר הבראנדזילבר ועלינו לקיי אלו דברי ריב"ש ז"ל .ולע"ד לא יחלוק
דבר מועט( ,והיו שהנהיגו עצמ במדינת אלו אד על נידו זה והוא ממש נידו שלפנינו וכ
כב"ד של כהני וכמשפחה מיוחסת ,ע"כ הכפילו מורי כל המורי במדינתינו שהגיע דבריה אלי
הס הנ"ל ונהגו להגבות ד' מאות זהו' שכל זהוב ג' מגדולי הדור אלא מפני שיש שטרי עיסקא הרבה כדי
כס צוואנצגער אבל לעול אי עיקור כתובה להתיר ריבית וא"כ יהי' כל ההפסד פלגא על הלוה
דאורי' שנאמר עלי' כל הפחות וכו' אלא )נ"ב( ]נ"ג[Ê ופלגא על המלוה ויהי' חשבונות רבות עמוקות ע"כ
היינו רגילי לעשות פשר מרצונ ביניה ותל"מ„.
לוט ושליש בראנדזילבר.
][‰·Â˙Ή ÔÂÚ¯ÈÙ
‰ ‰Âבשקאלא פאטענא ההוק במלכות הונגרי'
‰˙ÚÓÂנבוא אל עיקר השאלה מפרעו הכתובה.
כתוב לאמור ששיעור כל כתובה שוה לכל
נפש צרי לשל במעות טוב וכוונת מעות טוב והנה ידוע מקולי כתובה פורע כמטבע
הנאמר באותו פאטענט רצונו לומר שיי לאפוקי הפחותה שבמקו הנישואי או הגירושי כמבואר
שארי חובות שנשתעבדו בזמ באנקע צעטיל אות שלהי כתובות )קי ,ב( .ואמנ א השינוי בזמ ולא
משתלמי עפ"י חשבו השקאלא משא"כ סכו במקו פליגי ט"ז )סי' ק סק"ט( ופרישה )ש אות כה
כתובה השוה נפרעת בשיי דוקא אפי' נישאית בזמ בדרישה( ומשמע הסכמת ב"ש כפרישה דלעני זמ
הבאנקא הפחותי' משא"כ ס הנוס כרצו איש נמי אמרי' מקולי כתובה כמו דאמרי' ממקו למקו
ואיש שאינו שוה בכל ומכ"ש הנד הכל יהי' עפ"י וכדמשמע מדברי בית שמואל סי' ק' סס"ק כ"ג ורמז
חשבו השקאלא ,והנה בסלוק אלמנה ראשונה עליו לעיל סי' ס"ו סס"ק ט"ו .אלא שיש לעיי כיו
שנזדמנה לפנינו הייתי רוצה לומר שזו הפונקט אינו דדעת הרמב" ‰בשינוי מטבע שממקו למקו
בכלל דינא דמלכותא דינא כי סבור הייתי שאי דעכ"פ לא יהיה פחות משעור כתובה דאורייתא ,א"כ
כתובה קבוע אלא לבנות ישראל נמצא אינינו כולל ג מזמ לזמ נימא כ .ועיי תוס' כתובות יו"ד ע"א
לכל ע וע בשוה רק לע בני ישראל ובזה לא ד"ה נות ובירושלמי שלהי כתובות והארכתי בזה
אמרי' דינא דמלכות' דינא ובשג דלא שיי כולי בתכלית האריכות ואי כא מקומו .מ"מ נחזי אנ
האי טעמא דריב"ש דאי לא יתק אופני הפרעו לא שיעור כתובה דאורייתא ועל מה אדני מנהגנו
יתקיי כל תקנתו דידוע דמשו נשי בני ישראל לא
ישתנה דבר במדינת המל ע"כ לא הייתי רוצה הטבעו.
להוציא מיתמי כ"א לפי חשבו השקאלא המגיע
]˘[‡˙Èȯ‡„ ‰·Â˙Î ¯ÂÚÈ
להאלמנה מזמ חתנותה.
‰ ‰שיעור דאורייתא נפקא ל מאונס ומפתה
 Èȉ˘ÎÂדני זע"ז ע הרבני בד" נתברר לנו
חמשי כס ,וקיי"ל לעני פדיו בכור ה'
עפ"י א' מגדולי קהלתינו בתורה וגדולה כס הוא ה' לוט בראנדזילבער ושליש ,ויעיי בנחלת
ויוצא ונכנס אצל שרי מדינה ואציליה שלא נתקנה
התקנה בשביל ע ישראל לחוד כי כ חק נית לכל
„.˙ÂÎÏÓ‰ È"Ú Ú·ËÓ‰ È ˘· ‡˙ÂÎÏÓ„ ‡ È„ ÔÈ Ú· ,Ì˘ Ó"ÂÁ ˜ÏÁ· ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .
.Â˙Ú„· Â"‰ Ê"ËÙ ˙Â˘È‡ 'ω Ó"Ó 'ÈÚ .‰
.Á"·Á È˘ω ‰È‚‰ ÔΠ.˜„ ‡Ï ‡˙¯Â٠ȇ‰·Â ÌÈ˘ÈÏ˘ '· „ÂÚ ¯ÓÂÏ ÂÏ ‰È‰Â .ËÂÏ Â"˜ Ï"ˆÂ Ò"Ë Ï" :·˜ÚÈ Ï"‚È ˙‰‚‰· .Â
.ÔÏ‰Ï ‰‚‰ ÔΠ.·˜ÚÈ Ï"‚È ˙‰‚‰ È"ÙÚ .Ê