Page 542 - 4
P. 542
˘‡ ˙ÂÏאב העזר חלק א ˙·¢˙ ˙˜·
„ÂÚÂצל"ע לפמ"ש תוס' יבמות ס' ע"א ד"ה שאינו ע"י ביאה ראשונה ממילא לא נימא שבעלה יותר
מפע אחת ,דהרי הרא"ש כ' ש באותה תשובה
וכו' בסו דבריה לחד שינוי מבואר דלראב"י דלא קיי"ל כאביי דחייש דאפקרה נפשה לאחריני.
אנוסת עצמו בניה חללי .ונראה דהיינו שיטת ר"ח וס"ל למעלתו ה"ה נמי דלא חיישינ שבעלה יותר
שבתוס' כתובות למ"ד ע"א ד"ה איכא בינייהו וכו' מפ"א ונתעברה מיד ,ואפשר שהדי ע מעלתו בזה
וצ"ע כיו דבניה מתחללי היא ג היא מתחללת דאפילו אי נימא דאפקרה נפשיה לדידיה כמה פעמי
וה"ל לאו ואינה ראוי' להווי' והדרא קו' לדוכתא זא"ז מ"מ נימא מבעילה ראשונה נתעברה דרוב
דהל"ל ולראב"י דאנוסת עצמו לא ישא מא"ל וע"ש נשי מתעברות ויולדות וא"כ הולד כשר עכ"פ לכ"ע
בכתו' ל' ע"א הנ"ל .וצ"ל דבניה והיא אינ
מתחללי אלא לעני שלא ישא וא נשא נשוי ותצא ויפה הקשה.
בגט דלא חמיר מהעיקר דביאה ראשונה דבעולת
עצמו הוי כה"ג והה"נ החילול שנעשה מזה הוי ‡· Ïמ"מ לא נלע"ד ,דמזנות מתהפכות ואינה
בכה"ג. מתעברות כ"כ מהר ,ומידי ספיקא לא נפקא
ולא שיי רוב מתעברות ויולדות ומי יודע כמה
„ÂÚÂאי רחוק לשיטה זו דהחילול שנעשה מכל בעילות בעל אותו רשע עד שיצא העגל הזה ,וה"ל
חלל לולי דרשה דאלה .ומכ"ש להסוברי דבהעראה
חייבי עשה אינו אלא בעשה דלא עדי מעיקר נעשית זונה וחללה ,ובגמר ביאה כבר נתחלל הולד
החילול שנתחלל על ידו שהוא בעשה ,א"כ החילול ועיי' תוס' קידושי יו"ד ע"א ד"ה כל הבועל וכו'.
וצ"ל דה"ק הרב ב"ש דאי לא כתיב אלה ה"א אי
מזה אינו אלא בעשה. מערה ופריש לא נעשית זונה ואי בעיל אח"כ או
גומר ביאתו ה"א דכבר נעשית זונה והולד חלל
ÔÂÈÎÂשזכינו לדי הרווחנו קושית תוס' דיבמות )ש ( קמ"ל אלה ,וא"כ בלא"ה לק"מ דדוחק שנתעברה
ד"ה ואי אתה עושה חלל וכו' אהת"כ דבעי מהעראה ראשונה בלא מירוק אבר.
למיל נדה מק"ו שהקשו איכא למיפר מה להנ
שה עצמ מתחללת משא"כ נדה דתפסי בה Ì Ó‡Âלדינא אפי' למא דלא פסק כראב"י דיבמות
קידושי ,ופי' ב"ש סי' ז' ס"ק ל"ה דנהי בחייבי
לאווי דתפסי קידושי איכא עכ"פ איסור זונה רק ס' ע"א ואי עושה חללי מאיסורי עשה
מלקות ליכא מ"מ איכא פירכא דבאלמנה לכ"ג איכא אי נ"ל פשוט כל כ דלא ממעטי' נדה מאלה דנימא
מלקות משא"כ נדה .ולהנ"ל ניחא דבת"כ לא תניא ב כה מנדה בביאה שני' יהי' חלל לא ברירא לי הא
האי לישנא תיתי מחייבי לאוי אלא הכי תני מה הני מילתא ,מפני שראיתי בחי' רשב"א )ש ( וראב"י
שאי בה כרת וע"ש פ' אמור ]פ"ב ברייתא ה[ וא"כ מאלה אתה עושה חלל וכו' לאו למימרא דפליגי
הא סד"א תיתי מחייבי עשה דנמי אינה מתחללת רבנ עליה מעיקרא דדינא וכו' )וכ"כ בתשובה ח"א סימ
למלקות ולכל הפחות מאנוסת עצמו שודאי אינה אל ר'( והא דקאמר כמא אזלא וכו' כראב"י היינו
מתחללת למלקות ובניה חללי א אני אביא נדה הא דנפקיה ליה מאלה דאלו לרבנ לא נפקא להו
לכ אצטרי אלה למיעוטי ,ולראב"י לא אתי אלא מאלה אלא מחללה יתירה ,א"נ מדלא קאמר מנדה
למעוטי נדה וחייבי עשה באיסורא קיימי ולרבנ ובעולה עכ"ל .ר"ל בתי' השני דרבנ נמי ממעטי'
דהפסק העני אתי למיעוטא חייב עשה וממילא נדה מאלה ואלא מדלא קאמר בברייתא חו מנדה
אימעוט נדה דאי לאו דממעטי' חייבי עשה הוי אתי ובעולה ש"מ דאתיא כראב"י דלרבנ תרווייהו
נדה מק"ו דחייבי עשה ,והשתא דאלה הפסיק העני ממעטי' מאלה ,וכ נכו לכאורה דלהפסיק עני
ממילא אימעוט נדה דמחייבי לאוי לא אתי' משו לחוד ל"ל דכ' רחמנא את אלה בתיבה חדא נמי סגי
דאיכא למיפר כקו' התוס' .וזה נ"ל יותר נכו מכל להפסיק עני דבכל דוכתא נמי קיי"ל אתי את דפסיק
ונהי דהכא לא הו"מ למיכתב את בלא אלה מ"מ
הדחוקי שנאמרו בזה ואי להארי . באלה לחוד הוי סגי להפסיק עני ומדכ' תרי
הפסקות את אלה ש"מ תרתי .כ נ"ל דעת רשב"א
'‰Âשנותיו יארי ושלו לו ולתורתו כנפשו ונפש
בתי' השני.
אוהבו.
.˜"ÙÏ „"Ú˜˙ ¯„‡ '· '‚ ÌÂÈ ·"Ù
.Ó„"ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó
