Page 546 - 4

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫˙˜‪Â‬‬

‫ראוב לית לה בכל שבועה ס ב' זהובי' ו"ו ועל‬ ‫אפשר‪ ,‬ועכ"פ הסכימו ב' גאוני הנ"ל שצרי‬
‫כל זה תשאר בביתו כמקד עכ"ל‪ .‬מבואר מזה ב'‬ ‫שיכתב אני מניח מנכסי שתזי וכו' שנוכל לומר‬
‫דברי למעליותא דאשה חדא שתזו מלבד חיוב‬ ‫שהוא כמו דקל לפירותיו שנכסיו ה בעול ‪ ,‬ומייתי‬
‫מזונותיה דתנאי ב"ד אפי' אחר שתבעה כתובתה‬ ‫ראי' מלשו רשב" ב"ב קל"ב ע"א ד"ה פירות‬
‫שהרי כ' שא לא יכלו לשבת יחדיו ית לה ב'‬
‫זהובי ו"ו לשבוע ואי בתנאי ב"ד אכלה אטו בדידי'‬ ‫נכסיו וכו' יע"ש‪.‬‬
‫תלי' להטיל פשר זה ביניה הלא ע"כ יזי אותה‬
‫עפ"י שומת ב"ד כפי הצרי לה מידי שבוע בשבוע‬ ‫‪ ‰ÈÓ‬מ"ש בית מאיר דבתוס' ש ד"ה למחצה וכו'‬
‫וידוע כי לפי הזמ א"א להסתפק בס מועט כזה‬
‫מבואר כריב"ש דאפי' אחר פרעו הכתובה‬
‫בכל שבוע‪.‬‬ ‫תזו ע"ש‪ ,‬אינו ראיה‪ ,‬דהת תאכל פירות נכסיו‬
‫איננו בתורת מזונות אלא מתנה בעלמא ופשיטא‬
‫‪ „ÂÚÂ‬מדכתב שתשאר בביתה כמקד וקשה צריכא‬ ‫דהנות מתנה לאשתו אי לחלק בי תבעה כתובתה‬
‫ללא תבעה ולא אתאינ עלה אלא בתזו כל ימי מיגר‬
‫למימר שתדור בביתו כמקד ‪ ,‬אע"כ אאחר‬
‫שאבדה דירה ומזונות עפ"י תנאי ב"ד‪ ,‬מ"מ תדור ותז‬ ‫אלמנותה היינו במזונות ובלשו הזה‪.‬‬
‫עפ"י צוואתו‪ ,‬ואיד למעליותא דאיתתא מדכ' כל ימי‬
‫חיי' משמע אפי' לעול לכשתנשא לאחר נמי ואע"ג‬ ‫‪ ÍȯˆÂ‬לומר דס"ל להגאו ז"ל כיו שאמר אשתי‬
‫שכ' אשתי משמע כל זמ שהיא אשתו ז"א מדלא כתב‬
‫בביתי וג לא כ' כל ימי מיגר י"ל אשתי שהיתה כבר‬ ‫הו"ל כמו אלמנתי‪ ,‬ואי ס"ד ע"י תביעה‬
‫וכמ"ש לעיל‪ ,‬א נהי כי כ היתה כוונת המצוה ולשו‬ ‫בב"ד אבדה ש אלמנות ה"ה ש אשתו ואע"כ‬
‫השטר מ"מ כיו שלא הניח לה מנכסיו כ וכ שתזו‬ ‫מוכח מתוס' כהריב"ש‪ ,‬כצ"ל בכוונת הגאו זצ"ל‪.‬‬
‫ממנו ותדור בו )עיי' תשו' הרא"ש ריש כלל פ"ג סי"ב(‪ ,‬לא‬ ‫אלא אכתי יש לי לפקפק ולומר דשמואל גופי' לא‬
‫קאמר חידושיה אלא בכל ימי מיגר ארמלות ‪,‬‬
‫קנתה המזונות עכ"פ ואי ממש בצוואה זו‪.‬‬ ‫דמשמע כל אות הימי ותו לא‪ ,‬וקמ"ל הריב"ש‬
‫דע"י תביעת כתובה לא אבדה ש ארמלותה‪ .‬אבל‬
‫‡‪ Í‬עכ"פ הב שקיבל יותר מחלקו המגיעו על תנאי‬ ‫אי הוה כותב סת אלמנתי או אשתי לא הוה שו‬
‫משמעות‪ ,‬אפי' נשתדכה או נתארסה משמע‪ ,‬אע"ג‬
‫שיזו אלמנותו א לא יקיי התנאי הזה ג הוא‬ ‫דתו לא מיקרי אלמנתו ואשתו‪ ,‬מ"מ אמרינ אשתו‬
‫לא יקבל יותר משאר אחיו כשיעור הזה וינכה לו‬ ‫שהיתה כבר כדאמרינ בגטי מ"ב ע"א עבדי שהיה‬
‫מחלק הטופיינא שלו לפי שיעור שרצה האב לית‬ ‫כבר‪ ,‬ודוקא כשכתב כל ימי מיגר משמע אות הימי‬
‫להאלמנה ואותו השיעור יתחלק בי יורשי דאוריי'‬ ‫ולא יותר ואי שו ראי' מהתוס' לדינו של הריב"ש‪.‬‬
‫שוה בשוה ע"כ טוב להכניס בפושרי' באופ‬
‫שתתרצה האלמנה למחול לו תביעתה ואז יעמוד ג‬ ‫]‪[‰‡Âˆ‰ ˙ ÂÂÎ‬‬

‫הוא בשלו ודעת לנבו נקל‪.‬‬ ‫‡‪ ¯Á‬שזכינו לדי נבוא בעזה"י לנדו שלפנינו הנה‬

‫‪. "‡ ÈÓ˘ È˙Ó˙ÁÂ È˙·˙Î „"ÚÏ ‰‬‬ ‫בכוונת המצוה שכתב וכ מחוייב בני ראוב‬
‫‪.˜"ÙÏ ˙·Ë Â"È ˜"˘Ú ÌÂÈÏ È‰‚ ·"Ù‬‬ ‫להספיק צרכי אשתי רחל כל ימי חיי' אתו עמו‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬ ‫בביתו ואמנ א לא יכלו לשבת יחדיו מחוייב‬